אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 18868-12-14 פרסמן ואח' נ' גולדפרב ואח'

ת"ק 18868-12-14 פרסמן ואח' נ' גולדפרב ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
18868-12-14
18/10/2015
בפני השופט:
טל חבקין

- נגד -
התובע/ הנתבע שכנגד:
יוסף פרסמן
הנתבעים/ התובעים שכנגד:
1. עמרי גולדפרב
2. ענת גולדפרב

פסק דין
 

 

לפניי תביעה ותביעה שכנגד. התביעה העיקרית היא על סך של 1,416 ש"ח ועילתה אי-תשלום עבור ייצור והתקנה של שער ברזל שהזמינו התובעים מהנתבע וביטלו את העסקה, לטענת התובע שלא כדין. התביעה שכנגד היא על סך של 3,780 ש"ח ועילתה עלות תיקון של שני חורים שקדח התובע בריצוף של הדירה ששוכרים התובעים שכנגד, בניגוד להסכמתם, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

 

1.הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן – "הנתבעים") הזמינו מהתובע והנתבע שכנגד (להלן – "התובע"), מסגר במקצועו העוסק בייצור ובהתקנה של שערים, שער ברזל שיועד להתקנה בדירה שהם שוכרים, ומטרתו לחצוץ בין אזור שבו שוהה כלבתם לבין חלק אחר של הדירה. בהזמנת עבודה מיום 25.7.2014 נכתב: "סורג שתי כנפים בגובה 1.60 מ' פרופיל מרובע 25/25 2 מ"מ מגולוון עמודים. עמודים לתליית הצירים והכנפיים של השער 30/30 מגולוון עובי 2 מ"מ. צבוע בצבע כסף. המחיר 900 ש"ח + מ.ע.מ". חתימת התובעים אינה מופיעה על הזמנת העבודה. ביום 8.8.2014 הגיע התובע עם השער שהוזמן לדירת הנתבעים והתקין אותו. לשם כך קדח ברצפה שני חורים. התובע טוען כי הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") שהה עמו לאורך כל ההתקנה ואף סייע לו. במהלך ההרכבה התברר שכנף אחת הייתה גדולה מעט מהכנף השנייה וסוכם שהתובע יקצר אותה. התובע לקח את הכנף לבית המלאכה, תיקן את הטעון תיקון, וביום 11.8.2015 הרכיב אותה בדירת הנתבעים. או אז טענו האחרונים שהשער פגום, אינו בטיחותי ואינו תואם את ההזמנה. התובע מסר שאפשר לתקן את הטעון תיקון ושהוא מוכן לעשות כן. החלה סדרת התכתבויות בין הצדדים. בסופו של דבר פירק התובע את השער לפי דרישת הנתבעים, תוך שמירה על טענותיו. מכאן התביעה לתשלום בעד השער (900 ש"ח), פירוקו (300 ש"ח) והוצאות משפט.

 

2.הנתבעים טוענים שהשער שיוצר והותקן פגום ומסוכן: הוא לא סימטרי, רמת הגימור נמוכה, הוא גס ובעל זוויות חדות ומסוכנות. עוד נטען כי התובע קדח ללא רשות שני חורים ברצפה כדי להתקין את השער. על כן הם הודיעו לו, בכתב, ביום 11.8.2014 כי הוא מתבקש לאסוף את השער הפגום והמסוכן מדירתם. לכתב ההגנה צירפו הנתבעים תצלומים של השער וטענו כי הוא אינו עומד בתקן סורגים ומעקות מס' 1635. הם הוסיפו כי לא חתמו על הזמנת העבודה; הכחישו כי הנתבע נתן לתובע אישור לקדוח חורים ברצפה או ששהה עם התובע כשהתקין את השער; כי הנתבע הודה בפני התובעים שהוא אינו יכול לתקן את הפגמים, ועל כן היה מקום לבטל את העסקה.

 

3.בדיון שבו הצדדים על טענותיהם. הנתבעים הגישו הקלטה של שתי שיחות עם התובע ותמליל שלהן (נ/1). לאחר הדיון הגישו הנתבעים באמצעות "נט המשפט" חומר ראייתי נוסף. הואיל והוא הוגש לאחר הדיון מבלי שניתנה לתובע הזדמנות להתייחס אליו, התעלמתי ממנו.

 

4.לאחר ששמעתי את הצדדים, באתי למסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל חלקה וכך גם דינה של התביעה שכנגד. עיון בתצלומים של השער בעין בלתי מקצועית מעלה שמדובר בשער הטעון תיקון. אף בלא להתייחס לשאלה אם הוא עומד בדרישות התקן (התקן עצמו לא הוגש בדיון ואיני נדרש לו), השער כולל פינות וגימורים חדים היוצרים סיכון. ההלחמות בו אינן אחידות; הצביעה אינה מושלמת; ורמת הגימור של השער כמכלול היא באיכות ירודה שאינה מספקת. מכאן שכבר במועד ההספקה, השער הצריך תיקון. מצד אחד, אין מדובר בפגמים נסתרים, אלא בפגמים בולטים ונראים לעין שכל אדם שמביט בשער יותר ממבט חטוף היה מבחין בהם. ממצא עובדתי זה מקים חובה כפולה: היה על התובע להימנע מלספק לנתבעים שער שאין בו האיכות והתכונות הדרושות לשימושו הרגיל, ושאינו מתאים למה שהוסכם ביניהם. התובע סיפק לנתבעים ממכר הלוקה באי-התאמה כמשמעותה בסעיפים 11(3) ו-11(5) לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ובכך הפר את תנאי העסקה. התובע הוא בעל מקצוע והיה עליו לדעת על אי ההתאמה. בד בבד קמה גם לנתבעים חובה: היה עליהם לבדוק את השער עם קבלתו, ולהודיע למוכר על אי-ההתאמה מיד לאחר הבדיקה (סעיף 13(א) לחוק המכר). הפרת חובה זו מצד הנתבעים שוללת מהם את הכוח להסתמך על אי ההתאמה ולדרוש סעד הנובע מכך (סעיף 14(א) לחוק המכר).

 

5.בפסיקה נקבע כי המושג "מיד" המתייחס למועד בדיקת הממכר קובע אמת מידה יחסית הנגזרת ממכלול הנסיבות ובהן טיב הממכר, טיב הפגמים האפשריים וסוג האמצעים לבחינתם (ראו והשוו: ע"א 465/80 ש' סולונץ בע"מ נ' "התכוף" חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לח(3) 630, 636 (1984); ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 59381-03-14‏‏ תמר בן עמי נ' י.ד. רגב רהיטים (1997) בע"מ, פסקה 5 (29.12.2014); ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 24581-09-14‏ חנה נ' נייט סליפ סנטר (2000) פלוס בע"מ, פסקה 19 (9.4.2015); איל זמיר חוק המכר, תשכ"ח-1968 293-292 (1987)). כשמדובר בהספקת ממכר שמצריך מלאכת התקנה, ובייחוד שמדובר בהתקנה ששוויה מגיעה כדי שיעור ניכר משווי הממכר, הכף נוטה לפרש את המונח "מיד" באופן שהבדיקה תתבצע לפני ביצוע ההתקנה ובלבד שניתנה לקונה הזדמנות סבירה לבדוק את הממכר קודם לכן. פירוש זה עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות ותום לב. הוא מקצה את העלות הנובעת מהפרת החובה על הקונה, שהוא מונע הנזק היעיל: הוא הגורם שנמצא בעמדה הטובה ביותר לחסוך את העבודה הכרוכה בהתקנה ובפירוק כשהיא מיותרת. גם אם קיימת אי התאמה שהמוכר ידע או היה צריך לדעת עליה, לא בטוח שמדובר באי התאמה שהקונה אינו מוכן למחול עליה. על כן, מקום שניתנה לקונה הזדמנות סבירה לבדוק את הממכר לפני התקנתו, והוא לא עשה כן ללא טעם מניח את הדעת, נוטה הכף להטיל עליו לשאת בנזק הנובע מהפרת החובה ולא לאפשר לו להסתמך עליה לצורך קבלת סעד.

 

6.אין חולק כי הנתבע לא בדק את השער לפני התקנתו, בעת שסופק לדירה ביום 9.8.2014. בכך הפר הנתבע את חובתו לבדוק את הממכר מיד. כפועל יוצא השער הותקן והנתבע השקיע בכך עבודה לחינם. הואיל ואין חולק כי מחיר השער הוא 900 ש"ח כולל מע"מ (למרות שבהזמנה נכתב כי המחיר הוא 900 ש"ח בצירוף מע"מ), מחירה של עבודת ההתקנה מגיע כדי שיעור ניכר מעלות השער כולו. זהו נזק שהנתבע היה יכול וצריך למנוע אותו. ואכן, מהדברים שהוחלפו בשיחה הטלפונית מיום 10.8.2014 (נ/1) ניכר כי הנתבעים חשים אי נוחות מכך שלא יידעו את התובע על אודות הפגמים קודם לכן. הנתבע אמר: "נשלם כמובן על העבודה והכל כמובן אנחנו רוצים את השער, אבל יש לנו בעיה מסוימת בנוגע לשער שהוא מאוד מאד גס. זאת אומרת זו לא, לא עבודה שהיא נקרא לזה כך: מהוקצעת, כאשר אני רואה את כל סימני ההלחמה [...] עכשיו כשאני מסתכל". התובע הפגין חוסר סבלנות, ושאל את הנתבע אם בשורה התחתונה הוא רוצה את העבודה. הנתבע השיב: "אני רוצה, אני רוצה את העבודה, אני רוצה שהיא תעשה עבודה טובה אבל, עכשיו אני הסתכלתי לאחר". הצדדים סיכמו שהנתבע יגיע לדירה למחרת בבוקר לבדוק את העניין. וכך היה.

 

7.כשהגיע התובע החליפו הצדדים דברים קצרים, שבסופם עזב התובע מבלי שלקח את השער לתיקון. לאחר מכן פצחו הצדדים בהתכתבות ענפה: הנתבעים כתבו לתובע (ביום 11.8.2014) כי הם מבטלים את העסקה. למחרת היום השיב האחרון כי השער יוצר בהתאם להזמנה; ושאם קיימות בו פינות חדות, הוא מוכן לתקן. לחלופין, הוא מוכן לפרק את השער כשהוא שומר על זכויותיו. הנתבעים השיבו בו ביום כי כבר נתנו לתובע הזדמנות לתקן והוא לא ניצל אותה, והם איבדו בו אמון. על כן הם ביקשו שיפרק את השער. התובע השיב ביום 13.8.2014. הוא הציע לפרק את השער ולסתום את החורים ברצפה. במענה כתבו הנתבעים (ביום 18.8.2014) כי ראשה של הכלבה נתקע בין הסורגים; אך במקביל הם אינם מתנגדים לקבל שער כפי שסוכם מלכתחילה תוך שבועיים ממועד המכתב, וזאת ללא קשר לפינוי השער הקיים. ביום 19.8.2014 דחה התובע את הצעת הנתבעים לייצר שער אחר. לאחר מכן בא התובע לדירה ופירק את השער בלא לסתום את החורים. הוא הוציא להם חשבון עסקה על סך של 400 ש"ח – 300 ש"ח בגין פירוק השער ו-100 ש"ח בגין סתימת החורים. ביום 24.8.2014 שלח התובע מכתב שבו הוא מציע לסתום את החורים. מכתב זה לא נענה.

 

8.מהי המסקנה הנובעת מן העובדות המתוארות? כאמור, השער היה פגום בעת שסופק. עם זאת התובע לא ידע אם הנתבעים היו מסכימים לקבלו חרף הפגם, והעובדה שהנתבע לא בדק את השער מיד ואפשר לתובע להתקינו שולל בנסיבות העניין את יכולתו להסתמך על אי-ההתאמה. לא הייתה לנתבע תשובה מניחה את הדעת לשאלה למה לא בדק את השער לפני התקנתו. כאמור, מדובר בפגמים בולטים ונראים לעין, והנתבע היה יכול, בקלות, לחסוך את עלויות ההתקנה. לו היה הנתבע מודיע לתובע מיד שהשער פגום, התובע לא היה מתקין אותו, והיה מחליט אם ברצונו לתקן את הפגם אם לאו. אם התובע לא היה מתקן את הפגם, היה הנתבע רשאי לבטל את העסקה. לפי חלופה זו העלויות הכרוכות בהתקנה, שהן חלק ניכר ומשמעותי משווי העסקה כולה, היו נחסכות. דומה שהנתבעים היו ערים לקושי זה, וניתן להבחין בחוסר נוחות מצדם בשיחה הטלפונית. מטעם זה גם היה התובע חסר סבלנות בשיחה, ואף שהוא אינו טלית שכולה תכלת, ניתן להבינו במידת מה. הוא חשב לעצמו, בפשטות: "מדוע הם לא אמרו קודם?".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ