פרקש ואח' נ' העצני ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים אשר ארעו לאופנוע של התובע מ.ר. 2499674 בין רכבו של הנתבע מ.ר. 6530430, ביום 29/12/14. תביעת התובע הינה תביעת נזקים ואילו תביעת הנתבע הינה בגין ההשתתפות העצמית.

בהתאם לגרסת התובע, במועד הנ"ל, בעת שהתובע נסע ברחוב סחרוב בראשל"צ, סטה הנתבע אשר נסע בנתיב המקביל, אל תוך נתיב נסיעתו. התובע לא הספיק לבלום, והתנגש ברכבו של הנתבע בדלת ימין אחורית ובכנף ימין אחורית.

הנתבע טוען כי נתיב הנסיעה הימני היה חסום על ידי רכבים שחנו בו, לכן נסע בנתיב הנסיעה השמאלי, אותת על כוונתו לפנות ימינה, האט את מהירות נסיעתו תוך שהוא מבחין שאין רכבים במסלול נסיעתו, החל בביצוע הפניה ואז הגיח לפתע התובע שהיה רכוב על אופנוע והתנגש בו.

התובע והנתבע העידו בפני, ולאחר ששמעתי את עדויותיהם , באתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים בחלקים שווים.

הנתבע העיד כי בעת ביצוע הפניה לנתיב הימני לא הבחין בתובע (עמ' 2 ש' 7-8), ואולם הדבר אינו אפשרי שכן שניות ספורות לאחר מכן ארעה התאונה, וכן לא נטען כי הייתה בעיה כלשהי בראות. מכאן המסקנה כי ככל הנראה הנתבע לא קיים חובותיו כעובר דרך סביר בכל הנוגע להתבוננות במראות.

מאידך, אין חולק כי הפגיעה הינה בדלת אחורית ימנית של רכב התובע וכן בכנף ימין אחורית. כלומר, הרכב עבר כברת דרך ארוכה יחסית עד ההתנגשות. מכאן נובע כי הייתה לתובע יכולת לצפות מראש את כניסת הרכב לנתיב הנסיעה, ואם התרחשה התאונה למרות זאת, הרי שהמסקנה היא שככל הנראה התובע נהג במהירות גבוהה מידי יחסית לתנאי הכביש.

נוכח האמור וכאמור לעיל, אני סבור כי האחריות לתאונה מוטלת על הצדדים בחלקים שווים.

לפיכך, על הנתבע לשלם לתובע את מחצית נזקיו, בסך של 2,268.50 ₪ ואילו על התובע לשלם לנתבע את מחצית נזקיו בגין ההשתתפות העצמית, בסך של 590 ₪.

התוצאה היא כי על הנתבע לשלם לתובע את הסך 1,678.50 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (5/3/15) ועד למועד התשלום בפועל.