אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 14469-12-13 כהן ואח' נ' רויטמן ואח'

ת"ק 14469-12-13 כהן ואח' נ' רויטמן ואח'

תאריך פרסום : 19/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
14469-12-13
12/10/2014
בפני כבוד השופטת:
רקפת סגל מוהר

- נגד -
תובעים:
1. שושנה כהן
2. אורי כהן

נתבעים:
1. דובי רויטמן
2. יחזקאל פריד

פסק דין
 
 

 

 

רקע

בתקופה הרלבנטית לתביעה זו היו התובעים הבעלים של בית ומגרש במושב בית יצחק (להלן: "הנכס").

ביום 30.1.05 נחתם בין התובעים לנתבעים חוזה שכירות שבמסגרתו הוסכם על השכרת הנכס לנתבעים, לתקופה שבין 1.2.05 ל- 31.1.06. בסעיף 23 לחוזה הסכימו הצדדים כי: "כל שימוש בלולים ובחצר יהיה על אחריות השוכר" וכי "התשלומים ו/או קנסות בגין שימוש חריג יחולו על השוכר". מכח חוזה זה ובהמשך לו, השתמשו הנתבעים בנכס במשך מספר שנים ובתאריך 6.1.10 חתמו עם התובעים על הסכם נוסף בדבר הארכת תקופת השכירות ב- 5 שנים נוספות שאמורות היו להסתיים ביום 31.1.15. בסעיף 3(ב) להסכם זה, תחת הכותרת "מטרת השכירות", סיכמו ביניהם הצדדים כי היה והשוכרים יבקשו לשנות את השימוש בנכס, הם יעשו כן במסגרת החוק, יבצעו את כל ההליכים הדרושים לקבלת האישורים לשימוש המבוקש ויקבלו את אישורם של המשכירים לכך בכתב ומראש. עוד הוסכם בין הצדדים כי במידה והשוכרים יועמדו לדין על ידי רשות כלשהי בגין שימושם בנכס שלא בהתאם להסכם ו/או בניגוד לחוק, יהיו הם החייבים הבלעדיים בכל העונשים שיוטלו עליהם בגין שימוש זה.

 

טענות הצדדים

בעתירתם לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 27,374 ₪, טוענים התובעים כי בשלב מסוים, בעקבות ביקורת של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), היה עליהם לפנות את הנתבעים מהנכס וכי בהמשך לכך, ביום 10.4.11, הושג בינם לבין הנתבעים הסכם פשרה על פיו היה על הנתבעים לפנות את הנכס עד ליום 31.10.11 ולשאת ב- 80% מסך תשלומי דמי השימוש, האגרות והקנסות שיחולו עליו בעקבות השימוש החורג שנעשה בו החל מיום השכרתו ועד למועד פינויו. בהתאם להסכם זה, את 20% הנותרים אמורים היו התובעים לשלם בעצמם (להלן: "הסכם הפשרה").

לטענת התובעים, הקנס שהוטל על הנכס בגין השימוש החורג שנעשה בו, בסך 86,785 ₪, שולם על ידם ביום 22.10.12 ואולם הנתבעים השיבו להם מתוך סכום זה סך של 42,034 ₪ בלבד ולא 69,408 ₪ אשר מהווים לטענתם 80% מהסך הכולל, כפי שהיה עליהם לעשות בהתאם להסכם הפשרה.

את תשלום ההפרש בסך 27,374 ₪ דורשים התובעים מהנתבעים במסגרת תביעה זו.

 

הנתבעים אשר אינם חולקים על תוכן הסכם הפשרה, טוענים להגנתם כי בהיחפזם לשלם את הקנס למינהל מקרקעי ישראל סיכלו התובעים את הזכות והאפשרות להגשת שומה נגדית וכי אלה מיהרו לעשות כן, בחוסר תום לב, משום שבאותה עת הם היו נתונים בתהליך של מכירת הנכס לאחרים.

עוד טוענים הנתבעים כי הנכס הושכר להם כ"עסק ולא כדירה פרטית" וכי התובע אשר ידע על השימוש החורג שנעשה על ידם נכס, חייב היה להנפיק להם חשבוניות מס בגין תשלומי השכירות ואולם הוא לא עשה כן.

טענה נוספת של הנתבעים, שהיא למעשה הטענה העיקרית אותה מעלים הם להגנתם, נוגעת לתקופה לגביה חושב סכום הקנס ששולם על ידי התובע. הנתבעים המצהירים על נכונותם לשלם לתובעים סכום נוסף בסך 4,750 ₪ בלבד, אישרו בעדותם בבית המשפט כי בסופו של דבר "מוכנים הם לשלם 80% מהסכום ו"בסה"כ מבקשים לא לשלם את השנה העודפת בה הם לא היו במקום" (ר' דברי נתבע 1 בעמ' 2 ש' 16-25 לפרוטוקול). הנתבעים מסיקים כי סכום הקנס חושב לתקופה שבין 2.4.08 ועד 17.10.12 לפי 1,360 ₪ לחודש – זאת בשעה שאין חולק על כך שהנכס פונה על ידם כשנה קודם לכן, ביום 31.10.11.

במצב דברים זה – כך טוענים הנתבעים – הם השיבו לתובעים את הסכום של 46,068 ₪ לאחר שקיזזו מן הסכום המקורי (86,780 ₪), 20% בגין חלקם של התובעים על פי הסכם הפשרה (17,356 ₪) ו- 20% נוספים בגין חלקם היחסי בתקופת השכירות כולה, שכן לשיטתם, כאמור לעיל, חישב המינהל את הקנס לפי 5 שנים של שימוש חורג ולא לפי 4 השנים שבמהלכן הם שהו בנכס בפועל. סכום נוסף שקוזז על ידי הנתבעים הוא 6,000 ₪ בגין "ביצוע פעולות פל"ח ע"י אדריכל ושמאי".

כנגד קיזוז סכום זה טוענים התובעים כי מדובר בסכום שכבר קוזז קודם לכן מדמי השכירות.

 

לאור טענות הנתבעים ומאחר שלמרות טענת התובע לפיה סכום הקנס חושב בהתאם לתקופת שהותם של הנתבעים בנכס בפועל (4 שנים) הוא התקשה להשיב באופן מוחלט לשאלותי בהקשר זה – כך כשאמר ש"המינהל נתן קנס שאני לא יכול לקבוע אותו, לא הלכתי אישית לברר..." ו"לשאלה מי נתן למינהל את הנתונים אני משיב שאני לא יודע" – הוריתי לו להציג בפני את דרישת התשלום של המינהל ואת בסיס הנתונים על פיהם חושבה דרישה זו, כשהדגש הושם על תקופת החיוב.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ