אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 28927-03-16 ז. נ' יושר ואח'

ת"ק 28927-03-16 ז. נ' יושר ואח'

תאריך פרסום : 20/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
28927-03-16
25/11/2016
בפני הרשמת:
דליה אסטרייכר

- נגד -
תובעים:
י.ז.
נתבעים:
1. סמיון יושר
2. מגן סוכנות לביטוח מס' סימון 243334

פסק דין
 

 

לפני תביעה כספית להשבת כספים, שנגבו לטענת התובעים על ידי הנתבעים שלא כדין.

הנתבע 1 הוא סוכן ביטוח והנתבעת 2 הינה סוכנות ביטוח שבשליטת הנתבע 1.

לטענת התובע הוא הזמין פוליסת ביטוח רפואית פרטית באמצעות הנתבעים. בחלוף הימים, לקה התובע בלבו והגיעו לו תשלומים בגין המחלה ובהתאם לפוליסת הבטוח שרכש. לשיטתו, הוא פנה לנתבעים וביקש מהם לפנות למבטחת בדרישה לקבלת תגמולי הביטוח. בהתאם לכך, ובעת שהתובע היה מאושפז בבית חולים, ביקר הנתבע 1 את אשת התובע במקום עבודתה, ודרש תשלום מיידי בסך של 2,700 ₪ כתשלום מקדמי לעו"ד לצורך פתיחת תיק תביעה. אשת התובע נתנה לו שיק שנפרע על סכום זה. באותה העת החתים הנתבע 1 את אשת התובע על כתב התחייבות לשלם לו בנוסף שכר טרחה בגובה 15% מסכום הפיצויים ככל שיתקבלו מחברת הביטוח וזאת בעבור מתן השירותים מטעמו.

 

לא היתה מחלוקת כי בפועל קיבל התובע את המגיע לו בהתאם לפוליסת הביטוח.

 

מאוחר יותר, חלתה גם אשת הנתבע 1 במחלת הסרטן וגם היא נזקקה לפיצויים במסגרת פוליסת הביטוח, אולם אז הוברר לה כי טיפול בהסדרת הפיצויים עבורה אינו עולה דבר וממילא הוא ניתן בחינם.

 

כאן כדבריו – נפל לתובע ה"אסימון" – כי לא היה מקום לחייבו בדמי טיפול בגן הטיפול בעניינו והוא ביקש לברר מדוע הנתבעים גבו ממנו סך של 2,700 ₪ ולטענתו יש לחייב את הנתבעים להחזיר לו סכום זה.

 

מנגד, טוען הנתבע 1 כי קיימת בידיו התחייבות חתומה על ידי התובעת לפיה קיימות בידי התובע שתי ברירות: האחת לפעול לגביית הפיצויים ישירות בעצמו מול חברת הביטוח בחינם; והשניה לפעול באמצעות הנתבעים בטיפול "אישי" תמורת תשלום בסך של 15% מגובה הפיצויים שיקבל. הנתבע 1 הכחיש כי אמר לתובע כי התשלום בסך 2,700 ₪ הוא עבור עו"ד וטען כי תשלום זה מגיע לו שכן אין הוא צריך לעבוד בחינם, לטרוח ולבוא לבית התובע ולהסדיר עבורו מסמכים שונים.

 

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי באריכות רבה את דברי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

 

ואלה נימוקי:

1. לכאורה ועל פני הדברים, נראה המקרה הזה כמקרה פשוט בו קיים מסמך חתום בכתב המאשר את טענות הנתבעים, ולפיהם שעה שחתמה אשת התובע על מסמך כי יודעת כי יכולה לקבל את הטיפול בעניינם חינם ככל שתפנה ישירות לחברת הביטוח וממילא שדין התביעה להידחות. אולם לא כך הדבר כפי שיפורט בהמשך.

 

2. שמעתי את עדות התובע ואשתו, שעשו עלי רושם מהימן ואני מאמינה לגרסתם לפיה דרש הנתבע 1 כסף עבור פתיחת תיק ותשלום לעו"ד אשר יגיש דרישתם לחברת הביטוח וכי הנתבע 1 ניצל את מצוקתם, סיפר להם סיפור בדים, והסתיר מהם עובדות מטריאליות כך שאת המו"מ לכריתת הסכם ההתקשרות שביניהם הוא לא ניהל בתום לב, אלא טווה רשת בה "דג" את התובע לעשיית רווחים לא הוגנים.

 

3. שמעתי את עדות הנתבע 1 ואני דוחה את טענותיו לפיהן מסר את כלל האינפורמציה לתובעים בטרם החתימם על ההסכם מטעמו.

 

4. אני מאמינה לתובע כי הנתבע 1 גבה מהם את השיק ע"ס 2,700 ₪ בתואנה כי הכסף דרוש לשם תשלום לעו"ד, ואני מעדיפה את גרסתו בעניין זה על פני גרסת הנתבע 1.

 

5. הנתבע 1 ניסה ליצור מצג לפיו הוא נציגם של התובעים ובשמם הוא פונה אל חברת הביטוח לטפל בעניינם וממילא ככזה זכאי הוא לשכר בהתאם, ולא כך הדבר. סעי. 33-35 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") קובעים חזקה לפיה יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח בחמישה עניינים: 1. לעניין מו"מ לקראת כריתתו של חוזה הביטוח (סעיף 33(א) לחוק); 2. לעניין כריתת חוזה הביטוח (סעיף 33(א) לחוק); 3. לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח (סעיף 33(ב) לחוק; 4. לעניין קבלת דמי הביטוח (סעיף 34 לחוק); 5. לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח (סעיף 35 לחוק). באשר לנושא השליחות לעניין תגמולי ביטוח המחוקק לא אמר את דברו באשר למעמד סוכן הביטוח אולם הפסיקה קבעה כי לעניין קבלת הכספים מאת חברת ביטוח סוכן הביטוח הוא שלוחו של המבטח. השאלה שנותרה פתוחה היא סוגיית מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח ביתר המצבים בהם אין החוק מקנה לו מעמד של שלוח של המבטחת. במצב משפטי שכזה יש לתת את הדעת לעובדות ולנסיבות המיוחדות כפי שיוכחו בכל מקרה ומקרה (ר' 265/70 יעקב לוי נ' פואד דאגר ואח' פ"ד כה (1) 344, 353; ע"א 512/63 משה אולק ואח' נ' לה פונסייר חברה לביטוח ואח', פ"ד יח(2)274, 271; רע"א 2281/95 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קפלינסקי, (6.11.06) (פורסם במאגרים)). היינו, יוכל במקרים מסויימים הסוכן להיות שלוח של המבטחת ובמקרים אחרים שלוח של המוטב המבוטח.

 

בענייננו, מצאתי כי אין המדובר במקרה בו הנתבע 1 פעל במסגרת שלוח של התובעים. מעדותם של התובעים לפניי התרשמתי כי לא הבינו דבר וחצי דבר לעניין מינוי הנתבע 1 כשלוח מטעמם לעניין הטיפול בתגמולי הביטוח. מבחינתם ובתמימותם- ושעה שבאמצעות הנתבעים הזמינו וקיבלו את חוזה הביטוח- הניחו, באופן טבעי, בעת מצוקה וקרות אירוע ביטוחי יש מקום לפנות אל סוכן הביטוח ולבקש ממנו כי יפנה לחברת הביטוח בדרישה לקבל את התגמולים להם הם זכאים בהתאם לפוליסה שברשותם. פנייה זו, אני מוצאת, נכללת במסגרת הוראות סעיף 35 לחוק לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח וממילא מסירת הודעה כאמור כאילו נמסרה ישירות למבטח.

 

6. עיון בהסכם עליו חתמה התובעת מעלה בסעיף 4 כי הנתבע 1 עדכן את התובעים בכך כי ככל שיפנו ישירות לחברת הביטוח הרי שהדבר אינו כרוך בעלות. אלא, שהנתבע 1 לא טרח לציין בהסכם כי קיימות פעולות מסויימות ושירות מסויים אשר יכול וינתן לתובעים ללא עלות- דרכו- אל חברת הביטוח וממילא מחוייב בגינן בהתאם להוראות 35 לחוק. הנתבע 1, כאמור, הציג בפני התובעים 2 חלופות: האחת, פנייה ישירה למבטחת מטעמם ללא עלות; השנייה, בפנייה דרכו וזאת בעלות של 15% מכלל הפיצויים שיקבלו. כאמור, התרשמתי כי התובעים פנו אל הנתבע 1 על מנת שיפנה למבטחת ויודיע על קרות האירוע הביטוח ויפעל לקבלת תגמולי הביטוח להם הם זכאים בהתאם לפוליסה שברשותם. בפנייתם אליו הניחו כי דינה כפנייה לחברת הביטוח. בשלב זה, ועם פנייתם של התובעים לנתבע 1 מוטלת עליו, כסוכן ביטוח, חובת זהירות מוגברת כלפי המבוטחים. כאמור, המדובר במצב דברים שבו המבוטח נמצא במצוקה, בנקודת זמן אולי מהקריטיות ומשמעותיות שבחייו בו זקוק יותר מכל זמן אחר לעזרה ולתגמולי ביטוח על מנת שיוכל בהקדם האפשרי לטפל בעצמו. במצב דברים כזה, על הנתבע 1 היה להציג לתובעים את כל מכלול האפשרויות העומדות לפניהם ובזה להסביר אילו מהפעולות יכולות להיעשות בין דרכו ובין ישירות אל מול המבטחת, חינם, ובעבור אילו שירותים נוספים "אקסטרות" יכולים הם לקבל בעבור תשלום. התובע הן בעל פה והן בהסכם עליו החתים את התובעת לא פירט את מכלול האפשרות ובפועל בחינת הפעולות שנעשו ממילא לא צריכות היו להיות מחוייבות בשכר.

 

למעלה מן הצורך אציין, כי לא ברור איזה שירות "אקסטרות" ניתן לתובעים ובגינו חוייבו, ושהעמידו את שכרו של הנתבע 1 בסך של 15 אחוזים מכלל הפיצויים שעתידים היו לקבל, שכן גם לטענת הנתבע 1 בעדותו הסתכמו הפעולות שביצע בנסיעה "ספיישל" למשרד התובעת והגשת המסמכים למבטחת (מסמכים רפואיים כגון מכתב שחרור שממילא ניתן לו על ידי התובעים) וככל שהיו מביאים את המסמכים אליו למשרד היה מגישם לחברת הביטוח ולא מחייבם בגין שירות זה.

 

ככל שאכן טרח ועל מנת להקל על התובעים הרי שתמוה כיצד עלויות אלו הגיעו לסך של 15 אחוזים מסך הפיצויים. כל טרחתו של הנתבע 1 הסתכמה בכך כי נסע למקום עבודתה של התובעת ולא מעבר לכך. בהקשר זה יצויין כי אני מקבלת את גרסת התובעים לפיה ככל שהיה מציין בפניהם כי אם היו מביאים אליו למשרד את המסמכים הרלוונטים היה מגיש אותם ללא כל תוספת עלות מצדו למבטחת היו עושים זאת. אלא, שדבר לא נאמר להם וממילא גם לא נכתב בהסכם.

 

7. תפקיד סוכן ביטוח הוא לטפל בהשגת הפיצויים המגיעים ללקוחותיו מחברת הביטוח כאשר מתעורר מקרה ביטוחי, ולשאלת בית המשפט אף הודה הנתבע כי מתפקידו של סוכן הבטוח לטפל חינם והוא "מקבל תביעה ונוסע לסוכנות ביטוח זה הכל... התפקיד שלי להעביר את החומר שמגיע אלי לסוכנות הביטוח". [ע' 2 שורות 16 ואילך לפרוטוקול]. בעניננו לא עשה הנתבע מעבר לחובה זו ולמעשה לא אסף שום "חומר" למעט העברת טופס שחרור מבית החולים שהועבר אליו על ידי אשת התובע. בסך הכל עשה את חובתו כלפי התובע כפי שמחוייב הוא כשלוח של המבטחת ולא היו מצדו שום "אקסטרות" שעל התובעים היה לשלם בגינם. אין שונה טיפולו של הנתבע 1 במקרה זה ממקרה בו פנה מבוטח לסוכן הביטוח לאחר קרות תאונה דרכים, או אז פועל הסוכן אל מול המבטחת להעברת הדרישה לתגמולי הביטוח.

 

8. לסיכום, התרשמתי כי הנתבע 1 ניצל את מצוקתם של התובעים ובחוסר תום לב מופגן החתים אותם על מסמך אשר בתמימותם האמינו כי הם חייבים לחתום עליו. התנהגותו זו של הנתבע 1 מאיינת את תוקפה של ההתחייבות החתומה ומקנה לתובעים את הזכות להשבה.

 

9. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעים יחד ולחוד – לשלם לתובע סך של 2,700 ₪ שישא רבית והפרשי הצמדה מיום מתן השיק דהיינו מיום 1.6.2010 ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ בצרוף רבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בקביעת הוצאות המשפט לקחתי בחשבון גם את הסכום ששילמו התובעים לעורך דין בגין הטיפול המשפטי בסך של 585 ₪ בהתאם לחשבונית שצורפה לכתב התביעה.

 

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

 

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ז, 25 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ