אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 11978-09-15 לוי נ' ילון

ת"ק 11978-09-15 לוי נ' ילון

תאריך פרסום : 25/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
11978-09-15
21/07/2016
בפני השופטת:
קרן מילר

- נגד -
תובע:
מרדכי לוי
נתבע:
גבי ילון
פסק דין

בפניי תביעה לתשלום הוצאות שנגרמו לתובע בגין הפרת הסכם שכירות על סך 33,000 ש"ח.

טענות התובע

1. התובע טוען כי התקשר בחוזה שכירות בלתי מוגנת עם הנתבע לשכירות של יחידת דיור מתחת ביתו של הנתבע. לטענתו הוא ובנו נפגשו עם הנתבע בחודש יולי 2015 במהלך ימי בין המיצרים. התובע היה מעוניין בשכירת הדירה למרות שהיתה מוזנחת ומלוכלכת, וסוכם כי חוזה השכירות ייחתם לאחר תשעה באב לבקשת בנו של הנתבע. באותו מעמד נתן הנתבע לתובע את מפתחות הדירה על מנת שיוכל התובע לסייד ולנקות את הדירה. לאחר תשעה באב הוביל התובע את חפציו לדירה, אך בראות הנתבע כי התובע הגיע עם כלב הורה לו מיד לפנות את הדירה. התובע טוען כי אמר לנתבע שהוא מוכן לגור בדירה ללא הכלב וכי הכלב יכול להתגורר עם בנו של התובע, אך ללא הועיל.

2. התובע טוען כי נשאר בדירת התובע למשך שבוע וחצי וכי נאלץ למצוא בלחץ זמן דירה אחרת שלא התאימה לצרכיו ולאחר מספר חודשים לעבור לדירה מתאימה יותר. כן טוען התובע כי בזמן זה נאלץ להתגורר מבלי לפרוק את חפציו כשאין לו אפשרות לאכול בדירה ולהתגורר בה כראוי. הוא טוען כי הוא אדם מבוגר ונגרמה לו עוגמת נפש רבה. עדו טוען התובע להוצאות שנגרמו לו ובהן הובלות לדירה אחרת ולזו שאחריה בהן הסתייע בשכירים בתשלום, הוצאות הסיוד, הניקיון ופינוי החפצים שביצע בעצמו ובעזרת שני בניו בדירת הנתבע.

טענות הנתבע

3. הנתבע מאשר את המפגש בו הוסכם על שכירת הדירה וכי נתן לתובע מפתח על מנת שזה יוכל לסייד את הדירה. הנתבע טוען כי הדירה היתה נקיה ולא מוזנחת וכי התובע הוא זה שרצה לסייד. כמו כן טוען הנתבע כי הוכנה טיוטת חוזה על ידי בנו לאחר המפגש ובה נאסר במפורש להכניס בעלי חיים לדירה, וזאת על רקע אירוע טראומטי שאירע לנתבע עם כלב של שוכרים קודמים. הנתבע מאשר כי הוסכם כי החוזה עצמו יחתם לאחר תשעה באב בגלל ימי בין המיצרים.

4. הנתבע מוסיף וטוען כי התובע נכנס לדירה ללא רשותו מבלי שידע על כך, מבלי שנחתם חוזה ומבלי שהופקדו הערבויות הנדרשות בחוזה. כאשר ראה את הכלב שהביא התובע אמר לנתבע בנימוס כי הוא לא מוכן שישהה כלב בדירה. הנתבע מודה כי התובע הציע שיתגורר בדירה ללא הכלב, אך טוען כי משאמר לו התובע שהכלב נמצא אצלו שנתיים לא האמין הנתבע שכך יפעל התובע. לאור האמור דרש את פינויו. הנתבע מוסיף כי התובע המשיך להתגורר כשבועיים בדירה מבלי ששילם על כך דבר ואף לא הוצאות חשמל, מים וכו'.

דיון והכרעה

5. מעדויות הצדדים בפני, כולל עדות בנו של התובע, עולה כי במפגש שנערך במהלך ימי המיצרים בדירתו של הנתבע הוסכם על שכירות יחידת הדיור על ידי התובע. עולה כי חוזה כתוב לא נחתם רק מאחר שהיה מדובר בימי המיצרים, והוסכם כי החוזה ייחתם לאחר תשעה באב. כמו כן באותו מעמד ניתן מפתח לתובע ואושר לו לסייד ולנקות את הדירה. ברי אם כן כי נכרת חוזה שכירות בין הצדדים באותו מעמד גם אם לא נחתם חוזה כתוב. אכן התובע נכנס לדירה לפני מסירת שיקים וערבויות, אך דבר זה ניתן היה להשלים בקלות ובאופן מידי ואין בכך כדי לאיין את קיומו של החוזה בין הצדדים.

6. אני מקבלת את גרסת הנתבע כי לא ידע שלתובע יש כלב, וכי לא היה מוכן כי ישהו במושכר בעלי חיים. הדבר עולה הן מעדותו על ניסיון העבר הקשה שהיה לו עם כלב של שוכרים, והן מטיוטת החוזה שהגיש לבית המשפט האוסרת במפורש על הכנסת בעלי חיים לדירה. כמו כן דומה כי על התובע היה ליידע את הנתבע כי הוא מתכונן להכניס כלב לדירת הנתבע. לא מצאתי כי הנתבע ביטל את החוזה משיקולים כלכליים.

7. עם זאת, הנתבע מודה כי כאשר ראה לראשונה את הכלב ודרש את סילוקו הסכים לכך התובע באופן מידי וטען כי לא יביא את הכלב לדירה. איני סבורה כי העובדה שהנתבע לא האמין לכך היתה עילה לביטול חוזה השכירות שנכרת. לטעמי היה על הנתבע לאפשר את יישומו של החוזה, ואם יתברר כי התובע מפר סיכום זה ומביא לדירה את כלבו רשאי היה הנתבע לבטל את החוזה מידית. זאת בעיקר לאחר שהתובע הסתמך על החוזה שנכרת, הוציא הוצאות בהסתמכו עליו, והפסיק לחפש דירות אחרות.

8. אני קובעת, אם כן, כי ביטול החוזה נעשה שלא כדין. בין הצדדים לא סוכם על גובה הפיצוי בגין הפרה זו ולפיכך יש לאמוד את נזקיו של התובע.

9. ראשית באשר להובלות שנאלץ התובע לבצע לדירה חלופית וכן לדירה קבועה לאחריה, העיד התובע כי שכר שני אנשים ושילם להם 150 ₪ כל אחד. לטעמי יש לפצות את התובע בגין שתי הובלות שכן התובע נאלץ למצוא דירה בלחץ זמן וזו לא התאימה לצרכיו, כך שהוא נאלץ לשוב ולהחליף דירה לאחר מספר חודשים ספורים. סך כל הוצאות ההובלה אם כן עומד על 600 ₪.

10. בנוסף סייד התובע את הדירה על חשבונו וזאת בעצמו ובעזרת בניו וכן העיד כי ביצע עבודות ניקיון ופינוי חפצים מהדירה גם זאת בעצמו ובעזרת בניו. אני מעריכה הוצאות אלו על סך 1,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ