גניש נ' הרשקוביץ

לפניי תביעה כספית, על סך של 4,000 ₪, בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.11.13.

לגרסת התובעת בכתב התביעה, עת שנסעה ישר בנתיב נסיעתה, רכב הנתבע שעמד לשמאלה בנתיב הנגדי פנה לפתע שמאלה לתוך חנייה ופגע ברכבה בצדו השמאלי. כתוצאה מהפגיעה נגרם נזק לשתי דלתות רכב התובעת. התובעת צירפה לכתב התביעה חשבונית תיקון, על סך של 4,000 ₪, בעבור פחחות וצבע צד שמאל של הרכב.

מנגד, נטען בכתב ההגנה כי רכב התובעת נסע אחרי רכב הנתבע. הנתבע האט את רכבו ואותת ימינה על מנת להיכנס לחניה. מאחר ורכב הנתבע הינו רכב גדול ביצע הנתבע סיבוב רחב, לפתע עקפה התובעת את הנתבע מימין והתנגשה ברכב הנתבע.

לעניין הנזק טען הנתבע כי התובעת לא צירפה חוות דעת שמאי וכי אין בחשבונית שצורפה כדי להעיד על הנזקים שנגרמו לה ועל הקשר הסיבתי בין נזקים אלו לאירוע התאונה. עוד נטען כי התיקון בוצע לאחר כחודשיים וחצי ממועד התאונה ודי בכך על מנת לנתק הקשר הסיבתי בין הנזק הנתבע לבין הנזק שנגרם בתאונה, אם נגרם.

דיון והכרעה:

בדיון בפני העידו שני הנהגים.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים אני קובעת כי הנתבע הוא שאחראי לקרות התאונה. גרסתה של התובעת לפיה נסעה ישר בנתיב נסיעתה לא נסתרה. בניגוד לנטען בכתב ההגנה לפיה עקפה התובעת את רכב הנתבע מימין הרי שהנתבע בעדותו כלל אינו טוען זאת. לגרסת הנתבע עבר עם חלק מרכבו לנתיב הנגדי וזאת לצורך ביצוע פנייה על מנת להיכנס לחניה. כאשר החל לפנות חזרה לתוך הנתיב אירעה הפגיעה. גם מיקום הפגיעות בשני הרכבים מלמד כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. בניגוד לנטען בכתב ההגנה הרי שנתבע הוא שפגע ברכב התובעת ולא ההיפך. מעבר לכך, הפגיעה ברכב הנתבע בחזית והפגיעה ברכב התובעת במרכז הרכב מלמדות כי רכב התובעת כבר עבר עם חלקו הקדמי בעת הפגיעה.

אמנם, התובעת לא צירפה חוות דעת שמאי ואולם, בנסיבות העניין סבורני כי די בחשבונית התיקון יחד עם עדותו הברורה של הנתבע כי אכן פגע עם רכבו בשתי דלתות רכב התובעת. מאחר והנתבע מאשר כי הפגיעה ברכב התובעת היתה בדלתות הרכב הרי שאין ממש בטענת הנתבע לפיה השיהוי בביצוע התיקון מנתק הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק. ממילא, אין די אך בעצם השיהוי כדי להוביל למסקנה בדבר ניתוק הקשר הסיבתי. יוער כי התובעת העידה לעניין זה כי ניתן היה לנסוע ברכב עם הפגיעה וכי לא ביצעה התיקון בשל חיסרון כיס.

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,000 ₪ מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר.