רונן נ' ימין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב הפרת חוזה שכירות שנחתם בין בעלי הדין ביום 10.7.16 לתקופה של שנה.

לפי החוזה התובע שכר יחידת דיור בת 2.5 חדרים וזאת תמורת 776 דולר ארה"ב לחודש.

התובע מלין על כך שכאשר בא לפנות את חפציו מהמקום ביום 1.8.17 הנתבע מנע ממנו להוציא את חפציו תוך החלפת המנעול על השער. לכן התובע עותר לפיצוי בגין החפצים שנשארו במקום ;

1. מנוע מרצדס בשווי של 2,000 ₪.

2. שער כניסה לחצר בשווי של 2,500 ₪.

3. 2 בלוני גז בשווי של 200 ₪.

התובע גם מלין על כך שהמושכר הוא ללא אישור בניה, היה מלא עכברים והיה גג אסבסט שהוא ביקש מהנתבע להסיר מהמקום, אך כל פניותיו סרבו.

בגין עוגמת נפש וצער עקב מצב המושכר, התובע עותר לפיצוי של 3,000 ₪.

עמדת הנתבע היא שהתובע הפר וחזר והפר את חוזה השכירות. הוא הביא למקום 3 כלבים על אף האיסור על כך בסעיף ד' לחוזה השכירות. התובע גם הכניס לחצר כלי רכב רכבים וציוד נוסף ללא רשות הנתבע. כמו כן התובע נשאר חייב סכומים לנתבע:

התובע איחר לפנות את המושכר במשך 5 ימים ופינה את המקום רק ביום 5.8.17, ומשום כך חייב 500 ₪ בגין דמי שכירות עבור אותם ימים.

כמו כן התובע חייב 150 ₪ בגין חשמל ומים.

הנתבע גם מתלונן על כך שהתובע עזב את המושכר ללא מסירת מפתח ולכן נכון הדבר שהנתבע החליף את המנעול לאחר שהוא עזב ביום 1.8.17.