בינדר ואח' נ' לוי ואח'

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזק לרכבי הצדדים בתאונה שהייתה ביום 17/2/16. התובעים עותרים לפיצוי על סך של 4,500 ₪ בגין נזק בעין על פי דו"ח שמאי, שכ"ט השמאי והוצאות . התובעים שכנגד עותרים לפיצוי על סך של 5,853 ₪ בגין נזק ישיר ושכ"ט השמאי.

2.על פי כתב התביעה בתיק העיקרי בעת כניסה למעגל תנועה הנתבעת מס' 2 פגעה ברכב התובע מס' 2 בצד שמאל קדמי . הפגיעה הייתה בסמוך לכניסה כאשר הנתבעת מס' 1 הייתה בנתיב השמאלי והתובע מס' 1 הוא בנתיב הימני. לפי הגרסה של התובעים בסמוך לפני הכניסה לכיכר מצוי תמרור ג-45 ובו סימון כי הנתיב השמאלי מתאחד עם הנתיב הימני. על פי כתב התביעה שכנגד התאונה הייתה בתוך הכיכר כאשר התובע מס' 1 בתיק העיקרי עקף את התובעת שכנגד מס' 1 מימין והוא פגע ברכב התובעת שכנגד מס' 1 בצד ימין. גרסה זו אינה מסבירה את התמרור שאליו התייחס התובע מס' 1. כי על פי התמרור בכיכר יש רק נתיב אחד.

3.על פי דו"ח השמאי של התובעים הרכב של התובע מס' 2 נפגע בכנף שמאלי קדמי ובפנס צד. על פי דו"ח שמאי הנתבעת מס' 1 רכבה נפגע במגן קדמי ימני, כנף קדמית ימנית. הפגיעה ברכב התובע מס' 2 היא פגיעת שריטה. הפגיעה ברכב הנתבעת מס' 1 היא פגיעת מעיכה בכנף אך הפגיעה גם כוללת את המגן הקדמי. בהעדר פגיעה במגן הקדמי או בפנס של רכב התובע מס' 2 השתכנעת כי הרכב הפוגע הוא רכב הנתבעת מס' 2 ולא רכב התובע מס' 2. הגרסה של הנתבעת מס' 1 כי הפגיעה הייתה בתוך הכיכר נדחית כי אינה מתיישבת עם היות נתיב אחד בכיכר. מכתב התביעה שכנגד עולה הודאה כי הנתבעת מס' 1 הייתה בנתיב משמאלו של התובע מס' 1.

התמרור בכניסה לכיכר לא הוכחש והנתבעת מס' 1 הודתה כי היא הייתה בנתיב השמאלי כאשר קרתה התאונה. הפגיעות ברכבים והתמרור תומכים בגרסת התובע מס' 1 לאופן אירוע התאונה .

על כן אני מקבלת את התביעה בתיק העיקרי ודוחה את התביעה בתביעה שכנגד.

4.הנזק –

על פי חוות דעת השמאי מטעם התובע מס' 2 , בעל הרכב, הנזק עומד על 3,716.48 ₪ כולל מע"מ נכון ליום 21/2/16. התובע גם שילם סך של 600 ₪ שכר טרחת השמאי. התובעים עתרו גם לחייב בהוצאות משפט בגין התייצבות בדיון הראשון שאליו לא הגיעה הנתבעת מס' 1.

הנתבעת מס' 1 לא הגיעה לדיון שהיה קבוע ליום 13/11/16 וכתב הגנתה יחד עם התביעה שכנגד הוגשו ימים ספורים לפני הדיון.

הכתובת של הנתבעת מס' 1 שנמסרה בעת מסירת הפרטים בהתייחס לתאונה הייתה דרך המשחררים 50 באר שבע. משלוח כתב התביעה והזימונים לכתובת זו חזרו בציון מען שגוי.

הנתבעת הסבירה בדיון כי בפרק זמן מסוים היא עזבה לדירה אחרת בעת גירושין , אך היא קיבלה את הדואר הרשום מבנה.

העדכון של הכתובת היה כאשר התובעים ביקשו לצרף את המבטחת של הנתבעת מס' 1 ובכתב הגנתה צוין כי הכתובת היא דרך המשחררים 50/2 באר שבע. בדיון הנתבעת מס' 1 לא חלקה על הכתובת .

המסירה של הכתובת ללא מסירת מס' הדירה הקשה על המסירה וגרר דיון שני.

אני מחייבת את הנתבעת מס' 1 בהוצאות התובעים בסך של 300 ₪.

סוף דבר