קלאורה נ' שטרן

1.התובע הגיש תביעה קטנה בגין נזקים שנגרמו לאופנוע בבעלותו כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 16/5/17 בתל אביב.

2.התובע טוען כי בשעה שהאופנוע חנה, וכאשר נסע הנתבע ברכבו שחנה בסמוך, פגע הנתבע באופנוע, הפיל אותו וגרם לו נזק. לדברי התובע הוא עובד סמוך למקום התאונה, לאחר התאונה ראה את רכב הנתבע חונה במקום עשרות פעמים, ואף שוחח עם הנתבע, אולם זה התנער מאחריותו לתאונה. לתמיכה בטענותיו צירף התובע סרטון מצלמת אבטחה בו תועדה התאונה, וכן חוות דעת שמאי ביחס לגובה הנזק שנגרם לאופנוע. התובע העמיד את התביעה על סך של 20,116.57 ₪ הכוללים את הנזק שנגרם לאופנוע בהתאם לחוות הדעת, עלות קסדה שנשברה כתוצאה מהתאונה, בזבוז זמן שנגרם לו בנסיון להשיג את סרטון מצלמת האבטחה, בזבוז ימי עבודה ונסיעות.

3.הנתבע דוחה את הטענות. לדבריו לא הוכיח התובע כי הוא האחראי לתאונה, במקום חונים רכבים שונים, ביניהם רכבים רבים הדומים לרכב הנתבע. הנתבע טוען עוד כי תלונה שהגיש התובע במשטרה נסגרה מחוסר ראיות, והדבר מדבר בעד עצמו. לגופו של ענין טוען הנתבע כי לו היה התובע חונה כחוק ולא על המדרכה לא היה האופנוע נפגע. עוד לדבריו, גובה הנזק הנטען אינו סביר, שכן הפגיעה באופנוע היתה קלה.

4.במהלך הדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על גרסאותיהם, הוצג הסרטון שצולם במצלמת האבטחה, והוגשה חוות דעת השמאי ביחס לגובה הנזק. לבקשת הנתבע, אפשרתי לו להגיש חוות דעת שמאי מטעמו לאחר מועד הדיון, ובשלב מאוחר יותר, לבקשתו, הוארך המועד להגשת חוות הדעת על מנת ששמאי מטעמו יוכל לבדוק את אופנוע התובע. בחלוף פרק הזמן שניתן ואף שהנתבע בחר שלא להגיש חוות דעת מטעמו, הגיעה העת למתן פסק דין.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את כתבי הטענות, העדויות והראיות שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

6.מעיון בסרטון שצירף התובע נראה רכב לבן נוסע ופוגע באופנוע התובע. את לוחית הרישוי של הרכב קשה לראות במלואה, אולם ניתן לראות כי שתי הספרות האחרונות בה הן 75. הנתבע העיד כי הוא נוהג ברכב לבן מדגם ב.מ.וו. בעל מספר רישוי ******. מן הסרטון ברור כי הרכב הפוגע הינו מדגם ב.מ.וו – סמל הרכב גלוי וניתן לזיהוי בקלות, וקשה לקבל את טענת הנתבע כי הרכב הפוגע יכול היה להיות כל רכב לבן גבוה החונה סמוך למקום. גם הטענה כי התובע התרשל בכך שחנה על המדרכה בניגוד לחוק אינה יכולה להתקבל. מעבר לכך שטענה זו לא הוכחה, הרי שהפגיעה אירעה בשל עליית הרכב הפוגע עצמו על המדרכה.

7.מצאתי את גרסת התובע מתיישבת היטב עם חומר הראיות – תמונות המקום, הסרטון, והעדויות שנשמעו, היא עדיפה בעיני, ולפיכך דין התביעה להתקבל.

8.אשר לנזק שנגרם, התובע תמך את סכום הנזק בחוות דעת שמאי וצירף קבלה בגין עלות חוות הדעת. אף שאפשרתי לנתבע פרק זמן ארוך להגשת חוות דעת שמאי מטעמו, לא הוגש דבר, ובכך לא נסתרה חוות דעת התובע. ביחס לנזקים הנטענים הנוספים, מצאתי כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח טענותיו. כך, לא הוצגה הקסדה או תמונה שלה, ולא הובאה כל ראיה ביחס לערכה לפני התאונה ואחריה. טענות התובע בדבר הזמן שבזבז, הפסד ימי עבודה והוצאות שנגרמו לו בשל המקרה, נטענו בעלמא ולא הוכחו אף הם.

9.סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע סך של 11,216.57 ₪. בנוסף ישלם הנתבע לתובע סך של 750 ₪ הוצאות משפט.

התשלום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עד למועד התשלום בפועל.