בלנקי נ' ברדה

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 16.6.17 שבו רכב הנתבעת פגע ברכב התובע בזמן שרכב התובע עמד בחניה של הבניין ברחוב הרצל 7.

התובע עותר לסכום של 1,170 ₪, שהוא עלות התיקון לרכבו.

התובע מסר לבית המשפט שהוא הגיע למקום החניה שהוא בבעלותו הפרטי וחנה את רכבו. לפני שעזב את מקום החניה, רכב התובעת פגע ברכבו תוך ניסיון לצאת ממגרש החניה. לדבריו:

"היא ביקשה סליחה. היא אמרה כמה שזה יעלה היא תשלם" (ע"מ 1 שורה 10)

התובע פעל על פי המוסכם בין בעלי הדין ופנה למוסך מורשה של חברת טויוטה ומסר לנתבעת שהעלות היא 1,000 ₪. בשלב זה הנתבעת הייתה מוכנה להציע 200 ₪ ולאחר מכן 400 ₪. היא סברה שהתיקון יקר מידי, אך התובע הדגיש בפניה שדובר ברכב חדש.

גרסת הנתבעת שונה לחלוטין: היא חנתה במקום הצמוד למקום עבודתה. כשהתכוונה לצאת, ראתה את רכב התובע חוסם את היציאה. היא ניגשה לחנות התובע וביקשה ממנו להזיז את רכבו מהיציאה על מנת שתוכל לצאת. אז, שני בעלי הדין נכנסו כל אחד לרכבו. אז לטענת הנתבעת:

"התחלתי לנסוע והתמקדתי ברכב שהיה מימיני... אחרי שהסתכלתי לא ראיתי את הרכב של התובע מאחורי, שיערתי שהוא יצא מהחניה בכדי לפנות את היציאה אבל משום מה הוא עשה הפוך והתקדם פנימה בלי ליידע אותי מראש ומבלי לתת לי שום סימן... שמעתי רעש מוזר ואז הבחנתי ברכבו של התובע משמאלי" (כתב הגנתה של הנתבעת)

יש לציין שבעת הדיון הנתבעת שינתה את גרסתה. היא אישרה שהתובע היה במקום אך לא התנהלה שום שיחה ביניהם לפני התאונה. (ראה דברי הנתבעת ע"מ 1 שורה 24 לפרוטוקול)

אולם הנתבעת חזרה על טענתה שרכב התובע היה בתנועה בעת התאונה. על אף זו הנתבעת אכן הציעה לשלם את נזקיו של התובע:

"כי הוא שכן שלי עמדנו במצב כזה גם הוא לא דובר אמת כי האוטו שלו עמד שם. הוא עמד מאחוריי כעשר מטר אני הצעתי 400 ₪" (ע"מ 2 שורות 3-4)