ת"ק 40980-11-15 דאמוני ואח' נ' פגסוס איירלינס חברת תעופה

התובעים הזמינו באמצעות סוכנות נסיעות, שאינה נתבעת, כרטיסי טיסה מתל אביב למדריד דרך איסטנבול. הנתבעת הינה המוביל.

טיסת התובעים מישראל נקבעה לשעה 6:45 ביום 11/8/15, היתה צפויה לארוך שעתיים ורבע, נועדה לנחות בתורכיה בשעה 9:00. טיסת ההמשך למדריד נועדה לצאת בשעה 9:45 מתורכיה (שני הצדדים צירפו את כרטיס הטיסה).

התובעים עלו על הטיסה מישראל בזמן ודלתות המטוס נסגרו, אך המטוס המתין לאישור המראה במשך 60 דקות והמריא רק בשעה 07:45 (04:45 שעון גריניץ' בתוספת 3 שעות, זמן ישראל בשעון קיץ). הנחיתה באיסטנבול היתה ב-09:35 (נספח 2 לכתב ההגנה, והסברי נציגת הנתבעת בפרוטוקול, עמ' 3, שורות 3-8). התובעים הפסידו את טיסת ההמשך.

התובעים טוענים כי נציגי הנתבעת בשדה התעופה הודיעו הם כי הטיסה המריאה בלעדיהם, נתנו להם טיסה חלופית למחרת באותה שעה, והם נאלצו ללון לילה באינסטנבול, והפסידו את הלילה במלון במדריד ביום 11/8/15 בעלות 94 אירו (לכתב התביעה צורפה הקבלה). כמו כן הפסידו יום בטיול, נתקלו בקשיים בקבלת הרכב השכור, ונאלצו לנהוג מרחק, שתכננו לבצע ביומיים (600 ק"מ) ביום אחד על מנת להגיע למלון ביעד.

התובעים טענו כי העלו בפני סוכנת הנסיעות את השאלה האם זמן הקישור של 45 דקות מתאים, ונענו בחיוב.

התובעים תבעו 10,000 ₪, וטוענים כי הם זכאים לפיצוי לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב -2012 (להלן: "החוק").

הנתבעת טוענת כי פעלה כדין, כי זמן הקישור מתאים בדרך כלל, אך נבחר על ידי התובעים, ללא כל התחשבות באיחורים הצפויים במיוחד בחודשי הקיץ, וכי האיחור בהמראה אינו באשמת הנתבעת, אלא עקב אי קבלת אישור המראה מרשויות הפיקוח בישראל. מכאן טוענת הנתבעת לפטור לפי אמנת מונטריאול, החלה על הטיסה מכח חוק התובלה האוירית, התש"ם-1980.

למרות זאת טוענת הנתבעת כי, ללא חובה בדין, פעלה ונתנה לתובעים את כל ההטבות, הקבועות בחוק, בגין "טיסה שבוטלה", ניתן להם סיוע בשדה התעופה, הוסדר להם מלון באיסטנבול במימון הנתבעת, והם הועלו על טיסה זהה למחרת היום.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, אני מחליטה לדחות את התביעה.