ת"ק 16087-03-15

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 5.2.15.

2. לטענת התובע הנתבעת ביקשה לעבור נתיב בכביש חד סטרי בעל שני נתיבים. התובע טען כי הנתבעת סטתה לנתיב נסיעתו ופגעה ברכבו של התובע בכנף האחורית.

3. הנתבעת טענה כי התאונה התרחשה כשנתיב נסיעתו של התובע אשר נסע בימין הדרך התמזג עם נתיב נסיעתה של הנתבעת, הנתיב השמאלי. עם סיום נתיב נסיעתו, התפרץ התובע לנתיב נסיעתה של הנתבעת, וללא כל בדיקה אם יש באפשרותו להשתלב לנתיב נסיעתה בבטחה.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים והנתבעת היא שסטתה לעבר נתיב נסיעתו. התובע טען בהמשך כי במקום בו ארעה התאונה היו רק שני נתיבים בכביש והתאונה התרחשה כמה מאות מטרים לאחר השתלבות שלושת הנתיבים והנתבעת והיא זו שסטתה לעבר נתיב נסיעתו כשהוא נוסע לפניה ולראיה הנזקים נגרמו בחלקו האחורי של רכבו.

5. הנתבעת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי התאונה ארעה במקום בו שלושת הנתיבים משתלבים לשניים וכי שני הנתיבים השמאליים הם הנתיבים הראשיים והנתיב הימני הוא שמתמזג לנתיב האמצעי ועל כן היה על התובע לבדוק האם הנתיב האמצעי פנוי. אך התובע פשוט סטה לנתיב נסיעתה. הנתבעת טענה כי ראיה לכך היא שאם התאונה היתה מתרחשת כגרסת התובע הרי שהנזק היה נגרם בפינת רכבה הקדמית ואילו הנזק נגרם בצידו הקדמי ימני של רכבה, דבר התואם את גרסתה. הנתבעת טענה כי נסעה ולפתע רכב התובע סטה לנתיב נסיעתה שכן נתיב נסיעתו הסתיים.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי. שנית, נמצאו סתירות בעדותו של התובע בפני כאשר בכתב התביעה ובתחילת עדותו טען כי בכביש היו שלושה נתיבים ובהמשך תיקן וציין כי התאונה ארעה בחלק הכביש בו היו רק שני נתיבים. גרסתו אינה תואמת את אירוע התאונה וכן סותרת את מיקום הנזק בחלקו הצידי ימני של רכב הנתבעת, דבר העולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה. מצאתי ממש בטענת הנתבעת לפיה במידה והתאונה היתה מתרחשת כגרסת התובע הרי שהנזק היה נגרם בפינת פגוש רכבה ולא בצידו. לפיכך, מיקומי הנזקים תואמים את גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה.

לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעת הרי שזכות הקדימה היתה מסורה לה ועל כן היה על התובע המשתלב בנתיב נסיעתה לעשות כן רק לאחר שווידא כי הדרך פנויה ומשלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

יתרה מכך, מעיון בתמונות השמאי עולה כי מצולמים נזקים נוספים על גבי הרכב אשר אין חולק כי לא נגרמו כתוצאה מהתאונה. לפיכך, גם רכיב הנזק לא הוכח במקרה דנן.