בכר נ' אלטבט

1. זוהי תביעה לדמי שכירות ראויים. התובעת היא אחת משבעה אחים שירשו זכויות בדירה שבה גרה הנתבעת. בהליך ע"ר 48045-02-16 נדון ערעור הנתבעת על החלטת רשם הנוגעת לתביעתו של בעל זכויות אחר, אליהו סלמה. באותו הליך הגיעו הצדדים (שהתובעת לא היתה ביניהם) להסכמה לפיה גם התובעת זכאית לשביעית דמי השכירות שתשלם הנתבעת בגין התקופה החל מדצמבר 2015 ועד דצמבר 2016. סכום זה (6,858 ₪ לכל התקופה) שולם לתובעת בפועל. כעת מבקשת התובעת שיפסק סכום זהה גם בעבור תקופה קודמת – מיולי 2012 ועד דצמבר2014.

הנתבעת טענה שהיא גרה בדירת סבתא והדרישה לשלם ליורשים (שהם אמה ואחי האם – גם התובעת היא דודתה) עלתה רק בדצמבר 2015. לכן הגיעו בסופו של דבר להסדר הנוגע לתקופה שראשיתה בדצמבר 2015 כאשר שאר היורשים (למעט אליהו סלמה והתובעת) ויתרו על חלקם בשכר הדירה – דבר המשתקף בפרוטוקול שאותו צירפה לכתב ההגנה.

2. לאחר סיום ישיבת בית-המשפט שבה הנתבעת לאולם וביקשה לתקן את שנרשם בענין זה מפיה בפרוטוקול. בית-המשפט תיעוד את בקשתה, אך לא מצא לנכון לתקן את הפרוטוקול. הטענה המדוייקת תועדה ממילא בכתב ההגנה. זה המקום לציין שהבסיס לפסק-הדין הוא בעובדות ובטענות שנכללו כבר בכתבי הטענות ובעיקר בתיעוד ההליכים המשפטיים שהתקיימו.

3. לתובעת זכות למחצית דמי השכירות בדירה, אלא שמעולם לא נחתם הסכם שכירות לתקופה שמיולי 2012 ועד דצמבר 2014 שלגביה הוגשה תביעה זו. לשיטתה של הנתבעת מדובר בדרישה מאוחרת של התובעת, שבזמן אמת ויתרה על גביית דמי שכירות כלשהם. לשיטתה של התובעת היא מעולם לא ויתרה על זכויותיה, וכעת היא רשאית לתבוע את מה שלא תבעה עד כה.

4. מדובר בסכסוך בין בני משפחה. הנתבעת גרה בדירה שהזכויות עליה נחלקות בין שבעה יורשים – אמה של הנתבעת ואחיה. במשך תקופה ארוכה לא דרש ממנה איש דמי שכירות. התובעת לא טענה שלא היתה מודעת לכך שאחייניתה גרה באותה דירה ושגילתה עובדה זו לאחרונה. היא גם לא טענה שבזמן אמת ביקשה מהנתבעת דמי שכירות כלשהם. אין זו התנהגות שגרתית מצד מי שעומד על זכותו לדמי שכירות, אך היא לגמרי סבירה כאשר מדובר ביחסים בין בני משפחה. התעלמות ממושכת מזכות יכולה להתפרש כויתור עליה. הנתבעת פעלה במשך תקופה ארוכה בהסתמך על כך שקרובי משפחתה אינם מבקשים ממנה תשלום עבור המגורים בדירה שבבעלותם. התובעת ישנה על זכויותיה. מעשיה (והעדרם) יצרו אצל הנתבעת ציפיה לגיטימית לכך שלא תדרש לשלם דמי שכירות עבור הדירה. העלאת דרישה כזאת באופן רטרואקטיבי, שנים לאחר מעשה, פוגעת בציפיה סבירה שפיתחה הנתבעת ועליה ביססה את התנהגותה בזמן אמת. לאור האמור התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

על פסק-דין זה אפשר לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: