אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 16912-09-13 ל' נ' בית החולים הדסה עין כרם

ת"ק 16912-09-13 ל' נ' בית החולים הדסה עין כרם

תאריך פרסום : 14/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
16912-09-13
08/01/2015
בפני הרשם הבכיר :
אופיר יחזקאל

- נגד -
התובעת:
ע' ל'
הנתבעת:
הסתדרות מדיצינית הדסה
פסק דין
 

 

  1. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת (להלן גם – הדסה) לפיצוי בסך של 30,000 ₪.

     

  2. האירוע שבגינו הוגשה התביעה תואר על ידי התובעת בכתב התביעה וכן בדיון שהתקיים שלשום:

    ביום 17.7.2013 הגיעה התובעת להדסה על מנת ללדת.

    למחרת היום, לאחר לידה לא קלה, התובעת, ובתה שזה עתה נולדה, התאשפזו במחלקת הביות המלא בהדסה (מחלקה שבה התינוקות נותרים לאחר הלידה כל העת לצד אימהותיהם).

    ביום 19.7.2013, בשעות הצהריים, בעת שעדיין היו התובעת ובתה מאושפזות במחלקה, ישנה התובעת במיטתה. הווילון שלצד המיטה היה "סגור", ומכשיר הטלפון הנייד של התובעת (מכשיר מסוג "אייפון", שעלותו כ-2,600 ₪) מוטען לצדה. או אז, התעוררה לפתע התובעת בבהלה, כשהיא מבחינה בגבר זר רוכן מעליה. הגבר גנב את מכשיר הטלפון של התובעת ונמלט מיד מהמקום. התובעת ניסתה לקום מהמיטה, אך מיד נפלה (לדבריה בין היתר הואיל ורגליה עדיין היו רדומות במידת מה כתוצאה מהאפידורל שבו נעשה שימוש בלידה). בנוסף, צעקה התובעת, צעקות אשר גרמו למספר אנשים שהיו במקום לנסות לרדוף אחרי הגנב, אך זה הצליח להימלט.

    בעקבות האירוע, התעקשה התובעת להשתחרר מבית החולים, שכן חששה לביטחונה האישי ולביטחון בתה התינוקת בעת שהותן שם.

    בהמשך, פנתה התובעת להדסה, פירטה את תחושותיה הקשות בעקבות האירוע, ואת עמדתה, שלפיה אין להשלים עם מצב שבו לא קיימת אבטחה כלשהי במחלקה, כך שכל אדם יכול להיכנס אליה כראות עיניו ולסכן את המאושפזות בה ואת תינוקותיהן, בעודם נתונים במצב של חוסר ישע.

    לדבריה, התשובות שקיבלה מהדסה כללו התייחסות לעלויות הכרוכות בהצבת מאבטחים במחלקות השונות; למדבקות המזהירות את המטופלים מהשארת חפציהם ללא השגחה; ולאפשרות לבחור באשפוז במחלקה אחרת, שאינה כוללת ביות מלא, ושבה יימצא התינוק, חלק מהזמן, תחת השגחת אחיות. בסופו של יום הסכימה הדסה, לפנים משורת הדין, לפצות את התובעת בסכום של 500 ₪.

     

  3. בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את האירוע הנטען.

    כבר כעת יצוין, כי לא היה כל מקום להכחשה זו. במעמד הדיון ניכר היה כי נציג הדסה, מנהל מחלקת הביטחון בבית החולים, מכיר היטב את פרטי האירוע. נציג הדסה אף ציין, בין היתר, כי העבריין שעל פי החשד גנב את מכשיר הטלפון של התובעת – עבריין שפעל בבית החולים ובבית חולים נוסף – נתפס לאחרונה (הדבר צוין גם בכתב ההגנה). מכאן שברי כי אין מחלוקת אמיתית על כך שהאירוע הנטען אכן ארע, ועל כך שארע כפי שתואר על ידי התובעת – וככל שיש מחלוקת לעניין זה, יובהר, כי עדות התובעת הייתה בעיני אמינה ואני מאמץ אותה במלואה.

    עוד טענה הנתבעת, בכתב ההגנה כמו גם במעמד הדיון, כי היא אינה נוהגת להגביל ביקורים בבית החולים ואף מחויבת לאפשר אותם על פי דין; כי היא מחויבת לאפשר לכל אדם הבא בשעריה להיכנס לבית החולים; כי היא מבצעת בידוק ביטחוני של הנכנסים לבית החולים על מנת למנוע הכנסת כלי נשק וחפצים אסורים אחרים, אך כי אינה יכולה לצפות את מחשבותיהם וכוונותיהם של הבאים בשעריה וכי לה ולמאבטחיה גם אין סמכות לבדוק זאת; כי היא אינה אחראית למניעת מעשים עבריינים המבוצעים על ידי אנשים זרים הנכנסים לבית החולים; כי רבים מהמטופלים בבית החולים נמצאים במצבים רגישים במידה זו או אחרת ולא ניתן לאבטח את כולם, לא כל שכן מבלי להטיל על הדסה נטל שהיא אינה יכולה לעמוד בו; כי גם אם תתוגבר האבטחה, לא ניתן יהיה למנוע את כל מעשי העבריינות האפשריים, וכי גם מבקרים, מטופלים ומאושפזים הנמצאים בבית החולים לצרכים לכאורה לגיטימיים ושלא ניתן לפיכך למנוע את שהייתם שם, עלולים לבצע עבירות כלפי מאושפזים.

    במענה לשאלות בית המשפט הבהיר נציג הדסה כי המחלקות השונות בבית החולים (שבחלקן מאושפזים חולים במצבים של רגישות, או חוסר ישע) ברובן אינן מאובטחות, וזאת בפרט במהלך שעות הביקור (לאורך רוב היום), שאז יכול כל אדם להיכנס למחלקה, ללא פיקוח ובקרה כלשהי. לדבריו, הצבת שומר בכניסה לכל אחת מהמחלקות, על מנת לברר כי המבקשים להיכנס למחלקה אכן הגיעו על מנת לבקר מטופל זה או אחר, תטיל על הדסה נטל כלכלי כבד מנשוא. נציג הדסה ביקש להדגיש כי מדובר בבית חולים ולא בבית כלא.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ