אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 11256-05-16 שוורץ ואח' נ' ברקוביץ

ת"ק 11256-05-16 שוורץ ואח' נ' ברקוביץ

תאריך פרסום : 26/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
11256-05-16
22/02/2017
בפני השופט:
ד''ר שלמה מיכאל ארדמן

- נגד -
תובעים:
1. ישעיהו שי שוורץ
2. רונית שוורץ

נתבעים:
ג'קי ברקוביץ - עו"ד
פסק דין
 

 

בפני תביעה על סך 30,000 ₪ שהגישו התובעים, חייבים שניתן נגדם צו כינוס בפשיטת רגל, כנגד עורך דינם לשעבר. לניהול התביעה על ידי החייבים ניתן אישור של המנהל המיוחד לנכסי החייבים ושל כונס הנכסים הרשמי כנדרש בסעיף 125(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

 

התובעים פנו אל הנתבע ביום 1.6.15, על מנת שזה יטפל בהגשת בקשת פשיטת רגל על ידם וילווה אותם במסגרת הליך פשיטת הרגל, עד למתן הפטר. לצורך כך נחתם באותו יום הסכם שכר טרחה בינם לבין הנתבע, על פיו התחייבו לשלם לנתבע בגין טיפולו האמור סך של 35,000 ₪. סכום של 5,000 ₪ מתוך הסך הנ"ל עד ליום 9.6.15, והיתרה בתשלומים של 1,000 ₪ לחודש החל מיום 9.7.15. אין חולק כי הסכומים נפרעים כסדרם ממועד חתימת ההסכם ועד עצם היום הזה. על אף שהסכם שכר הטרחה נחתם באותו היום, החתים הנתבע את התובעים על ייפויי כוח רק ביום 2.7.15 (ת/1). לטענת התובעים טיפולו של הנתבע בהם היה רשלני. על כן, הודיעו לו ביום 31.12.15 על הפסקת ייצוגו, וביקשו ממנו להשיב סך של 24,000 ₪ מתוך סכום שכר הטרחה המוסכם. לדרישת השבה זו לא נענה הנתבע. תביעת התובעים נסבה על גובה התשלום ששילמו עבור ייצוג חילופי על ידי עורך דין אחר בסך 30,000 ₪. הנתבע טוען, לעומת זאת, כי ייצוגו היה כפי המוסכם, ללא התרשלות, כאשר לטענתו הפרו התובעים את ההסכם עימו נוכח הפסקת הייצוג, וכי על פי ההסכם הינו זכאי למלוא שכר הטרחה למרות הפסקת הייצוג. הנתבע סבור כי אין עסקינן בשכר טרחה מופרז, וכי הוא גם הגיש לבית המשפט הן את הבקשות לפשיטת רגל, והן בקשה שהוגשה לאחר מכן להפחתת סכום החיוב החודשי.

 

המחלוקת בין הצדדים באשר לאיכות הטיפול של הנתבע נסבה על מספר עניינים שיתוארו להלן, אתמקד בטענות המרכזיות תוך התמקדות בשאלה מה עשה הנתבע בהתייחס לטיפול שנדרש לעשות: ראשית, באשר לעצם הגשת הבקשה לפשיטת רגל. אין חולק כי בקשה זו הוגשה לאישור כונס הנכסים הרשמי, רק במועד כלשהו שאינו קודם לחודש אוגוסט 2015. לאחר קבלת אישור הכונ"ר הוגשה הבקשה לבית המשפט רק ביום 9.9.15. צו הכינוס עצמו ניתן רק ביום 20.10.15. לטענת הנתבע, התעכבה הגשת הבקשה, בשל מסמכים רבים שהיה צורך לצרפם לבקשה, וכי גם לא התחייב לזמנים, וכי עסקינן בתיק לא פשוט. יחד עם זאת, הנתבע הודה כי התובעים הגיעו עם קלסר מסודר של מסמכים, ולא ידע לפרט לבית המשפט אלו מסמכים נוספים נדרשו. שנית, טוענים התובעים, כי בניגוד לאמור בצווי הכינוס, לא טרח הנתבע בשלב ראשון לשלוח לכלל הנושים את צו הכינוס בדואר רשום עם אישור מסירה. כתוצאה מכך, הוגשה נגדו תביעה על ידי אחד הנושים – בנק המזרחי, ורק לאחר שהתובעים אישית פנו לבית המשפט בו הוגשה התביעה, עוכבה התביעה של אותו נושה. הנתבע, לעומת זאת טוען כי שלח את הצו לכלל הנושים מיידית בדואר רשום עם אישור מסירה, וכי אין לתובעים אלא להלין על עצמם בכך שמיהרו לפנות בעצמם לבית המשפט בו הוגשה תביעתו של אותו נושה, בלא לעדכן את הנתבע. הנתבע התבקש להציג את אישורי המסירה, אך התברר שלא הגיע עימם לבית המשפט. שלישית, טוענים התובעים כי הנתבע לא המציא להם את פנקסי השוברים לתשלום הסכום החודשי שחוייבו בצו הכינוס, והם נאלצו לגשת לכונ"ר ולבדוק בעצמם האם הגיעו ולקחת אותם מהכונ"ר על מנת שיוכלו לשלמם במועד. עוד טוענים הנתבעים כי הנתבע גם לא הדריך אותם כיצד למלא את דו"ח ההכנסות וההוצאות החודשי שנדרשו למלא כחלק מחובותיהם בהליך פשיטת הרגל. הנתבע לעומת זאת טוען, כי שוברי התשלומים נשלחים בדואר והוא לא נוהג לקחתם עבור חייבים, ובאשר לדוח ההוצאות וההכנסות, הוא לא הספיק לשבת עליו עם החייבים בטרם הפסקת הייצוג.

 

דיון ומסקנות:

"היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). לפיכך, בכל הסכם בין עורך דין ללקוח קיים תנאי מכללא כי בהתערער האמון בין עורך הדין ללקוח, רשאי הלקוח להחליף את הייצוג, תוך שהוא חייב לשלם לעורך הדין שהופסק ייצוגו, שכר ראוי בגין הטיפול שטיפל בענייננו עד אותו שלב (ראה: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז (5) 114 (1993)). הטעם לכך הינו, כי זכותו של הלקוח להחליף ייצוג הינה זכות חוקתית. זכות זו הינה חלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי המעוגנת בכבוד האדם (ראה: בג"צ 4330/93 פריד גאנם נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ (4) 221 (1996); ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש [ניתן ביום 30.12.2012]). היא גם חלק מזכות הגישה לערכאות (ראה: Steel & Morris v. United Kingdom (2005) 41 EHRR 22). יחד עם זאת, אם החלפת הייצוג נעשית בחוסר תום לב, מתוך מטרה להיפטר מחיוב שכר הטרחה או להקטינו, יחוייב הלקוח בפיצויי ציפיה, היינו בתשלום מלא לעורך הדין (ראה: ע"א 8854/06 קורפו נ' סורוצקין [ניתן ביום 29.3.2008]; ע"א 9784/05 עירית תל אביב יפו נ' גורן ואח' [ניתן ביום 12.8.2009]).

בענייננו, הגעתי למסקנה כי התובעים לא פעלו בחוסר תום לב בהחלפת הייצוג. התובעים לא החליפו את הייצוג כדי להרוויח שכר טרחה, ואכן שילמו לעורך הדין החילופי – עו"ד מירב אדטו, סך של 30,000 ₪ בגין טיפול משפטי באותו היקף (ת/2). לצורך קביעה זו כשלעצמה, אינני נדרש לקביעה פסקנית בדבר רשלנות של הנתבע. די לי בכך שעורער האמון הבסיסי בין התובעים לנתבע. בהעדר אמון זה לא יכול הנתבע להמשיך ליצגם. עם זאת אדרש להלן לאיכות הטיפול, לצורך בחינת הסכם שכר הטרחה בין הצדדים.

טוען הנתבע, כי אין להידרש בענייננו לשכר ראוי, וזאת נוכח הוראות הסכם שכר הטרחה בין הצדדים, המזכה אותו במלוא שכר טרחתו. טענה זו אינה מקובלת עלי, אם בשל דרך ניסוח ההסכם, אם בשל תכליתו והדרך הראויה לפירושו, ואם בשל איכות הטיפול שניתן לתובעים.

ראשית, אם נבחן את לשון ההסכם נאמר בסעיף 3.5 בו כך:

"אם יחליט הלקוח להפסיק את טיפולו של עוה"ד בכל שלב עד לפני הדיון הראשון או לפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל, ישלם הלקוח לעו"ד שכ"ט בשיעור של 2/3 משכר הטרחה המוסכם לעיל". (הדגשה שלי – ש.א.)

אין חולק כי דיון ראשון טרם התקיים בבית המשפט בהליך. בנסיבות האמורות, על פי לשונו של ההסכם עצמו, זכאים התובעים לפחות ל-1/3 משכר הטרחה ששולם. הנתבע ניסה לטעון, כי השתמש בנוסח אחיד הקיים במחשב וכי יש לפרש את הסעיף כחל עד מועד הגשת הבקשה לפשיטת רגל. אינני מקבל את טענות הנתבע. הנתבע הוא זה שניסח את ההסכם, ומבקש לאמצו באופן דווקני. בנסיבות האמורות, אינו יכול להפוך את מילות ההסכם לאות מתה, כאשר הדבר אינו נוח לו.

אך בכך לא די.

הסכם שכר טרחה, ככל הסכם אחר יש לפרש לפי אומד דעתם של הצדדים הנבחן על פי תכליתו הסובייקטיבית. פרשנות זו הינה כפי שאנשים הוגנים וסבירים היו מתייחסים להסכם מעין זה (ראה למשל: רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה נ' מרכז משען, פ"ד נב (ב) 145 (1998)). על כך יש להוסיף את חובת תום הלב בביצוע חוזה על פי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, המונעת שימוש דווקני בהוראות ההסכם באופן שאינו מתיישב עם תכליתו (ראה: ע"א 467/04 יתח נ' מפעל הפיס [ניתן ביום 1.9.2005]). לא מתקבל על הדעת, שכוונת הצדדים היתה, שהסכם ששוויו הוערך, על פי טיפול מקיף בכל הליך פשיטת הרגל, הליך שיכול מטיבו וטבעו לארוך שנים, לכלול ישיבות רבות בבית המשפט, ישיבות בפני נאמן, מנהל מיוחד, והכונס הרשמי, ולרבות הכנת הצעת הסדר או בקשת הפטר, יחייב את התובעים בשכר טרחה מלא, למרות שלא נעשה כמעט דבר, למעט הגשת הבקשה הראשונית לפשיטת רגל לבית המשפט, ובקשה נוספת (שטרם נדונה במועד הפסקת הייצוג) להפחתת סכום החיוב החודשי. פרשנות סבירה בהקשר זה, הינה פרשנות מצמצמת של סעיף 3.5 להסכם, כי מטרתו הבטחת תשלום, במקרה שהייצוג הוחלף בחוסר תום לב בלבד, ולא במקרה אחר (ראה: ע"א (ת"א) 33150-02-12 משה יהודה קמר, עו"ד נ' עזבון המנוח יהודה שמחה רוהלד [ניתן ביום 10.4.2013, בסעיף 20 לפסק הדין]). כל פרשנות אחרת משמעה סיכול זכותו החוקתית של הלקוח להחליף עורך דין, שכן יחוייב במלוא שכר טרחתו של עורך הדין הראשון. זאת ועוד, פרשנות כטענת התובע, משמעה למעשה שהנתבע יגבה שכר טרחה מופרז, בלא כל קשר רציונאלי למהות השירות שניתן, ששוויו הכולל הוערך על ידו בהסכם שכר הטרחה. אמנם, אין הוראה מפורשת כללית בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, האוסרת שכר טרחה מופרז, אלא בנסיבות המנויות בסעיפים 82-85 לאותו חוק. יחד עם זאת, בכך אין כדי לקבוע קיומו של הסדר שלילי במקרים אחרים של גביית שכר טרחה מופרז, וכפי שקובעת כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א 4849/06 עו"ד משה קפלנסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 25.2.2008]:

"הכל מודעים למאמץ הרב שעל עורך דין להשקיע במתן ייצוג הולם ללקוח, וחברת ביטוח בכלל זה, במשפט רב מורכבות ובעל היקף כספי ניכר. הכל מסכימים כי על השקעה ניכרת של מאמץ מקצועי, ועל רקע שנות נסיון וותק מקצועי רב, יש לשלם שכר טרחה ראוי והולם עבור שירות משפטי שניתן, אשר עליו לתת ביטוי הן להשקעה והן לכישורים שאיש המקצוע העניק ללקוחו. אין אף חולק כי לתוצאות ההתדיינות עשויה להיות השלכה סבירה על גובה השכר הראוי הניתן עבור הייצוג. עם זאת, הדעת נותנת, כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע. הדבר נכון ביחס לכל סוג של קשר מקצועי בין עורך דין ללקוח, ובכלל זה, בין לקוח פרטי לפרקליטו...."

 

אכן, הסכם שכר טרחה מופרז, יכול ויחייב השבה. הסכם זה נוגד את האתיקה המקצועית (השווה: כלל 1.5 לכללי ה- Model Rules of Professional Conduct של ה- ABA האמריקאי וראה: In re Holz, 533 N.E. 2d 818 (1988)). על כן יכול הוא להיפסל מחמת היותו בלתי חוקי או נוגד את תקנת הציבור בהיותו התנהגות שאינה הולמת עורך דין (השווה: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים, כרך שלישי (2003), בעמ' 547 וראה: ת.א. (ת"א) 1587/04 עו"ד שלום טובי נ' רבקה דהרי [ניתן ביום 2.3.2008] ). נוכח האמור, ברור הוא כי יש ליתן להסכם פרשנות סבירה שאינה מעמידה אותו כהסכם לשכ"ט מופרז.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ