אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 15812-02-15 יצחקי נ' חברת דואר ישראל

ת"ק 15812-02-15 יצחקי נ' חברת דואר ישראל

תאריך פרסום : 03/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
15812-02-15
30/08/2015
בפני השופטת:
אירית מני-גור

- נגד -
תובע:
חן יצחקי
נתבעת:
חברת דואר ישראל- ח.פ. 223490262
פסק דין
 

 

1.התובע מר חן יצחקי (להלן: "התובע"), הגיש תביעה נגד חברת דואר ישראל (להלן: "הנתבעת") בגין שני רכיבי נזק, האחד – כמפורט בסעיף 2.4 לכתב התביעה, והוא לגבי המרחק בין סניף הדואר לבין ביתו. השני – כמפורט בסעיף 2.5 לכתב התביעה, התובע מלין על זמני המתנה אשר מעבר לקבוע ברישיון הכללי שקיבלה הנתבעת.

 

2.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, אין לביהמ"ש סמכות עניינית לדון בהפרת הוראות של הרישיון הכללי אם בכלל, מי שמבקר את הנתבעת משרד התקשורת ולא ביהמ"ש. עוד טענה הנתבעת, כי התיקונים לרישיון הכללי עליהם מלין התובע בעניין זמן המתנה קצוב ובעניין מרחק הסניף, תיקונים אלה תוקפן החל מ-1.9.15 ולא במועד שצוין בכתב התביעה.

 

3.הנתבעת היא חברה ממשלתית שהוקמה בהתאם להוראות חוק הדואר תשמ"ו – 1986 (להלן: "החוק"). בסעיף 1 ב' לחוק, נקבע כי שר התקשורת רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים לגבי מתן השירותים. עוד נקבע בסעיף קטן (ט'), כי השר רשאי בכל עת לבטל את הרישיון, להגביל אותו או להתלותו, אם בין היתר כמפורט בסעיף קטן (3), בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת וכו'.

 

4. כמו כן, מעיון בסעיף 1 ה' לחוק, עולה כי הנתבעת התחייבה כבעלת הרישיון לתת שירותי דואר באורח תקין וסדיר על פי הרישיון ועל פי ההוראות שנקבעו על פי החוק. כמו כן, נקבע בסעיף קטן (ב'), כי השר רשאי להורות לבעל הרישיון לנקוט בפעולות כדי למנוע את הפגיעה, אם אכן נוכח כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותים באופן תדיר וסדיר.

 

5.מלשון החוק עולה, כי לביהמ"ש אין סמכות לדון בטענות נגד אי עמידה בהוראות הרישיון, אלא הטענות בדבר חריגה מהוראות הרישיון מסורה לסמכות שר התקשורת או מנכ"ל משרד התקשורת והמפקח.

 

6.עוד מעיון בלשון החוק בפרק ו' שבו הדן באחריות וחסינות, אוזכרה אחריות הנתבעת בכל הקשור לאובדן ו/או פגיעה בדברי דואר או איחור במסירה וכד'. אין פרק זה דן באחריות הנתבעת לגבי שעות המתנה בסניף הדואר. מכלל ההן, ניתן ללמוד על הלאו. מעצם ציון אחריות הנתבעת לגבי דברי דואר בלבד, נצא למדים כי המחוקק לא מצא לנכון להטיל אחריות בדבר זמני המתנה ארוכים.

 

7.גם לגופו של עניין, אינני סבורה כי התובע הוכיח את תביעתו, ובמה דברים אמורים?

בסעיף 2.4. לכתב התביעה, מפנה התובע לסעיף 3.6 לרישיון הכללי, וטוען כי עבור יישוב בו מספר התושבים עולה על 10,000 יש לפתוח סניף באופן שהמרחק בין יחידת הדואר לבין כל בית אב אותו הוא משרת לא יעלה על 1,500 מ"ר במרחק הליכה, ואילו המרחק בין בית התובע לסניף הדואר המשרת אותו הוא 1,600 מ"ר. התובע ביקש להוכיח עובדות אלה באמצעות מפה שהוצאה מ"גוגלמפ". נציג הנתבעת טען בפניי, כי הוראה זו לא הופרה לאור העובדה כי לא נמצא מבנה פנוי להשכרה במרחק קרוב יותר.

 

8.מעיון בסעיף 3.6 לרישיון הכללי (לפני הנוסח המשולב מיום 22.2.15), הרי הוא מתייחס לתנאים ביישוב חדש או בשכונה חדשה. אין לי כל וודאות כי אכן מקום מגורי התובע נמצאים בישוב חדש או בשכונה חדשה. כתובת התובע היא רח' *********** , ולא ברור ממען זה האם מדובר בשכונה חדשה, לבטח לא מדובר בישוב חדש. זאת ועוד, המחוקק קבע כי המרחק לא יעלה על 1,500 מ"ר במרחק הליכה, וסבורני כי ציון העובדה של 1,600 מ"ר ב"גוגלמפ" איננה ראיה עליה יכול להסתמך ביהמ"ש, לבטח לא בפערים כה קטנים של 100 מ"ר בלבד.

 

9.גם ברכיב השני כמפורט בסעיף 2.5. – 2.6 לכתב התביעה, מפנה התובע לסעיף 3.2 לרישיון הכללי. בסעיף זה נקבעו זמני המתנה "ממוצע" לכל יחידת דואר, בשנה הרביעית מיום הענקת הרישיון 95% מכלל יחידות הדואר, זמן ההמתנה הממוצע ליחידת דואר לא יעלה על 10 דקות. לטענת התובע, לפחות ב-7 פעמים בהן סר לסניף הדואר המתין מעבר ל- 10 דקות. הנתבעת על פי מערכת חדשה של הסדרת התורים, הודיעה לתובע על מספרו בתור, ומתי עליו לחזור לסניף. במערכת זו, יכול התובע לנצל את זמנו לפעילויות אחרות ואיננו משחית את זמנו בהמתנה בסניף. זאת ועוד, תנאי הרישיון קובעים זמן המתנה ממוצע ליחידת דואר. משבעה ביקורים של התובע במועדים שונים, ביהמ"ש לא יכול לקבוע האם זמן ההמתנה הממוצע לא עומד בתנאי הרישיון, שהרי זמן ההמתנה נקבע ביחס ליחידת דואר במהלך כל הפעילות, וההוראה היא לגבי 95% מכלל יחידות הדואר. אין לביהמ"ש כל דרך לבדוק האם סניף הדואר הספציפי כלול בתוך אותם 95% מכלל יחידות הדואר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ