ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
20454-01-16
13/10/2016
|
בפני הרשם הבכיר:
אורן כרמלי
|
- נגד - |
תובעת:
איריס בועז
|
נתבעת:
שיר אל בכר
|
פסק דין |
1.הנתבעת שכרה יחידת דיור אצל התובעת. בעבור כ- 3 חודשים עזבה הנתבעת את יחידת הדיור.
הצדדים חלוקים לגבי נזקים שנותרו ביחידת הדיור וחובות שטרם שולמה וכן לגבי זכותה של הנתבעת לקחת עמה סלון שהיה ביחידת הדיור.
2.לאחר הדיון ניתנה בידי הצדדים שהות להגיש מסרונים נוספים שהוחלפו בינם. התובעת הגישה עותקים של מסרונים נוספים ביום 25/9/16.
על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
טענות הצדדים יפורטו בהמשך ככל שיידרש.
דיון ומסקנות:
3.אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת שכרה את יחידת הדיור למשך כ- 3 חודשים. אין גם מחלוקת שכשלושה שבועות לפני עזיבתה הודיעה הנתבעת לתובעת על כוונתה לעזוב את יחידת הדיור וזאת לאחר שמצאה שוכרים חלופיים. בהתאם לכתב התביעה הסכימה התובעת לחילופי השוכרים.
צורך בצביעת יחידת הדיור לאחר עזיבת הנתבעת:
4.הצדדים חלוקים אם היה צורך בצביעת יחידת הדיור לאחר עזיבת הנתבעת ואם עמדה הנתבעת בחובתה לסייד את יחידת הדיור טרם עזיבתה.
הנתבעת אינה חולקת שהיתה צריכה להחזיר את יחידת הדיור לידי התובעת כשהיא נקייה ומסויידת. הדבר גם עולה ממסרון ששלחה הנתבעת לתובעת מיום 1/11/15 בשעה 12:34 (סומן ת/1 במהלך כתיבת פסק הדין). מחילופי המסרונים עולה שהנתבעת סברה שאינה צריכה לצבוע את יחידת הדיור, בשונה מסיוד או להחזירה במצב טוב יותר מזה שקיבלה אותה. בכתב ההגנה טענה כי הותירה את יחידת הדיור נקייה ומסודרת (סע' 12 לכתב ההגנה).
התובעת טענה כי השוכרים החלופיים סירבו להכנס להתגורר ביחידת הדיור אלא לאחר סיוד הקירות ונקיון יחידת הדיור. הדבר עולה ממסרון ששלחה לנתבעת (מסרון מיום 1/11/15 בשעה 14:02). אישוש לאותה גירסה ניתן למצוא גם במסרון מאת השוכרים החלופיים כי הם ממתינים לצביעת יחידת הדיור טרם הכניסה אליה (מסרון מיום 3/11/15 – סומן ת/2 במהלך כתיבת פסק הדין).
מכל האמור המסקנה היא שאין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת התחייבה לסייד את יחידת הדיור עם עזיבתה. בהתאם לסרטון שהוצג בדיון (עמ' 5, ש' 5) אני מוצא שיחידת הדיור לא סויידה עם עזיבת הנתבעת. מסקנה זו מתחזקת לאור המסרונים ששלחה התובעת לנתבעת בעניין זה (מסומן ת/1) וחילופי המסרונים באותו עניין מאת השוכרים החלופיים (מסומן ת/2).
5.זאת ועוד, מהמסרונים ששלחה הנתבעת עצמה (ת/1) עולה שסתמה חורים מהם הוציאה מסמרים וסיידה רק מקומות אלו ולא את הקירות (עמ' 6, ש' 9).
אני מוצא איפוא שהנתבעת לא עמדה בחובתה לסייד את יחידת הדיור עם עזיבתה. בנסיבות אלה משסויידה יחידת הדיור בידי התובעת אני מחייב את הנתבעת לשפות אותה בסכום של 1,000 ₪ (עבודה) + 399 ₪ (חומר) וזאת בהתאם לקבלות שהציגה התובעת.
לא הובאה ראייה לגבי עלות ניקיון יחידת הדיור ומשכך לא הוכחה התביעה בעניין זה.