טוויזר נ' מקס מדיה אייר בע"מ

לפני תביעה במסגרתה מבקש התובע מהנדס במקצועו, לחייב את הנתבעת לשלם לו סך כולל של 14,300 ₪.

התובע רכש מחשב מתוצרת "אפל "מסניף הנתבעת בפתח תקווה. הנתבעת יבואנית מכשירי אפל בישראל ופועלת תחת השם המסחרי iShare.

ביום 05/12/16 נרכש המחשב מושא התביעה מהנתבעת בעלות של 9999 ₪ וניתנה תעודת אחריות למשך 12 חודשים ממועד העסקה. לאחר כחודש וחצי ממועד הרכישה, נשבר מסך המחשב . התובע פנה אל הנתבעת, בבקשה לתיקון המסך, גם אם התיקון כרוך בתשלום השתתפות עצמית. תחילה, נמסר לתובע כי לא ניתן לתקן את המחשב אפילו בתשלום, הואיל ומדובר במחשב חדש ולכן מבחינה לוגיסטית הדבר אינו אפשרי. התובע סירה לקבל תשובה זו וציין בפני נציגי הנתבעת כי בבדיקה מול חברות מתחרות התברר לו כי כל עוד נרכש המחשב מהחברה ניתן לתקן את המחשב. לאור דרישתו המפורשת של התובע לתיקון המחשב, הסכימה הנתבעת לתיקונו בעלות של 2,300 ₪ ולהשיבו לתובע לאחר 28 ימי עסקים, התובע שילם לנתבעת את עלות התיקון. בחלוף חודשיים מבלי שהתובע קיבל עדכון כלשהו על הנעשה במחשב, פנה התובע אל הנתבעת ושם נמסר לו כי המחשב נשלח לחו"ל, אך הוחזר מבלי שתוקן בטענה כי אפל אינה יכולה לתקן את השבר ולתובע יושב הסכום ששילם עבור התיקון. התובע לא האמין למידע שנמסר לו שכן בחברה אחרת I digital נמסרה לתובע הצעת מחיר לתיקון המחשב בעלות של 2,500 ₪. יתר על כן, מבדיקה שערך התובע עם שירות הלקוחות של חברת אפל היצרן נמסר לתובע כי על פי מספרו הסידורי של המחשב הוא מעולם לא נשלח לחו"ל דרכם. בדלית ברירה ולצורך הקטנת נזקיו כדי שיוכל לשוב ולהשתמש במחשב במהירה מסר התובע את מחשבו לתיקון אצל חברת I digital בעלות של 2,500 ₪, עבור החלפת המסך. למרבה הצער, נציגי הנתבעת, נעדרי תודעת שירות מינימלית ולמרות שיכולים היו לתת לתובע, פתרון יצירתי לתיקון המחשב , נמנעו מכך והמחשב חזר אל התובע רק בחלוף חודשיים, מבלי שהושב לתובע הסך של 2,300 ₪ ששילם עבור התיקון שלא בוצע. עקב מחדלי הנתבעת נגרמו לתובע אובדן זמן עבודה , אובדן זמן פנאי ואף נגרעה ממנו האפשרות לנצל את איכותו של המחשב שרכש מהנתבעת.

הנתבעת לא טרחה להגיש כתב הגנה במועד ואף לא התייצב נציג מטעמה לדיון שנערך לפניי בהעדרה ביום 30/10/17. רק לאחר קיום הדיון , התברר כי במועד הדיון 30/10/17, נזכרה הנתבעת להגיש כתב הגנה. במעמד הדיון, ביקש התובע כי בימ"ש ייתן פסק דין כנגד הנתבעת בהעדר הגנה. בימ"ש הבהיר לתובע כי מחשבונית המס שצורפה לכתב התביעה עולה כי המחשב נרכש על ידי חברה וכידוע בהתאם לסעיף 60 (א) רישא לחוק בתי המשפט [נוסח משולב ] התשמ"ד -1984, רק יחיד רשאי להגיש תביעה קטנה. התובע הסביר כי המחשב נרכש בכספו אך נרשם על שם חברה בה היה אחד מעלי המניות. החברה נמצאת בהליכי פירוק ובמהלכם הועבר המחשב לבעלותו של התובע מבלי שניתנו עבורו הטבות כלשהן על ידי רשויות המס. לפיכך, הורה בימ"ש לתובע להגיש לתיק אישור כי המחשב שנרכש על ידי החברה הועבר לבעלותו בעת הליכי פירוקה. אישור זה הוגש היום. לפיכך, בימ"ש רשאי לתת פסק דין כנגד הנתבעת בהעדר הגנה. עיינתי בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת באיחור בו הודתה כי כשלה בטיפול בתובע והביעה הסכמתה להשיב לתובע את הסך של 2,300 ₪ ששילם לה בגין התיקון שלא בוצע בתוספת פיצוי בסך של 500 ₪ , התובע התנגד להצעה זו ותשובתו צורפה לכתב ההגנה.

לסיכום, לאחר שקילת מכלול הנסיבות בתביעה, לרבות העובדה שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה במועד ומחירו של המחשב 9,999 ₪, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

א. סך של 2,300 ₪ עלות התיקון ששולמה לנתבעת אך לא סופקה תמורה בגינה.

ב. סך כולל של 2,500 ₪ פיצוי בגין בזבוז זמן, עגמת נפש, אובדן שימוש והנאה מהמחשב וכו'. 

ג. סך של 143 ₪ החזר אגרת התביעה.

סכומים אלו ישולמו לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה 23/03/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

פסיקת הסכומים דלעיל, משקפת את עמדתי לגביי סך הפיצוי שראוי לפסוק לתובע בנסיבות העניין, והם כוללים אף הוצאות משפט. שימת ליבו של התובע כי פסיקת פיצויים לדוגמא בהתאם לסעיף 31 א(א) לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981, מסורה לשיקול דעתו של בימ"ש. מעבר לכך, בהתאם לסעיף 31א(ב) לחוק, על הצרכן לשלוח או למסור לנתבע/ת, בטרם הגשת התביעה, בקשה למתן פיצוי לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית, אסמכתא על כך לא צורפה לכתב התביעה.

בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים ממועד קבלת העתק פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ח, 05 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.