ת"ק 43050-09-13 בן דוד נ' מלונות צרפת ירושלים בע"מ

התובע היה אורח במלון הנתבעת בין התאריכים 25.08.13 – 28.08.13. ביום האחרון של הביקור אכל התובע פירות יבשים ותוך שהוא לקח נגיסה גילה אבן קטנה בפרי שלטענתו שברה לו חלק מהשן. לפי דבריו, מנהל הקבלה צילם את האבן ונאמר לו שישלמו לו את טיפול השיניים. למחרת התובע אכן הלך לטפל בשן שלו ושילם 2,000 ₪ בגין הטיפול.

בדיון שנקבע ליום 17.03.13 הנתבעת לא התייצבה לדיון ולא הוגש כתב הגנה. בהמ"ש, אחרי ששמע את טענות התובע, חייב את הנתבעת להחזיר לו 2,000 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון.

על פי בקשת הנתבעת, פס"ד זה בוטל תמורת הפקדה של 500 ₪ והוגש כתב הגנה מפורט והדיון התחדש בפניי ביום 08.09.14.

בכתב ההגנה הנתבעת מטילה ספקות לגבי אמיתות התביעה ומפנה את בהמ"ש שבספטמבר 2012 הגיש התובע תביעה כמעט זהה לבהמ"ש לתביעות קטנות באילת (ת"ק 20661-10-12). גם אז טען התובע ש"אכל ריבת שזיפים אך גרעין שברה לו את השן" (ראה נספח א' לכתב ההגנה). הנתבעת באותו תיק הסכימה לשלם לתובע 2,000 ₪ ולא ניהלה את הדיון.

עמדת הנתבעת בפניי היא שהתובע כנראה נוהג להגיש תביעות מסוג זה נגד בתי מלון וגם אם לא דובר בתלונות סרק, יש בהתנהגות התובע דבר שמעורר חשד שהוא מוצא את בתי מלון כטרף קל לתביעות מסוג זה. בנוסף לכך, בקשר לתיק הנוכחי נאמר במפורש שהייתה אכן תלונה של התובע באותו יום אך לא צולם דבר והתובע טען בפני אנשי המלון שבלע את האבן בעת הנגיסה. כמו כן, לא הובטח לתובע פיצוי כל שהוא. לפי דברי נציג הנתבעת, אין כל הוכחה סבירה שהנזק שנגרם לתובע נובע ממעשה או מחדל רשלני של הנתבעת. הנתבעת כבית מלון עם שם ומוניטין דואג לטפל בצורה נאותה בכל תלונה של אורח וגם לתעד את האירוע בצורה מפורטת. במקרה דנן, מלבד העובדה שהתובע התלונן על האירוע, אין ברשות הנתבעת תיעוד כל שהוא. מכל זה, מתבקש בהמ"ש לדחות את התביעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. אין בעובדה שהתובע הגיש שתי תביעות דומות לבתי מלון, כשלעצמה כל הוכחה שדובר בתביעת סרק או קנטרנית.

2. יחד עם זאת, אין בפני בהמ"ש הוכחה מספקת המקשרת את התלונות של התובע בין מעשה או מחדל של המלון או מי מטעמם.

3. ניתן היה לצפות שאירוע כפי שמתואר על ידי התובע היה מקבל תיעוד מלא מטעם הנתבעת ולא כך הם פני הדברים.

4. מקובל עליי שהתובע אכן התלונן בפני הנתבעת על דבר מה בזמן האכילה אבל אין הוכחה שנגרם לו נזק של ממש באותו אירוע, ובהעדר הוכחה כזו אין בסיס לתביעתו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

באשר ל-500 ₪ שהופקד על ידי הנתבעת לצורך דיון חדש, סכום זה יועבר לתובע לכסות את הוצאותיו כיוון שנאלץ להתייצב פעמיים בבית המשפט.