ת"ק 3809-02-17 גונן נ' חברת דואר ישראל בע"מ

לפני תביעה על סך 4,727 ₪.

התובע טוען כי שלח בדואר כרטיס לאירוע בארצות הברית עבור אחיו, אולם המכתב לא הועבר ליעדו ובסופו של דבר הוחזר לשולח. כתוצאה מכך נאלץ האח לרכוש כרטיס חלופי והכרטיס שנשלח בדואר ירד לטמיון. התובע דורש כי הנתבעת תפצה אותו בגין שווי הכרטיס, הוא סכום התביעה.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי דין התביעה להדחות מפאת התיישנות – שכן על פי הוראות ס' 84 לחוק הדואר היה על התובע להגיש תביעתו בתוך 90 יום ממועד דחיית דרישתו לפיצוי. דחיית דרישת התובע לפיצוי נשלחה ביום 18.9.16 והתביעה הוגשה רק בפברואר 2017. מעבר לכך נטען כי הפיצוי המירבי אותו יכולה הנתבעת לשלם נקבע בהודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר והוא עומד, בנסיבות התביעה, על סך 165 ₪.

הדין קובע כי תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה. ההגיון וההצדקה לכלל זה נובעים מזכותו של נתבע שלא להידרש לתביעות ישנות מפניהן יקשה עליו להתגונן, כמו גם מההנחה כי תובע שלא עמד על זכויותיו במועד ראוי פחות לסעד ומתוך האינטרס הציבורי שמערכת המשפט לא תעסוק בתביעות ישנות.

במילותיו של בית המשפט העליון: "תכלית מוסד ההתיישנות היא לאזן בין אינטרס הנתבע הפוטנציאלי, לבין אינטרס התובע הפוטנציאלי, וזאת תוך מתן הגנה לעניינו של הציבור הרחב. בעוד אינטרס הנתבע מחייב הגבלת משך התקופה בה ייחשף לתביעות וייאלץ לשמור על ראיותיו, אינטרס התובע נועד לתת לו שהות מספקת להיערך להגשת תביעתו, ולאפשר שהות למצוא פתרונות לסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. האינטרס הציבורי מצדיק אף הוא הגבלת משך הזמן להגשת תביעות, על מנת שלא להציף את מערכת המשפט בתביעות שעניינן נסב על עניינים ישנים, וכדי לאפשר לבתי המשפט לעסוק בענייני היום." (ע"א 10192/07, פס"ד מיום 24.5.10).

במקרה דנן, שוכנעתי כי התביעה התיישנה.

חוק הדואר הוא חוק ספציפי והוראותיו קובעות תקופת התיישנות מיוחדת. כנטען בכתב ההגנה דרישת התובע לפיצוי נדחתה בספטמבר ואת תביעתו יכול היה להגיש עד לחודש דצמבר 2016. התביעה הוגשה בפברואר 2017, ומשכך – התיישנה.

כיוון שכך, דין התביעה להדחות. לפיכך, איני נדרש לשאלה האם בנסיבות העניין מוגבלת הנתבעת בפיצוי מירבי כפי שנטען ואם היה עליה לנהוג אחרת ולהפנות את תשומת לב התובע למגבלה זו ולאפשרויות הניצבות בפניו להבטיח את תכולת דבר הדואר ושוויו (כגון ביטוח).

בנסיבות, אין צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.