ת"ק 20343-12-13 ו' נ' ג'

זוהי תביעה קטנה בסך של 6,600 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת.

התובע טוען כי ביום 15.1.13 ביקשה ממנו הנתבעת כי ישלם עבורה חוב טלפון בסך של 5,500 ₪ שבגינו נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. הנתבעת אמרה שהוטל צו עיקול על ביתה וביקשה כי התובע ישלם באמצעות כרטיס האשראי שלו, כי לא היה ברשותה כרטיס אשראי. הואיל והתובע היה ידיד טוב של הנתבעת ומתוך רחמים עליה, הוא הסכים לעזור לה ולשלם מידי חודש סך של 200 ₪ באמצעות כרטיס האשראי, כאשר בפועל אף נגבו ממנו 230 ₪ בחודש בגין ריבית. התובע עודנו ממשיך לשלם את אותם תשלומים, אך הנתבעת איננה מוכנה להחזיר לו את כספו ומכאן תביעתו.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי היא הייתה בת זוגו של התובע במשך שנה, כאשר התובע אמר לה שיתגרש מאשתו ויינשא לה, אך לאחר תקופה היא הבינה שהוא איננו רציני בדבריו ואיננו מתכוון להתגרש ולכן החליטה לנתק את הקשר עמו. התובע רצה להמשיך את הקשר וכשהנתבעת סירבה, הוא דרש ממנה את כספו בחזרה, על אף שהוא נתן את הכסף לנתבעת כמתנה בעת שהיו בני זוג, על מנת לעזור לה. הנתבעת אמרה לתובע שאין לה כסף להחזיר לו והוא הציע הסדר שלפיו השניים ימשיכו להיפגש ולקיים יחסי מין והנתבעת לא תהיה חייבת לו דבר. הנתבעת לא הסכימה לכך ועל כן הגיש התובע את התביעה.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע והנתבעת. לאחר שמיעת עדויותיהם וטענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

הנתבעת איננה חולקת על טענת התובע כי הוא שילם עבורה סך של 5,500 ₪ בתשלומים לשם סילוק חובה של הנתבעת בתיק הוצאה לפועל שהתנהל נגדה.

השאלה העומדת לדיון הינה: האם התשלום האמור בוצע על ידי התובע כהלוואה שעל הנתבעת להשיב לתובע, שמא דובר במתנה שאין על הנתבעת להשיב לתובע.

סעיף 1 לחוק המתנה, התשכ"ח 1968, מגדיר מהי מהות המתנה: המדובר בהקניית נכס שלא בתמורה וזאת תוך ויתור של הנותן על זכות כלפי המקבל או במחילתו של הנותן על חיוב המקבל כלפיו.

משמיעת עדויות הצדדים עלה כי יש ממש בגרסת הנתבעת ולפיה תשלום חובה על ידי התובע נעשה כמתנה כהגדרתה כאמור:

ראשית, קיימת חשיבות לנסיבות שבמסגרתן שילם התובע את חובה של הנתבעת במקומה. בניגוד לטענת התובע בכתב התביעה כי הוא שילם את הסכום בהיותו "ידיד טוב" של הנתבעת, בעדותו הוא הודה כי השניים היו "זוג נאהבים" (עמ' 1 שורות 15-16 לפרוטוקול).