זילבר נ' קאופמן

התובע רכש מהנתבע ביריד הרהיטים שבגני התערוכה מזרן קינג קויל של עמינח בתשלום 6,700 ₪. העסקה נעשתה ביום 10.10.17 ואחרי שלושה ימים ביקש התובע לבטלה כנגד תשלום דמי ביטול בהתאם לדין. הנתבע סירב. התובע טוען שדרש ממנו דמי ביטול בסך 25%. הנתבע הסביר שמדובר ב"הזמנה אישית" שכן כל המזרונים מסוג זה מיוצרים בהתאמה אישית להזמנה. הוא גם מלין על כך שהביטול אינו בתום לב שכן המוצר החלופי שרכש התובע יותר בזול אינו של אותו ספק.

לפי סעיף 2(1) תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010, רשאי צרכן לבטל עסקה לרכישת ריהוט עד 14 יום ממועד קבלתם. הנתבע טען כי הוראה זו לא חלה על הפריט שמכר לתובע (בהתאם לסעיף 6(א)(2) לתקנות) בהיותם "טובין אשר יוצרו במיוחד עבור הצרכן על-פי מידות או דרישות מיוחדות". לדבריו, כל המזרונים מסוג זה מיוצרים ב"הזמנה אישית". אני דוחה את טענת הנתבע, אשר כמדומה לא הפנים את זכותם של צרכנים לבטל עסקאות.

מידותיו של המוצר שרכש התובע סטנדרטיות לחלוטין: מזרון במידות 190X160. הדבר מוציאו מתחולת הסייג שבסעיף 6(א)(2).

מעבר לנחוץ אוסיף הסבר זה: המחוקק הגן על האינטרסים של הספק ורצה למנוע מצב שלקוח הפכפך יגרום לו להפסד לאחר שכבר יוצרו הטובין המיוחדים שהוזמנו – ההנחה היא שמוצר ייחודי לא ניתן למכור ללקוח מזדמן אחר. מקום שבו כלל לא החל הליך הייצור אין כל הצדקה לשלול מהלקוח את זכות הביטול. והנה, הנתבע לא הוכיח שבעת שביקש התובע לבטל את העסקה החל הליך הייצור של המזרון "לפי מידה". העסקה נעשתה בחול המועד סוכות ובוטלה במהלך או מי ד אחרי החג. מאד לא סביר שבטרם ביקש התובע לבטלה כבר החל הליך הייצור בפועל. מהעדות ברור גם שהנתבע לא טרח לבדוק את הענין – הוא פשוט ניסה להאחז בעסקה ולהפיק ממנה את המרב.

בהזמנה אין רמז לכך שמדובר במוצר שיש בו ייחוד כלשהו ולגביו חלים כללים חריגים של ביטול עסקה. אין כל אינדיקציה לכך שהרוכש יכול היה לשער מראש שמדובר בעסקה אשר למעשה אינה ניתנת לביטול. אכן, מעדותו של הנתבע "בכלל אי אפשר לבטל את ההזמנה". מדיניות אי-ביטול כה קיצונית חייב היה הנתבע להביא לביטוי מפורש בפני התובע בעת עריכת העסקה – לקוח סביר היה בוודאי מוצא אותה מרתיעה. המידע הוסתר מהלקוח. כך לא מנהלים מסחר הוגן.

לאור האמור התביעה מתקבלת. התובע ביטל את העסקה כדין. הוא זכאי להשבת מה ששילם בניכוי דמי ביטול בהתאם לדין. הוא גם זכאי לפיצוי בשל התנהלותו הפגומה של הנתבעת. לאור האמור ישלם הנתבע לתובע 8,000 ₪.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: