ת"ק 21629-02-14 וינר גפן נ' איתן

1.בכתב התביעה שלפני עותר התובע לחייב את הנתבע להשיב לו סכום של 1,490 ₪ בגין תשלום ששילם עבור שירותי חקירות שלא השביעו את רצונו.

2.פלוני היה חייב סכום כסף לתובע. התובע פתח בהליכים משפטיים ובהליכי הוצאה לפועל נגד החייב והסתייע בשירותיו של עורך הדין יואב סתיו. במסגרת מאמצי הגבייה התקשר עו"ד סתיו עם הנתבע, המנהל משרד חקירות. בחודש יוני 2013 מסר הנתבע לעו"ד סתיו דו"ח חקירה כלכלית אודות החייב, במסגרתה פירט נכסים חומריים שבבעלותו, חשבונות בנק, ביטוחים וקרנות למיניהם וכיו"ב נתונים אודות מצבו הכלכלי של החייב, הרלוונטיים להליכי גביית חוב.

3.לטענת התובע, כאשר פנה לבצע עיקולים על הנכסים המפורטים התברר כי הנתונים שסיפק הנתבע היו "כוזבים ומופרכים" ולא הניבו לתובע דבר.

4.התובע דורש מהנתבע להשיב לו סכום של 1,490 ₪, שאותו שילם התובע לעו"ד סתיו בעבור שירותי החקירות בתיק. לטענת התובע, הנתבע לא ביצע את מלאכתו ואף הונה אותו.

5.דינה של התביעה להידחות, וזאת משני טעמים. האחד, התובע לא הוכיח כי התקיימו יחסים חוזיים כלשהם בינו לבין הנתבע או כי התקיים חוזה לטובתו. טעם שני לדחיית התביעה הוא כי התובע כלל לא הוכיח שהנתונים שסיפק הנתבע אינם נכונים או שהליכי הגבייה שהתבססו על המידע שהתקבל מפעולות הנתבע נכשלו.

6.את מסקנתי כי לא התקיימו יחסים חוזיים בין הצדדים אני מבסס על העובדות הבאות: התובע הודה כי מעולם לא פגש את הנתבע קודם לכן, לא שוחח איתו ולא היה לו עמו כל קשר, וממילא, אף לא התקשר בהסכם כלשהו עמו. התובע אכן הציג המחאה מיום 7.5.13 על סך 1,490 ₪ שאותה רשם על שמו של עו"ד סתיו (ת/1), ואף הציג המחאה אחרת מיום 19.5.13 בסכום זהה שנמשכה מחשבונו של עו"ד סתיו לסוכנותו של הנתבע. הנתבע הסביר כי קיים יחסי עבודה עם עו"ד סתיו ובמסגרת זו נתן לו שירותי חקירה לתיקים שונים. לטענת הנתבע, המחאה זו היתה חלק ממסכת ההתחשבנות בין הצדדים על השירותים השונים שנתן לעו"ד סתיו, אולם כלל לא שיקפה את התשלום שביקש עבור משימת חקירות זו. הנתבע העיד כי קיבל את המשימה מעו"ד סתיו וביצע אותה עבור עו"ד סתיו. כך העיד הנתבע:

"עו"ד סתיו ביקש חקירה. לא אמר לי על מי ולא אמר לי עבור מי.

... הדרישה שלי לתשלום היתה שונה לחלוטין ממה שהתובע מציג.

נוצר קצר ביני לבין עו"ד סתיו ודרכינו נפרדו. אני לא קיבלתי תשלום"

(עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 19-23).

7.התובע נמנע מלהביא לעדות את עו"ד סתיו ואף לא צירף אינדיקציה כלשהי, למעט אותה המחאה, שיש בה כדי לבסס טענת חוזה, ולו בהתנהגות, בין הצדדים. עדותו של עו"ד סתיו היתה יכולה לספק מידע חשוב על השתלשלות העניינים, שהיה בו כדי לתמוך בגרסת התובע או לשלול אותה. אי הבאתו של עו"ד סתיו פועלת לחובת התובע.