ת"ק 13100-01-14 חדד ואח' נ' אדרי

1. בפני תביעה לתשלום בגין נזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 8.4.13, בסביבות השעה 18:40, ברחוב נווה אשכול, שהינו רחוב ללא מוצא, בשדרות.

2. לטענת נהגת רכב התובעים, בעודה נוסעת ישר, קדימה, לכיוון יציאתה מן הרחוב, יצא הנתבע מחניה, בנסיעה לאחור ופגע בה. כתוצאה מכך, נגרם נזק לפינה השמאלית קדמית של רכב התובעים.

הצדדים, אשר יש ביניהם היכרות קודמת, לא החליפו פרטים במקום התאונה. בסמוך לאחר התאונה נפגשה הנהגת עם בעלת הרכב, התובעת 2, ויחד עימה נסעה לבית הנתבע. לטענתן, סירב הנתבע ליתן את פרטיו, והתובעת 2 רשמה בפניה את מס' הרישוי של רכבו. עוד ציינה התובעת 2, כי בעת הביקור אצל הנתבע הבחינה כי פנס רכבו שבור.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאי. הרכב נבדק ביום 19.8.13. מחווה"ד עולה כי מוקד הנזק נמצא בחלק הקדמי שמאלי של הרכב. על פי חווה"ד, הנזק הישיר עומד על סך של 5537.74 ₪, ירידת ערך - בסך של 1525.47 ₪. בנוסף לרכיבים אלה, עתרו התובעים לחייב את הנתבע בשכ"ט השמאי בסך 650 ₪, ועוגמת נפש וטרחה בסך 500 ₪.

3. הנתבע טען בכתב הגנתו ובעדותו, כי התאונה אירעה בשעה שהוא נמצא ברכבו, במצב עצירה, עומד בחניה, כשרכבו מונע, בולט מעט החוצה. לטענתו, יצאה נהגת רכב התובעים מחניה, מבלי שהדליקה אורות, מבלי לוודא שהכביש פנוי, וכך נגרמה התאונה. בנוסף נטען בכתב ההגנה, כי הסכומים המופיעים בחווה"ד מוגזמים, מה גם שרכב התובעים נבדק 4 חודשים לאחר קרות התאונה.

4. לאחר ששמעתי עדויות הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים בפני, ועיינתי במכלול החומר המצוי בתיק ביהמ"ש, באתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת נהגת רכב התובעים באשר לנסיבות קרות התאונה, ולקבוע כי התאונה ארעה בשעה שהנתבע נסע לאחור.

עדות נהגת רכב התובעים היתה אמינה ועקבית, ללא כל סתירות. לטענתה התאונה ארעה שעה שנסעה קדימה לכיוון היציאה מן הרחוב, והנתבע, אשר יצא מחניה בנסיעה לאחור, התנגש בה.

מנגד, הנתבע טען כאמור בכתב הגנתו, כי התאונה ארעה בשעה שהוא מצוי בעצירה, תוך שנהגת רכב התובעים יוצאת מחניה, ללא אורות, ומבלי לשים לב האם הכביש פנוי. גירסה זו אינה מתיישבת עם ההיגיון, שכן לא ברור כיצד יכול היה הנתבע להבחין ביציאתה של נהגת רכב התובעים מחניה, ללא אורות, שעה שהוא ישוב ברכבו, לטענתו, ופניו כלפי המדרכה.

בעדותו טען הנתבע, כי נהגת רכב התובעים יצאה מחניה סמוכה אליו. טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה. אולם, גם אם תתקבל טענת הנתבע, שהועלתה, כאמור, בדיון ולא נזכרה בכתב ההגנה, לפיה נהגת רכב התובעים יצאה מחניה סמוכה אליו, גם אז קיים קושי בגרסת הנתבע, שכן הנתבע העיד כי רכב התובעים היה במצב של יציאה מן החניה עם הפנים קדימה, ובמקרה שכזה מוקד הנזק ברכב התובעים אינו עולה בקנה אחד עם מצב הרכבים הנטען ע"י הנתבע.