לוי נ' עירית ראשון לציון ואח'

1.אין מקום להכביר במילים אודות חשיבות מינוי מומחים בתיקי בית המשפט, הכוללים שאלות מקצועיות שבמומחיות. תפקידו של המומחה להקל על בית המשפט להכריע בסכסוך ולייעל את הליכי המשפט. בכך נחסך זמן שיפוטי רב, זמן הצדדים, ומתקבלת תוצאה הוגנת מקום בו המומחיות לא מצויה מלכתחילה בידי בית המשפט (תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984; ע"א 453/81 קלוזנר נ' המועצה המקומית אופקים, פ"ד לו(4) 225, 229; ע"א 8950/07 עיריית נצרת נ' כרדוש (סעיף 6 לפסק הדין)).

ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים למינוי המומחה כמוהו כחוזה, וככזה - כללי הפרשנות החלים על חוזה יחולו עליו, על פי לשונו ותכליתו (בש"א 6645/06 עזבון המנוח פלוני ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, ניתן ביום 12/11/2006 ע"י כב' הנשיאה (בדימוס) ד' בייניש). במקרה של ספק בפרשנות ההוראה, על המומחה לבקש הוראות מבית המשפט, ולפעול בהתאם להוראות שיינתנו (ע"א 409/84 מ"י נ' ד"ר שגב, פ"ד מ(3) 706, 719).

ככל שיימצא כי ההסדר הדיוני טומן בחובו סתירה פנימית, נתון לפרשנות כפולה או שנותר ספק של ממש האם היה מפגש רצונות של הצדדים להסכם, תיתכן סטייה מהוראות הסותרות של ההסדר הדיוני תוך שמירה עליו ככל הניתן (ע"א 7067/11 חסיד נ' אפרמיאן (סעיף 7 לפסק הדין); סעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, בשינויים המחוייבים). רק אם יתברר, כי ניהול ההליך בהתאם להסדר הדיוני לא יאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, רשאי בית המשפט לסטות מההסדר הדיוני לטובת שיקולי צדק (ע"א 4384/90 ואתורי ואח' נ' בי"ח לניאדו, פ"ד נא(2) 171, 189).

2.במקרה שלפנינו, לא מוצג טעם כלשהו לסטייה מההסדר הדיוני שהושג. לשון ההסדר מובנת היטב לשני הצדדים, ותכליתו אינה במחלוקת – היעזרות במומחה על מנת שיחווה דעתו ביחס לנזקים שנגרמו כתוצאה מנפילת גזם העצים על רכבו של התובע.

חוות הדעת ברורה. בהעדר הצדקה לסטות מההסכמה הדיונית, אין אלא לאמץ את חוות הדעת ולהורות על ביצוע התשלום בהתאם לחוות הדעת.

3.המומחה בחן את כלל טענות הצדדים, נתן דעתו לכך שהרכב יד חמישית ונמצא בשימוש החל משנת 2005, למצבו החיצוני הכללי של הרכב, ולנזקים אשר אינם תואמים את אופי הנזק שנגרם כתוצאה מנפילת גזם על הרכב.

4.לאור כל האמור, הנתבעות תשלמנה לתובע את סכום הנזק בהתאם לחוות הדעת, סך כולל של 1,544 ₪.

בשים לב לסכום פסק הדין לעומת סכום התביעה (פחות מרבע), לכך שבמהלך הדיון נציג הנתבעת הסכים לשלם לתובע סכום הקרוב לפסק הדין על מנת לחסוך בעלויות (עמוד 2 לפרוטוקול הדיון, שורה 26), ולכך שבהתאם לקביעת המומחה מרבית הנזקים היו טרם קרות האירוע – יישא כל צד בהוצאותיו. נתתי דעתי לכך שהנתבעות שילמו מחצית משכר טרחת המומחה והמומחה אימץ מרבית טענותיהן דווקא. כן נתתי דעתי לכך שאילו הייתה עומדת על התביעה על הסכום הראוי, לא היה צורך במינוי המומחה ו/או בהליכים משפטיים כלל. כאמור, הנתבעת נשאה בהוצאות אף היא ומרבית עמדתה התקבלה.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום.