לב ארי נ' מכבסת עינת

לפני תביעה בסך 30,000 ₪.

התובעת טוענת כי המכבסה שבבעלות הנתבעת, הנמצאת בקומת הקרקע של הבנין בו היא גרה (בקומה השלישית), פולטת ריחות חזקים המפריעים לה. מקור הריח הוא צינור האדים המכוון כלפי דירתה של התובעת. התובעת ציינה כי התלוננה בעיריית אילת וכי משם הגיעו שני אנשים שהריחו את הריח ואמרו לה שיקח זמן עד שהמפגע יתוקן. התובעת גם צרפה אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה מתאריך 13.08.2017.

הנתבעת טוענת כי בעקבות תלונתה של התובעת הגיעו למקום, בתאריך 13.08.2017, פקחים מהעירייה – מחלקת איכות הסביבה; אולם פעולת המכבסה נמצאה תקינה והמכבסה גם פועלת בהתאם לרשיון עסק מיום 01.08.2016 וללא חריגה מתנאיו. לדבריה לא התקבלו תלונות מאיש מדיירי הבניין. המכבסה פועלת במקום מזה 7 שנים וצינור הפליטה של המכבסה נמצא בקומת הקרקע ופולט אדים בלבד. קיים מרחק רב בין המכבסה לדירת התובעת והאדים אינם כוללים חמרים מזיקים כלל. קיימת גם תקרה מעל המכבסה ולו היו אדים מזיקים היה נגרם נזק לאותה תקרה.

דיון והכרעה:

טרם הדיון שהתקיים הגישה התובעת מספר בקשות: ראשית טענה, בתאריך 3.1.18 - כי יש לה חוות דעת מטעם שני רופאים, שאדי הכביסה גורמים להתקפי קוצר נשימה, אולם לא הציגה חוות דעת אלה.

שנית בקשה התובעת לזמן את מר פרומר שבקר בדירתה מטעם העירייה. מר פרומר בקש להגיש תצהיר עובד ציבור ואף הגישו אולם התובעת עמדה על כך שיוזמן לדיון. לאחר מכן התנגדה להתייצבותו ולאחר מכן שבה ובקשה אותה. בשלב כלשהו בקשה להמיר עד זה בעדה דניאל אבשלום ולאחר מכן ביקשה ששניהם יוזמנו. לאחר מכן בקשה להזמין את ידידתה גב' פטקי במקום גב' אבשלום אולם לאחר מכן, ועל אף שבהחלטתי הבטחתי לתובעת כי בית המשפט יונגש לעדה, שמתניידת על כסא גלגלים, שינתה התובעת דעתה לגבי הזמנת גב' פטקי והסתפקה בצירוף מכתבה, בו נרשם כי "כבר לפני שנה כשבאתי לבקרה... אמרתי לה שיש ריח חריף מאוד בכניסה ובתוך הבית".

קיימתי בתיק זה דיון אליו התייצב נציג העירייה, מר אמיר פרומר. לדבריו היה בבית התובעת פעמיים ובבית העסק שלוש פעמים. בפעם השלישית הגיע עם תברואן העירייה והוא חיזק את טענתו שלא מדובר במפגע. הוא חזר על טענת הנתבעת כי התובעת היא המתלוננת היחידה מבין דיירי הבניין. ריחות העסק מופנים כלפי הרחוב באמצעות צינור אשר כל השכנים היו אמורים לסבול ממנו לו היה מדובר במפגע ריח.

התובעת טענה כי השכנים צעירים ועובדים ועל כן לא הגישו תביעה ולא התייצבו להעיד לטובתה למרות שאמור לה שגם הם סובלים מהריח אולם הזכירה את מכתבה של גב' פטקי שהוצג על ידה. לדבריה היו עוד 4 אנשים במקום.

נציגת הנתבעת טענה בדיון כי כל השכונה בנויה כך שקיימת קומה מסחרית מתחת לבתי מגורים. ישנן מאפיות, סופרמרקטים, גלידריות. כשהגיעה למקום היה חשוב לה להוציא רשיון לעסק ולבטח אותו כדי לא לפגוע באיש. היאלא עשתה שום שינוי במבנה. היא טענה כי היבשן עובד על גז ולא על חשמל והגז מפרק את הריח של הכביסה הנכנסת אליו.