אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 11019-05-16 שוורצמן ואח' נ' ייני ואח'

ת"ק 11019-05-16 שוורצמן ואח' נ' ייני ואח'

תאריך פרסום : 01/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
11019-05-16
24/08/2016
בפני השופט:
ד"ר שלמה מיכאל ארדמן

- נגד -
תובעים:
1. נינה שוורצמן
2. אילן שוורצמן

נתבעים:
1. רועי ייני
2. רונן ייני
3. חברה לביטוח שומרה
4. עמית עובד
5. ענבל חברה לביטוח בע"מ

החלטה
 

 

בפני בקשתה של הנתבעת מס' 5, להחלפת שם הנתבעת מס' 5 למדינת ישראל ולהתרת ייצוגה ע"י עורך דין מטעמה. על פי החלטת כב' הרשם הבכיר נדים מורני מיום 29.6.16, הועברה הבקשה לתגובת התובעים בתוך 15 יום, אך אין אישור מסירת ההחלטה.

לאור העובדה כי מחמת תקלה, הועברה הבקשה לעיוני רק היום, כאשר הדיון קבוע היום בשעה 13:00, ועסקינן בהיתר ייצוג, עלי ליתן החלטה דחופה בבקשה. מאחר וכפי שיובהר להלן, בדעתי לדחות את הבקשה להיתר ייצוג, אין מנוס מדחיית הדיון בתיק זה כדי לאפשר לנתבעת 5 להערך לדיון בלא ייצוג עורך דין.

אשר לעצם החלפת שם הנתבעת, על אף שאני סבור כי לא תהא התנגדות לשינוי זהות בעל הדין כמבוקש, לאור העדר אישור מסירה, תידון הבקשה בפתח הדיון שייקבע.

 

אשר להיתר הייצוג המבוקש, בימ"ש נכבד זה מודע לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין רת"ק (ב"ש) 38116-02-12 מדינת ישראל נ' ניר סדון, דינים מחוזי 2012 (40) 1427 ולפסיקתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין ע"א (חי') 185/87 מדינת ישראל משרד התקשורת נ' סועאד, דינים מחוזי 1988 (1) 1017, ולפיה יש לאפשר למדינת ישראל ייצוג באופן אוטומטי בבית משפט לתביעות קטנות ע"י פרקליט או עורך דין מטעמה. עם זאת, ומאחר וכידוע עסקינן בפסיקת בית משפט מחוזי, שהינה מנחה כידוע ואינה מחייבת לאור סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה, החליט בית משפט נכבד זה לסטות ממנה ולאמץ את עמדתו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק (ת"א) 3758-06-14 שם טוב נ' אוסיפוב ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת, 20.7.2014), שהחליט לסטות מהלכה זו מהטעם שפוגעת בעקרון השוויון בין מתדיינים שהינו גם חלק מזכות הגישה החוקתית לערכאות. להלן נימוקי.

עמדתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע נומקה, כי סעיף 63 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 המצריך אישורו של בית המשפט לתביעות קטנות לייצוג על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות, אינו יכול למנוע מהמדינה ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות באמצעות פרקליט וזאת לאור סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958 הקובע כי המדינה תיוצג בבתי המשפט על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. בית המשפט המחוזי אמנם הכיר בעקרון השוויון בין מתדיינים וכן הכיר בכך שלפי סעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, יכול היועץ המשפטי לממשלה למנות גם מי שאינו פרקליט כנציג המדינה, אך סבר שעקרון השוויון בין מתדיינים גם מחייב שהמדינה תופיע באופן אחיד על ידי הפרקליטות בבתי המשפט השונים כדי שתציג עמדה אחידה. את בעיית אי השוויון במקרים אלה מול האזרח התובע, סבר בית המשפט שיש לפתור באמצעות היתר ייצוג לתובע גם הוא לייצוג על ידי עורך דין מטעמו. לגישתי, גישתו של בית המשפט לתביעות קטנות עדיפה; העובדה כי המדינה מיוצגת במקרים רבים באמצעות גופים מחוץ לפרקליטות כמשטרת ישראל, ועורכי דין חיצוניים הינה עובדה ידועה הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי או המינהלי. עובדה זו אינה גורמת לעמדת המדינה שלא להיות עמדת אחידה, שכן מוכתבת על ידי היועץ המשפטי לממשלה המסמיך לייצוג במקרים אלה כפי שמסמיך את פרקליטות המדינה. ממילא, לעניות דעתי, אין כל קשר בין אחידות הייצוג ובין עקרון השוויון בין מתדיינים. לעומת זאת, גישת בית המשפט המחוזי עלולה לפגוע בעקרון השוויון בין מתדיינים ביחס לאזרח התובע. העובדה כי יתאפשר לו לקבל ייצוג אינה מעלה ואינה מורידה. הטעם לכך הוא כי במקרים של תביעות קטנות אין כל כדאיות כלכלית בשכירת עורך דין וממילא התובע יאלץ להופיע לבדו כשהוא אינו מיוצג מול פרקליט מנוסה בעל ידע משפטי מטעם המדינה, עמו אינו יכול להתמודד כראוי. לעומת זאת המדינה מעסיקה את פרקליטי המדינה, או משרדי עורכי דין אחרים, באופן קבוע, כך שמבחינתה אין בעייתיות של כדאיות כלכלית בהופעת פרקליט מטעמה בבית המשפט לתביעות קטנות כחלק מעבודתו. אי שוויון זה הנובע מאי הייצוג יש בו פגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות ופגיעה בתפקידם של בתי המשפט (ראה:Micah B. Rankin, Access to Justice and the Institutional Limits of Independent Courts, 30 WINDSOR Y. B. ACCESS JUST. 101 (2012)).

ברע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן (פורסם בנבו), עמד בית המשפט העליון על חשיבותו של עקרון השוויון בין מתדיינים המגולם בסעיף 63 לחוק בתי המשפט. עקרון זה חל גם על המדינה, מכוח סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958, הקובע כי דין המדינה כדין כל אדם. גישה זו מוכרת גם במשפט המשווה.

קיים עיקרון בסיסי, כי כדי לקיים משפט הוגן אין להעמיד מתדיין אחד ביתרון דיוני על רעהו, אלא מחויב שוויון דיוני ביניהם (Equality of Arms). כך למשל נפסק במשפט האנגלי. במשפט הדרום אפריקאי ראו במימוש עקרון זה כחלק מזכות הגישה לערכאות. עמדה זו קיבלה ביטוי חקוק במשפט הבינלאומי בסעיף 14 (1) לאמנת ניו-יורק בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מ- 1966 הקובע בתחילתו: "All persons shall be equal before the courts and tribunals". עקרון זה יושם ע"י בתי המשפט הבינלאומיים כחלק מזכות הגישה לערכאות. כך למשל בעניין Steel & Morris חייב בית המשפט האירופי לזכויות אדם את ממשלת בריטניה בפיצויים, בקובעו שזכות הגישה לערכאות הקבועה בסעיף 6 (1) לאמנה האירופית לזכויות אדם מופרת כאשר המדינה אינה דואגת לספק סיוע משפטי לחסרי יכולת במשפט אזרחי ובכך מעמידה אותם במצב בלתי שווה מול המתדיין מולם.

בפסיקה הישראלית ניתן גם כן להצביע על מספר דוגמאות המצביעות על כך כי לא ניתן למדינה יתרון דיוני בשל מעמדה המיוחד. כך למשל בעניין ארגון סוכנים סירב בית המשפט העליון ליתן למדינה הארכת מועד להגשת ערעור, בקובעו כי השיקולים החלים עליה אינם שונים מהשיקולים החלים על כל בעל דין אחר. כך גם, בעניין כרמל אולפינים סירב בית המשפט לפרש את תקנה 19 (1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 המקנה למדינה פטור מאגרה, כחלה במקרה שכונס הנכסים הרשמי מגיש תביעה בשם חברה בפירוק כנגד נתבע אחר. אחד מהשופטים בהרכב (כב' השופט ג'ובראן) אף הדגיש בנימוקיו, כי הסיבה לפרשנות המצמצמת הינה עקרון השוויון בין בעלי הדין, כאשר אין הצדקה שבמקרה שהחברה כשאינה בפירוק מגישה תביעה כספית היא תשלם אגרה מלאה, וממילא אם לא תשלם תמחק התביעה והנתבע יהנה מכך, ואילו כאשר החברה בפירוק, תהנה החברה מכך שהתובע הפורמאלי בשמה יהא הכונס הרשמי ולא תשלם אגרה, והנתבע יפסיד מכך. דוגמא נוספת היא עניין אלון נורית בו היה בית המשפט אף מוכן להקל על מערער בשאלת פטור מערבון, בגלל מעמדו היחסי כמערער מול מדינת ישראל כמשיבה. גם בענייני גילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון, סברו בתי המשפט כי כאשר הינם צריכים לדון בטענת חסיון של רשות ציבורית, שהינה גם בעלת דין, יש לפרש את החסיון בצמצום בשל מעמדה היחסי המעניק לה יתרון במידע בבית המשפט וזאת בשל עקרון השוויון בין בעלי הדין.

באשר למהות השוויון החוקתי בין המתדיינים, שאלה זו זכתה לניתוח גם בספרות המשפטית. אין חולק כי השוויון בפני החוק במסגרת השוויון הפרוצדוראלי מוכר כחלק חשוב מזכות הגישה לערכאות. בניתוח זכות זו שערך פרופ' ויליאם רובינשטיין הוא ציין כי במערכת אדברסארית בה הצדדים עצמם צריכים להביא את ראיותיהם, מוכרח להיות עקרון של שוויון בין המתדיינים, שכן ההכרעה במשפט תלויה בעיקרה בבעלי הדין ולא בבית המשפט. מי שפחות בעל אמצעים יתקשה בגישה למערכת, וכך כשיש לו פחות זמן או כסף להשיג את ראיותיו, או פחות כישורים יהיה לו פחות סיכוי לזכות במשפט, וכך כשהמערכת הדיונית מקנה יתרונות מובנים לצד שכנגד. לכן, צריך לתת לשני הצדדים הזדמנות שווה להציג את עניינם. השוויון הפרוצדוראלי חשוב, כי רק באמצעותו אפשר להגן על הזכויות המהותיות של הצדדים כדי שיוכלו להבטיח זכויות אלה. בלא לאפשר התייחסות שווה לפונים לבקש סעד מבית המשפט, אין משמעות לזכות הגישה לערכאות.

בעקבות גישה זו ביקר מלומד אחר כללים פרוצדוראליים פדרליים המקנים לממשל הפדרלי בארצות הברית יתרונות פרוצדוראליים על המתדיינים מולם, וזאת מהטעם שאלה פוגעים בעקרון השוויון בין מתדיינים . במאמר אחר, נסקרו הציפיות מהמדינה כמתדיין, ציפיות העולות על מתדיינים אחרים, והסיבות לכך. מוסבר שם, כי הטעמים לכך הינם, כי להבדיל ממתדיין פרטי, הרשות הממשלתית הנתבעת אינה מייצגת את עצמה. היא מייצגת את כלל הציבור, שהוא "הלקוח", בשמו היא פועלת. על כן, אין לה אינטרס עצמי והיא מחוייבת בהגינות דיונית. בלא הגינות דיונית, אמון הציבור בשלטון החוק יפגע. האינטרס הציבורי של הציבור כאן, אינו זכייה בכל מחיר, אלא שהצדק ייעשה. הרשות השלטונית חזקה בדרך כלל מהאזרח העומד מולה בשל משאביה והיותה מתדיין סדרתי בבית המשפט, דבר הנותן לה יתרון מבחינת נסיון ומידע. לפיכך, מוצדק ביתר שאת לצפות הגינות מהרשות ולא ליתן לה יתרון דיוני על האזרח, דבר שיפגע בהשגת הצדק, שהוא מטרתו של הציבור אותו מייצגת הרשות.

גישה דומה הובעה ע"י הנשיאה מרים נאור, במאמר אותו פרסמה לפני מספר שנים וכדבריה שם:

" אין לקבל גישה שלפיה הגדרת תפקידו של הפרקליט בהליך האזרחי היא לדאוג לכך שבהתדיינות אזרחית תשלם המדינה את המינימום האפשרי, תוך גיוס מיטב כשרונם של פרקליטיה למטרה 'נעלה' זו. ה'טובה' המיידית המתבטאת ב'חיסכון' לקופת המדינה איננה שקולה כנגד הרעה הנוצרת כתוצאה מנסיונות בלתי מוצדקים לחמוק מתשלום שהמדינה חייבת בו. נסיונות כאלה יש בהם כדי להביא לאובדן אמונו של הציבור ביושרם ובהגינותם של המדינה ופרקליטיה. האינטרס הציבורי הוא שהמדינה לא תשלם – בכפיפות לתשלום לפנים משורת הדין... – מה שאינה צריכה לשלם. בה במידה האינטרס הציבורי הוא, שאם יש חבות על המדינה היא תשא בה, ובגבולות הראויים, ולא תפעל – כמיטב כשרונם של פרקליטיה – לחמוק ממנה ".

אם נבחן אפוא את השיקולים הדיוניים, נראה כי אין כל הצדקה לתת למדינה מעמד מיוחד. להיפך, הנטייה הינה אפילו להחמיר עם המדינה, ובודאי שלא ליתן לה מעמד מיוחס.

על כך יש להוסיף, כי גם מבחינת עקרון שלטון החוק, נראה כי אין לתת למדינה יתרונות דיוניים בהליך האזרחי. כפי שעמדו על כך בספרות המשפטית, הרשות הציבורית היא נאמן הציבור. מטרתה כשלוחו של הציבור היא להביא לאכיפתו של הדין בבית המשפט. לפיכך, מתן יתרונות דיוניים למדינה הינו פגיעה בלתי מוצדקת בעקרון השוויון. הדברים נכונים מקל וחומר בבית המשפט לתביעות קטנות אשר נועד לשמש הליך מהיר ללא ייצוג עורכי דין.

במקרה שלפנינו הדברים נכונים ביתר שאת שכן עסקינן בתביעה שעניינה נזק רכוש לרכב, עניין שנדון מידי יום ביומו בבתי משפט לתביעות קטנות בכל רחבי הארץ, ואינו מצדיק התייצבות עורכי דין, אלא נציגים של חברות הביטוח (ולענייננו נציגי הנתבעת מס' 5), כפי שהדבר נעשה בתביעות אחרות מסוג זה, בהן המדינה אינה בעל דין.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה להיתר ייצוג. הנתבעת מס' 5 תערך בהתאם לדיון שיקבע.

אני מבטל את הדיון הקבוע היום, וקובע את התיק ליום 28.9.16 שעה 11:30.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ