ת"ק 19678-11-14 אהרוני כהן נ' יוניברס לוגיסטיקה בע"מ

1.התובעת עבדה אצל הנתבעת משך מספר שנים באיתור ומכירות בתחום השילוח ועמילות המכס. בשנת 2010, חדלה התובעת מליתן שירותיה לנתבעת במסגרת יחסי עובד-מעביד, והחלה ליתן שירותיה לנתבעת כעצמאית בעלת תיק עוסק מורשה. על פי הנטען בכתב התביעה, הוסכם בין הצדדים כי הרווחים בינה לבין הנתבעת, בכל הנוגע ללקוחות אשר הובאו על ידה, יחולקו בחלקים שווים.

2.לטענת התובעת, לאחר הידרדרות במערכת היחסים בינה לבין מנהל הנתבעת, העבירה את כל לקוחותיה לחברה אחרת, למעט לקוח בודד יצירות לה ריינה בע"מ (להלן: "לה ריינה"), אשר בקש להמשיך ולעבוד עם הנתבעת.

3.התובעת טוענת, כי בגין ארבעת המשלוחים האחרונים שביצעה לה ריינה לא קיבלה מעולם את חלקה. לטענתה, הנתבעת לא העבירה לה פירוט מסודר של המשלוחים האחרונים, והיא נדחתה בתואנות שונות. הסכום המשוערך המגיע לה, לטענתה, עומד על הסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בדיון שהתקיים בפניי הבהירה התובעת כי ביססה את טענתה בדבר גובה הסכום המגיע לה על שיחה שניהלה עם מנהלת החשבונות של הנתבעת, אשר צינה בפניה, לטענתה, כי זכאית לסכום בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין (עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 24-25).

4.מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובעת לא המציאה כל ראיה להוכחת טענתה בדבר העמלות המגיעות לה. לטענתה, איננה זכאית לכל עמלות בגין לקוחותיה, ולגבי הלקוח לה ריינה, המשיכה לקבל כספים "אקס גרציה", כלשונה. בדיון שהתקיים בפניי טען מנהל הנתבעת, מר משה רצאבי, כי :

"נכון שבמהלך השנים 2010-2013 היו חשבוניות שכובדו על ידינו, למרות שאני יכול להגיד שבתקופה האחרונה, ואני מדבר על מעל שנה, היא לא טיפלה בלקוח בכלל. כפרילנסרית היא נהנתה מנושא של קבלת עמלות, האנשים בחברה שלי טיפלו בלקוח, עשו את כל העבודה והגברת היתה באה וגוזרת קופון כאילו היא בחברת ביטוח ואני משלם לה פרמיה" (עמוד 2 לפרוטוקול בשורות 11-14).

5.עוד הוסיף מנהל הנתבעת, כי התובעת קיבלה את כל העמלות המגיעות לה, שכן כל הטיפול בלקוח היה טיפול של צוות העובדים של הנתבעת.

6.שעה שהסתבר במהלך הדיון, כי התביעה מבוססת על מסמכים המצויים באמתחתה של הנתבעת, נתבקש מנהל הנתבעת להמציא המסמכים המבוקשים אשר יש בהם כדי לבסס את זכאותה של התובעת לעמלות הנתבעות.

7.בתום ההפסקה אשר ניתנה לנתבעת לצורך המצאת המסמכים, שב מנהל הנתבעת לאולם והצהיר לבית המשפט, כי "חלקה של התובעת הוא 5,405.86 ₪ , בתוספת מע"מ 973.05 ₪ - סה"כ 6,378.91 ₪" (עמוד 4 לפרוטוקול בשורה 3).

8.התובעת ביקשה לבדוק את המסמך שהוצג על ידי מנהל הנתבעת. משכך, בית המשפט נעתר לבקשה, ואיפשר לתובעת לבדוק את המסמכים שהומצאו על ידי מנהל הנתבעת במהלך הדיון. כמו כן, נקבע כי "בהעדר הודעה בתוך 10 ימים – יינתן פסק דין על הסכום שאינו שנוי במחלוקת, שהינו בסך של 6,378.91 ₪ כאמור".

9.לאחר מועד הדיון, הודיע מנהל הנתבעת לבית המשפט ביום 22.3.2015 , כי הדו"ח שמסר לתובעת במעמד הדיון, היה שגוי בארבעה נתונים וכי הסכום המגיע לתובעת הינו 4,232 ₪. עוד הוסיף מנהל הנתבעת בהודעתו מיום 15.4.2015, כי החוב של הלקוח למכון התקנים שריר וקיים ולכן יש לקזז אף סכום זה.