אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 1821-03-14 כהן דיבו נ' אברהם

ת"ק 1821-03-14 כהן דיבו נ' אברהם

תאריך פרסום : 03/03/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
1821-03-14
26/02/2015
בפני השופטת עמיתה:
אביבה טלמור

- נגד -
תובעים:
מורן כהן דיבו
נתבעים:
אליהו אברהם
פסק דין
 

 

 

בפני תביעה כספית.

 

התובע טען בתביעתו כי ביום 14.1.14 רכש מהנתבע רכב מס' רישוי 31-574-10 שנת ייצור 2001 תמורתו שילם סך של – 4,800 ₪ (להלן:"הרכב") רכב שהוצג בפניו כרכב במצב תקין ואותו קיבל לידיו ביום הרכישה מועד בו גם הועברה הבעלות ברכב משם הנתבע לשם התובע. הוסיף התובע בתביעתו כי יום לאחר מועד רכישת הרכב נדלקה ברכב נורית אזהרה ומשדיווח על כך לנתבע הרגיעו הנתבע בציינו שמדובר בחיישן הרכב שאינו תקין ושנדלק וכבה חליפות. בהמשך, כשבועיים לאחר רכישת הרכב ארעה התחממות יתר במנוע הרכב, הרכב נלקח לתיקון ועבור התיקון שילם התובע סך של - 4,230 ₪ והוסיף כי נתגלה לו במהלך הטיפול ברכב במוסך כי מד האוץ שברכב אינו משקף את מספר הקילומטרים האמיתי שעבר הרכב ושהוא גדול בהרבה מזה שהופיע במד האוץ. התובע טען כי לו היה הנתבע מציג בפניו את מצבו האמיתי של הרכב, דבר של עשה, לא היה רוכש את הרכב ולכן עתר בתביעתו לחייב הנתבע בסכומים הבאים:

א.החזר הוצאות תיקון הנזק שנגרם לרכב בסך של - 4,230 ₪.

ב. השכרת רכב חלופי בסך של - 554 ₪.

ג.פיצוי בגין עגמת נפש, טרחה ואובדן ימי עבודה בסך של – 3,000 ₪.

 

הנתבע עתר בהגנתו לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדו בציינו שהתובע התקשר אליו טלפונית ביום 14.1.14 הציג עצמו בשם מורן דיבו אמר לו שראה את הרכב חונה ברחוב פתח תקווה ושעליו מודעה שהוא מוצג למכירה ושהוא התובע עומד ליד רכב זה ומבקש להיפגש עימו. הנתבע הגיע למקום חניית הרכב, פגש את התובע אשר ביקש לקנות הרכב אותו ראה במקום בו חנה, בחן אותו במקום זה, התעניין בכל הפרטים הקשורים לרכב זה כשהנתבע אף סיפר לתובע שהרכב בבעלותו כשנה לערך לאחר שקנה אותו מרוכש קודם.

הנתבע טען עוד כי דרש תחילה עבור הרכב סך של - 7,500 ₪ ובסופו של דבר, לאחר משא ומתן בינו לבין התובע בהתחשב בכך שמדובר ברכב ישן, שנת 2001, שבלאי החלפים שבו גדול וכבר "אין שוק לרכב זה" כפי שהסביר לו הנתבע, סוכם שהרכב ימכר לתובע בסכום של 4,800 ₪. הנתבע הוסיף בהגנתו כי ביקש מהתובע שייקח הרכב לבדיקה לפני שירכוש אותו. התובע בדק הרכב בעצמו כולל בנסיעה ומצא אותו מתאים לו ולשביעות רצונו. הנתבע הדגיש כי התובע לא היה מעונין לקחת את הרכב לבדיקה במוסך מורשה, ציין בפני הנתבע כי בעבר היה לו רכב מסוג זה ומכיר הוא את סוג הרכב וטיבו, ולאחר שבדק את הרכב היטב ונהג בו, רכש הרכב עוק באותו מעמד ושילם לנתבע תמורתו.

הנתבע טען עוד כי טרם רכישת הרכב יידע את התובע כי וונטת הקירור עובדת קבוע ברכב על פי המלצת מכונאי רכב וכי מד האוץ אינו מדויק וזאת לאחר שהיתה בעבר תקלה במחשב הרכב שעה שרכב זה היה בידי המוכר ממנו רכש הנתבע את הרכב, ועל פי מידע שקיבל הוא הנתבע ממוכר הרכב ממנו רכש הרכב ב-1.3.13, וכי רשום על מד האוץ – 65,000 ק"מ כשבפועל מספר הקילומטרים הוא 265,000 ק"מ. התובע רכש את הרכב, כך טען הנתבע, כשכל פרטי הרכב נמסרו לו, ניתן לו המידע הדרוש תוך גילוי נאות, התובע בדק הרכב, נסע בו, נהג בו ורכש הרכב לשביעות רצונו. הבעלות ברכב הועברה משם הנתבע לשם התובע ביום הרכישה היינו ביום 14.1.14. הנתבע טען שאם נתגלתה תקלה ברכב במועד כלשהו כשבועיים לאחר רכישת הרכב, שעה שהתובע עשה שימוש ברכב זה הרי אך טבעי הדבר שברכב ישן שנת 2001 עשויות לקרות בו תקלות ואין הוא הנתבע אחראי לכך, לא חלה עליו כל חבות לשאת בתשלומים בגין תקלות כלשהן שהיו ברכב אם בכלל, שעה שהתובע עשה בו שימוש בדרכו הוא. הנתבע עתר לכן לדחיית תביעת התובע תוך חיובו בהוצאות.

 

בעדותו בבית המשפט ציין התובע הדברים הבאים:

ביום 14/1/14 רכשתי מהנתבע רכב שמספרו 3157410 ושילמתי לו תמורת הרכב סך של 4,800 ₪, מדובר ברכב מסוג פיג'ו שנת יצור 2001. אני ראיתי את הרכב לפני שקניתי אותו, ראיתי את הרכב במקריות כשאותו רכב חנה ברחוב בפתח תקווה והיתה עליו מודעה שהוא למכירה ולכן אני התקשרתי לפי מספר הטלפון שהיה במודעה וקבעתי פגישה עם המוכר באותו רגע שניגש למקום ומי שזה היה, זה היה הנתבע אליהו אברהם. התרשמתי מהרכב כרכב שאני רוצה לקנות אותו. לפי דבריו של המוכר שהוא הנתבע שאמר לי שהוא עובד עם הרכב הזה ונוסע עם הרכב הזה, והוא קנה אותו מזוג שהתגרשו והאוטו במצב מכני מצוין, אומנם חיצונית הוא לא נראה כל כך טוב, אבל המצב המכני מצוין, ושהרכב בקושי נסע אצלו. קניתי את הרכב ושילמתי לנתבע באותו מעמד סך של 4,800 ₪ והעברנו בעלות, הכל באותו יום, 14/1/14.הרכב נרשם על שמי. לאחר כמה ימים כאשר נסעתי ברכב ראיתי שמנורה מהבהבת התקשרתי לנתבע ואמרתי לו שראיתי מנורת אזהרה מהבהבת. אני רוצה לומר שלא יכולתי לבדוק את הרכב לפני הקניה בגלל שלנתבע לא היה ביטוח על הרכב ולא יכולנו לנסוע למכון בדיקה. נכון שאחרי שקניתי את הרכב ושילמתי תמורתו לנתבע אני נסעתי עם הרכב הזה כי עשיתי ביטוח בטלפון לרכב הזה אחרי שהגענו להסכמה על קניה, והיה בינינו הסכם שבעל פה שאם אני אתחרט על הקניה הוא יחזיר לי את הכסף כי הרכב במצב מכני מצוין. כמו שסיפרתי ראיתי אחרי כמה ימים שנהגתי ברכב שמנורה מהבהבת וטילפנתי לנתבע ואמרתי לו את זה והוא אמר לי שזה שטויות שזה חיישן לדעתו ושאני יכול להמשיך לנסוע בלי בעיות. אני המשכתי לנסוע ברכב והמנורה כל פעם היתה נדלקת ולפעמים היא היתה מפסיקה לדלוק ואחרי תקופה שוב דולקת, וכך נסעתי ברכב תקופה נוספת של כשבוע וחצי בערך, ואז יום אחד נתקעתי באמצע הכביש והרכב לא יכול היה להמשיך בנסיעה, אני בכל זאת המשכתי לנסוע עם הרכב ממש באיטיות רבה מאוד עד למוסך שהיה בקרבת מקום, הבאתי את הרכב למוסך ששמו מוסך רעד והתברר שהלך ראש מנוע והיו צריכים להחליף מנוע. אני צירפתי חשבונית קבלה מהמוסך ששילמתי עבור ראש מנוע סך של 4,230 ₪. כלומר זה כלל החלפת ראש מנוע ועבודות נוספות שהיו צריכים לבצע לצורך כך, הכל כפי שפורט בחשבונית מס' 4520 שצורפה לתביעתי. התברר לי במוסך שהרכב לא תואם את גילו במד האוץ כלומר הרכב עשה קילומטרג' הרבה יותר ממה שמופיע במד האוץ שהיה ברכב. ישר הלכתי והגשתי תלונה במשטרה. הלכתי למשרד הרישוי לברר, ביקשו ממני צו מביהמ"ש, הגשתי בקשה לבית משפט לתביעות קטנות בנתניה כדי להוציא צו וכדי להוציא פלט נתונים של מד האוץ לשנים קודמות, לאחר שהוחלט שהבקשה שלי תידון במעמד הצדדים. אני מבקש לחייב את הנתבע לשלם לי את סכום התביעה שהוא 4,230 ₪ בגין תיקון הרכב, כמו כן תבעתי סכום של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש וגם 559 ₪ על השכרת רכב חלופי לתקופה שהרכב שלי היה במוסך וצירפתי קבלה על כך לתביעה שלי. אני רוצה להגיד שבזמן מכירת הרכב הנתבע היה צריך להודיע לי שמד האוץ ברכב לא תקין והוא לא עשה את זה".

 

בעדותו בבית המשפט ציין הנתבע הדברים הבאים:

אני הייתי בעל רכב שמספרו 3157410. ביום 14/1/14 התקשר אלי אדם שהציג את עצמו בשם כהן דיבו מורן ואמר לי שהוא ראה את הרכב שלי חונה ברח' בפתח תקווה ושעליו יש מודעה שהרכב למכירה ושהוא רוצה לקנות את הרכב הזה ושהוא נמצא ליד הרכב, אז אני הגעתי לרכב שלי וראיתי את הבחור עומד שם. הוא ביקש לקנות את הרכב שלי. הוא הסתכל על הרכב ואמרתי לו שהרכב אצלי בסביבות 10 חודשים או 11 חודשים או שנה בערך, כי אני קניתי את הרכב הזה מאנשים שמכרו אותו לפני. הבחור ראה את הרכב. אני דרשתי תמורת הרכב הזה סך של 7,500 ₪ שזה 4,000 ₪ מתחת למחירון כי הרכב היה רכב ישן וכמובן שיש בלאי ולכן בסופו של דבר אחרי משא ומתן עם התובע אשר שכנע אותי שהרכב הזה הוא רכב ישן משנת 2001 ושכבר אין שוק לרכב הזה ויש עליו בלאי, אז הסכמתי להוריד במחיר ובסופו של דבר סיכמנו שתמורת הרכב התובע ישלם לי 4,800 ₪.

הוא ביקש ממני לבוא יחד איתו לעשות העברת בעלות על הרכב. נסענו יחד ברכב של התובע לכפר יונה כי הוא אמר לי שהוא גר בכפר יונה ושהוא צריך לארגן את הכסף, ובאמת הוא שילם לי בכפר יונה סך של 4,800 ₪ תמורת הרכב. בדרך שנסענו חזרה לכיוון פתח תקווה ברכב של התובע, אז התובע סיפר לי שהוא עוסק בהתקנת מצלמות וטלוויזיות ואז אמרתי לו שאני מחפש טלוויזיה אז הוא אמר שיש לו חבר שרוצה למכור טלוויזיה, ואני נסעתי יחד איתו לראות את הטלוויזיה אצל החבר של התובע, אני בתמימות שאלתי כמה עולה הטלוויזיה ואיזה טלוויזיה, והם אמרו לי שהם קנו את הטלוויזיה ב-7,000 ₪ אבל בגלל שהיא כבר בת 4 שנים הם רוצים בשבילה 2,250 ₪, ומהכסף שהתובע נתן לי תמורת הרכב שילמתי לחבר שלו 2,250 ₪. סיכמנו שהתובע יבוא אלי הביתה ויתקין לי את הטלוויזיה שקניתי יחד איתו מהחבר שלו אצלי בבית. התובע הבטיח לי שלמחרת הוא יבוא אלי הביתה ויתקין אצלי בבית את הטלוויזיה שקניתי מהחבר שלו אליו הוא הביא אותי. חזרתי יחד עם התובע לרכב שלי שאותו הוא קנה, ובדרך התובע אמר לי שהוא מקווה שהרכב שלי טוב, ואני אמרתי לו שבשבילי הרכב הזה היה טוב ושאצלי לא היתה לי תקלה עם הרכב הזה. הוא שוב חזר על הדברים שהוא מאמין לי. אני אמרתי במפורש לתובע שאני לא אחראי על הרכב, שהוא רכש אותו במחיר של 4,800 ₪ במקום 7,500 ₪, כלומר פחות ממחיר הרכב, כאשר במחירון בכלל הופיע מחיר הרכב הזה ב-11,200 ₪ או 11,500 ש"ח. הגענו לרכב ואז אמרתי לו שעכשיו יש לו הזדמנות להתחרט, ושיעשה סיבוב על הרכב ואם הוא מתחרט ולא רוצה לקנות את הרכב אז אני מוכן באותו מעמד להחזיר לו את הכסף שהוא שילם לי תמורת הרכב. התובע נכנס לרכב שאותו הוא קנה ממני, יחד איתי, נהג ברכב כשאני יושב לידו ועשה סיבוב עם הרכב שאותו הוא רכש, והכל היה לשביעות רצונו והוא אמר לי "אלה רכבים מצוינים. היה לי כזה רכב בעבר ואני קונה רק רכבים כאלה". הגענו אלי הביתה עם הרכב שלי שאותו כבר קנה התובע והטלוויזיה שאני רכשתי היתה ברכב הזה שלי שאותו רכש התובע והוא בא אלי הביתה כדי להתקין את הטלוויזיה אצלי בבית. לפני שהוא עלה ונכנס אלי הביתה כדי להתקין את הטלוויזיה היתה לי פתאום תחושה שאני הולך להסתבך עם התובע, ואז אמרתי לו הטלוויזיה פה, ואני אומר לך שאחרי שקנית ממני את הרכב שלי שזה רכב ישן, אז אני לא אחראי על הרכב הזה כי אתה קנית אותו ואתה אחראי על הרכב הזה. אז הוא אמר לי בסדר, ואמר לי "אתה יודע מה, אם משהו יקרה עם הרכב הזה שרכשתי ממך, אני אמכור את הרכב הזה מקסימום לברזל". התובע עלה איתי הביתה לדירה שלי עם הטלוויזיה שרכשתי מהחבר שלו והתקין אותה אצלי בבית, וביקש ממני 250 ₪ עבור ההתקנה, הוא עשה שני חורים בקיר והתקין את הטלוויזיה ונתתי לו 250 ₪. יותר מאוחר הסתבר שהטלוויזיה בכלל לא תקינה והערך שלה בשוק הוא נמוך מאוד ואולי 500 ₪ למרות שהחתימו אותי שבדקתי את הטלוויזיה לשביעות רצוני, אבל זה לא קשור לעניין. אני מבקש לציין שעוד לפני שנסעתי ברכב של התובע לכפר יונה כדי שהוא ישלם לי את הכסף כבר ניגשנו עוד בפתח תקווה, לדואר, והעברתי את הבעלות ברכב שלי לבעלותו של התובע ואז נסענו לכפר יונה כששם הוא שילם לי את התמורה. בקשר למד האוץ שהיה ברכב, אני רוצה לומר שלפני שהתובע רכש את הרכב אני הפניתי אותו למד האוץ ואמרתי לו שכתוב 65,000 קילומטר אבל שבפועל הרכב עשה 265,000 קילומטר אבל זה היה בגלל תקלה שהיתה במד האוץ עוד אצלי מי שאני רכשתי ממנו את הרכב, וצירפתי לכתב ההגנה שלי תצהיר מהבעלים הקודמים של הרכב בעניין זה. אני מגיש את התצהיר האמור – מוגש ומסומן נ/1. הגשתי אותו לביהמ"ש כשהגשתי הגנה נוספת במסגרת תיק זה. בקשר להבהוב של המנורה אז אצלי בזמן שהרכב היה בבעלותי ובחזקתי המנורה לא היה שום הבהוב בנורת אזהרה ועובדה שהתובע ציין שרק כמה ימים אחרי שהוא נהג ברכב פתאום הוא ראה הבהוב בנורת האזהרה. התובע רכש רכב ישן וכמובן שברכב ישן כל תקלה יכולה להיות ואני לא אחראי לזה. אבקש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ