פמיני נ' רהיטי אפריון - מזרוני ירושלים בע"מ

תביעת התובע כנגד הנתבעת לתשלום סך של 5,500 ₪ וזאת בגין הספקת מזרונים פגומים. שווי העסקה הינו 1,500 ₪ ויתר הסכום שנתבע הוא בגין עוגמת נפש, טרטורים והוצאות נלוות.

ביום 24.7.18 התקיים דיון בתובענה אליו התייצב התובע ולא היתה התייצבות מטעם הנתבעת.

במעמד הדיון שהתקיים ביום 24.7.18 ציין התובע כי בינתיים המזרונים הפגומים הוחלפו על ידי הנתבעת, וזאת לאחר שהומצא לה כתב התביעה. לפיכך, התמצתה תביעתו של התובע בראש הנזק בגין עוגמת נפש וההוצאות הנלוות שנגרמו לו בעקבות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת במשך כשלוש שנים ממועד רכישת המזרונים.

מאחר וכתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו לנתבעת ביום 12.04.18, ניתן ביום 24.7.18 פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, במסגרתו חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ בגין עוגמת הנפש וההוצאות הנלוות שנגרמו לו בגין אספקת המזרונים הפגומים עד להחלפתם לאחר הגשת כתב התביעה. בנוסף, חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 400 ₪ בגין הגשת התביעה, ובסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,900 ₪.

ביום 6.8.18 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה טענה הנתבעת כי התובע רכש ממנה מזרונים בשנת 2015 אשר אין עליהם אחריות. חרף האמור, לאחר הגשת התובענה, לפנים משורת הדין ועל-מנת שלא לגרום לבזבוז זמנו של בית המשפט, הוחלפו לתובע המזרונים על חשבון הנתבעת וללא כל עלות מצד התובע.

לטענת הנתבעת, החלפת המזרונים על-ידי הנתבעת לאחר הגשת התובענה (ביום 9.5.18) נעשתה לפנים משורת הדין, אף כי לא היתה על הנתבעת כל חובה לעשות כן, וזאת לאור התחייבות התובע כי יבטל את תביעתו כנגד החלפת המזרונים, ולכן לא הוגש כתב הגנה והנתבעת לא התייצבה לדיון. מטעם זה, עתרה גם הנתבעת לדחיית התביעה.

בהחלטה מיום 7.8.18 הוריתי על קבלת תגובת התובע לבקשה. ביום 19.8.18 הוגשה תגובת התובע. התובע הכחיש מכל וכל את הטענה כי הוא הבטיח שעם החלפת המזרונים תבוטל על-ידו התביעה. לטענתו, קרה ההיפך. הוא שב והבהיר לנתבעת כי הוא עומד על פיצויו בגין הסחבת בה נקטה הנתבעת במשך שלוש שנים. לטענת התובע, ככל שהנתבעת סברה שהצדק עמה, לא היתה שולחת נציג מטעמה מספר פעמים לביתו על-מנת להחליף את המזרונים.

בהחלטה מיום 19.8.18 הוריתי על קיומו של דיון בבקשה ביום 23.8.18.