אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שוסטרמן נ' יוגב

שוסטרמן נ' יוגב

תאריך פרסום : 03/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
1844-05-17
26/04/2018
בפני שופטת:
רקפת סגל מוהר

- נגד -
תובעת:
אירינה שוסטרמן
נתבע:
יניב יוגב
פסק דין

 

 

לפני תביעה לפיצוי בגין אי דיווח לרשויות אודות החלפת מחזיק בדירה שכורה.

 

רקע

 

1.במהלך השנים 2006 -2009, התגוררה התובעת בשכירות בדירתו של הנתבע ברח' X בחדרה (להלן: "הדירה").

 

2.בעתירתה לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך 30,000 ₪, טוענת התובעת כי במשך שנים מאז מועד עזיבתה את הדירה וחרף העובדה שהיא עמדה בכל התחייבויותיה כלפיו על פי הסכם השכירות, לרבות תשלום מסי הארנונה וחשבונות המים לרשויות, נמנע הנתבע מלהעביר את החשבונות הללו על שמו בחזרה בתום תקופת השכירות ובכך גרם לה לנזקים רבים ושונים, כמפורט להלן:

  • הליכים משפטים לרבות תיק הוצאה לפועל שנפתחו והתנהלו כנגדה בגין חוב לתאגיד המים "מי חדרה".

  • עיקול שהוטל על חשבונה בנק בגין חוב שהצטבר על שמה בשל אי תשלום מסי ארנונה לעירית חדרה.

  • הפסד ימי עבודה, בזבוז זמן ומשאבים שנדרשו לצורך הטיפול בהליכים הנ"ל.

  • פגיעה בשמה הטוב ועוגמת נפש.

     

      

    3. הנתבע טוען להגנתו כי היתה זו אחריותה של התובעת לפנות אל הרשויות ולהודיען בדבר תום תקופת השכירות ועזיבתה את הדירה ומשהיא לא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

     

     

    טענות התובעת וראיותיה

     

    4.בכתב תביעתה טענה התובעת כי מרגע שנודע לה כי החובות בגין אי תשלום מסי הארנונה וחשבונות המים של הדירה רשומים על שמה, היא לא חדלה מלפנות אל הנתבע, לרבות באמצעות מכתבי התראה שנשלחו אליו מטעם עורך דינה, ובקשה ממנו כי יסדיר את התשלומים, אלא שהוא נמנע מלעשות כן במשך תקופה ארוכה. כתוצאה מכך נאלצה התובעת להתמודד עם תביעה אזרחית ותיק הוצאה לפועל שנפתחו כנגדה על ידי תאגיד "מי חדרה", ונסגרו רק לאחר שהיא עצמה הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבע וזה שילם את חובו.

    בנוסף לכך וכתוצאה מן העיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה עקב קיומו של חוב הארנונה לעיריית חדרה, היתה התובעת מנועה במשך תקופה מסוימת ועד שהחוב הוסדר, מלעשות שימוש בחשבונה, בכרטיס האשראי שלה ובהמחאות שהוצאו על ידה וחלק מהן לא כובדו ע"י הבנק.

     

    5.לתמיכת טענות אלה צרפה התובעת לכתב תביעתה את מכתב הדרישה וההתראה שקבלה מתאגיד "מי חדרה", כתב התביעה שהוגש נגדה, כתב הגנתה, ההודעה לצד ג' ומסמכי ההוצאה לפועל שהוגשו בקשר לחוב זה, צו העיקול שהוטל על חשבונה בגין אי תשלום חוב הארנונה, ההודעה בדבר חסימת כרטיס האשראי שלה ומכתבי ההתראה שנשלחו אל הנתבע מטעם עורך דינה.

     

    6.בעדותה בפני חזרה התובעת על הטענות דלעיל ואמרה:

    "...תביעתי בסך 30,000 ש"ח היא בגין הנזקים שנגרמו לי. אחד, פתחו

    לי תיק בהוצל"פ, השתמשתי בשירותי עו"ד, בהוצאה לפועל, אובדן

    ימי עבודה, באתי לפה כמה פעמים, לפגישות עם עורכי דין, שיחות

    שניהלתי עם עיריית חדרה. אני כבר לא זוכרת כמה שילמתי לעורכי

    הדין. זה היה לפני הרבה שנים ולא שמרתי קבלות. לא חשבתי שאני

    הולכת לתבוע בעניין מי חדרה, אבל בעקבות האירוע השני של הארנונה,

    בשנת 2013, כשסגרנו את תיק החוב במי חדרה, עוד פעם פניתי לנתבע

    שהפנה אותי למתווך שיסגור את החוב.. גם הוא פשוט נעלם ולא ענה לי

    לטלפונים ולא יודעת מה ההסדר ביניהם. אני הודעתי טלפונית לעיריית

    חדרה על תום תקופת השכירות ולא בכתב. גם בטח נכנס אחריי שוכר

    ולא נראה לי סביר שהוא לא העביר את החשבון על שמו. אין מחלוקת

    שכשפותחים הליכים של הוצל"פ ועיקולים נגד אדם לא מתאים, זה

    גורם לו נזק. זה גרם לי נזק מול הבנק, פגע בשם הטוב שלי מול הבנק

    והרשויות. אחרי המקרה השני החלטתי שאני לא מוותרת ומגיע לי פיצוי".

     

    בהתייחסותה לטענת הנתבע לפיה לא בכדי אין היא מציגה קבלות בגין תשלום לעורכי הדין שטפלו בעניינה משום שהיא עורכת דין בעצמה, אמרה התובעת: "אני עובדת בשלכת עורכי הדין... שילמתי על תיק ההוצל"פ כי אז עבדתי במשרד עורכי דין בתחום המקרקעין...".

     

    7.הנתבע חזר גם הוא על הטענות שהעלה בכתב הגנתו ובעיקרן הטענה לפיה החובה להודיע לרשויות על עזיבת דירה מושכרת חלה על השוכר. לגופו של עניין טען הנתבע כי מאחר שהתובעת שכרה את דירתו באמצעות מתווך, אזי בשלב שבו היא פנתה אליו בדרישה לשלם את החובות לתאגיד המים והעיריה, הוא הפנה אותה אל אותו מתווך "כדי שיסגרו את הדברים ביניהם". לשאלתי האם אין הוא נוהג לוודא כי פרטי השוכרים של דירתו משתנים אצל הרשויות בהתאם לשכירויות בפועל, השיב הנתבע: "כנראה שלא מספיק טוב".

     

     

    דיון והכרעה

     

    8.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיותיהם, ולהוראות החוק והפסיקה, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

     

    9.החובה בתשלום ארנונה לרשות המקומית בגין נכס, חלה על המחזיק בנכס בהיותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. המחזיק מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות כדלהלן:

    "אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר,

    למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון".

     

      

    10.פקודת העיריות מסדירה את השינוי ברישום המחזיקים באופן שהיא מטילה חובה על הבעלים או המחזיקים להודיע על חדילת החזקתם בנכס:

     

     "325. חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע

    או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה,

    ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן

    לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע

    מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

     

    326. נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה,

    יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה

    בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה

    חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה

    לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור

    לעירייה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה,

    הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר,

    המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר

    היו חייבים לשלם ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה

    אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה".  

     

    11.בפסיקה נקבע, לא אחת, כי מטרת הוראות אלה היא להטיל נטל סטטוטורי פוזיטיבי על המחזיק, להודיע לרשות המקומית על השינוי שחל במצב הקיים, כדי להקל על מערכת הגבייה העירונית של הארנונה. מדובר בנטל שאינו כבד יתר על המידה, בעוד שהעירייה מצדה אינה יכולה ואין לדרוש ממנה לפעול באופן אקטיבי על מנת לברר האם המחזיק עודו מחזיק בנכס, או שמא חדל מלהחזיק בו.

     

    12.עוד נקבע כי תרופתו של מי שחדל מלהחזיק בנכס בפועל, אך לא מסר הודעה על כך לעירייה, היא במישור היחסים שבינו לבין מי שהחזיק בפועל בדירה באותה תקופה.

    דברים אלה אושררו בין היתר בפסק דינו של בית המשפט העליון בבר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (פורסם בנבו, 17.04.2008)).

      

    13.אשר לחובת תשלומי חשבונות המים –

    סימן ה' לכללי תאגידי מים (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011, הוא זה המסדיר את הנושא של "החלפת צרכן בנכס". בסעיף 25 לכללים אלה נקבע כי חלה על צרכן חובת להודיע על שינוי הצרכנים של שירותי המים והביוב לתאגיד המים והביוב. עוד נקבע שם כי כל עוד לא הוגשה בקשה בטופס המתאים, יחול החיוב בתשלום בגין שירותי המים והביוב על הצרכן הרשום. דא עקא שכללים אלה נכנסו לתוקף רק ביום 1.1.12, כך שחובת ההודעה לתאגיד המים על חילופי המחזיקים חלה על הנתבע או על התובעת החל ממועד זה בלבד.

     

    14.במקרה שלפני טענה התובעת כי עם עזיבתה את הדירה היא הודיעה על כך לעיריית חדרה (בכל הנוגע לארנונה בלבד) והבהירה כי עשתה כן בטלפון ולא בכתב, ואילו הנתבע שאישר כי דייר אחר נכנס לדירה תחתיה, טען כי הדבר נעשה באמצעות אותו מתווך שהשכיר גם לה את דירתו בשעתה. משכך, טען הנתבע: "גם כשהיא פנתה אלי לגבי החובות, אני הפניתי אותה אליו (אל המתווך – ר.ס.מ) כדי שיסגרו ביניהם את הדברים. למיטב הבנתי, המתווך עם הדייר שהחליף את התובעת, שילמו את החוב. זה לא אני שילמתי את החוב". לשאלתי מדוע אם כן לא זימן את אותו מתווך לעדות בבית המשפט, השיב הנתבע: "זו שאלה טובה ולא חשבתי על זה".

     

    ברי אם כן כי הודעת התובעת לעירייה בעל-פה לא עלתה כדי קיום דרישת החוק להודעה בכתב וכי גם הנתבע בעצמו לא עמד בדרישה זו עת הפנה את העניין לטיפולו של המתווך (שכאמור לא הובא לעדות).

     

    15.בהתאם לכל האמור לעיל ומאחר שעל פי חוזה השכירות שנחתם ביניהם בשעתו התחייבה התובעת לשאת בתשלומי המיסים ותשלומי הצריכה השונים בעצמה (ר' סעיף 11 להסכם), דעתי היא כי הן הנתבע כבעליה של הדירה והן התובעת כמי שהחזיקה בה בפועל, צריכים היו לוודא את ביצוע שינוי שם המחזיק והצרכן גם אצל העיריה וגם אצל תאגיד המים ומשלא עשו כן בהתאם להוראות הפקודה והכללים, אזי יש לחלק את האחריות לנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מכך – דהיינו התביעה, הליכי ההוצל"פ והעיקול שננקטו נגדה,

    בין שניהם.

     

     16.עם זאת, בכך לא די, שכן מרגע שנודע לתובעת כי היא עדיין רשומה כמחזיקת הדירה, הן אצל העיריה והן אצל תאגיד המים והיא פנתה בעניין זה אל הנתבע נמנע האחרון מלשתף עמה פעולה באופן שהגדיל את נזקיה שלא לצורך. טענתו כי פעל בכך שפנה אל המתווך, לא הוכחה.

     

    17.מפני כל המפורט לעיל החלטתי לקבל את התביעה בחלקה, ומאחר שהתובעת לא הוכיחה את גובה הנזקים להם היא טוענת בראיות של ממש, דהיינו בקבלות בדבר תשלומים לעורכי הדין שלטענתה טפלו בענייניה ו/או ראיות בדבר הפסד ימי עבודה, ומי שדאג בסופו של דבר לתשלום החובות לשתי הרשויות בדרך כזו או אחרת היה התובע, סברתי כי הסכום הנכון לפיצוי התובעת על מה שארע צריך לעמוד על סך של 3,000 ₪ וזאת על דך של אומדנא.  

    סכום זה בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 3,500 ₪ ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבע, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

     

    זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

     

    המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין, בדואר רשום.

     

    ניתן היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ