שאול נ' קלמיאן ואח'

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 19.7.14 ברחוב צבי ישי ביהוד (להלן: "התאונה"), תאונה בה היה מעורבים רכב התובעת, מספר רישוי 98-458-65, נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב נתבעת 1, מספר רישוי 26-765-71, נהוג בידי נתבעת 1 (להלן: "רכב נתבעת 1") ומבוטח בנתבעת 2.

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

1.נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 2,537 ₪.

2.שכ"ט שמאי בסך של -590 ₪.

3.ירידת ערך הרכב בסך של -280 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובעת תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"ביום 19/7/14 נהגתי ברכב שמספרו 98-458-65 שהוא בבעלותי ביהוד והגעתי למקום שבו רציתי להחנות את הרכב. הגעתי לאזור של החניה והמתנתי לחניה. מדובר במקום חניה שהוא בצורת מפרץ שיוצא מהכביש ומיועד לחניית שני כלי רכב במאונך לכביש. אני מגישה שרטוט ששרטטתי ללא מידות שרואים בו את הכביש ואת מפרץ החניה שמיועד לחניית שני כלי רכב- מוגש ומסומן ת/1. כשאני הגעתי ורציתי להיכנס למקום החניה, אז יצא רכב ממקום החניה, בצד ימין מבין שני מקומות חניה שהיו כיוון נסיעתי ואני רציתי להיכנס למקום החניה הזה ואכן נכנסתי למקום החניה ואני מסמנת בספרה 1 על המוצג ת/1 את הרכב שלי כשהוא עומד כבר במקום החניה. כשאני עמדתי במקום החניה וכיביתי את המנוע, ויצאתי מהרכב שלי כי פתאום שמעתי צעקות ואז ראיתי גברת שבהמשך הסתבר ששמה עינת, והיא אמרה לי שהיא רוצה שאני אזיז את הרכב מהמקום בו חניתי ואפנה מקום כדי שהיא תוכל להיכנס למקום החניה השני הפנוי מבין שני מקומות החניה שבמפרץ. אז נכנסתי לרכב שלי, סגרתי את הדלת, הנעתי את הרכב והתחלתי להסיע את רכבי רוורס ואח"כ התיישרתי כשחזית רכבי לכיוון המדרכה ועצרתי. ואז הבחורה שקודם ביקשה ממני שאחנה את רכבי באופן שהיא תוכל להיכנס למקום החניה במפרץ לשמאלי, נכנסה עם הרכב שלה למקום החניה ותוך כדי כניסתה למקום החניה היא פגעה עם הצד הימני קדמי של הרכב שלה בצד השמאלי קדמי של הדלת השמאלי של הרכב שלי, זו שבצד הנהג וגרמה לנזקים.

אני רוצה להגיד שאני ראיתי שהילדים של הנהגת שהסתבר לי ששמה עינת ושהיא זו שפגעה עם הרכב שלה ברכב שלי השתוללו באוטו שלה וכנראה שזה הפריע לה והיא לא שמה לב, שעה שהיא נכנסה עם הרכב שלה לחניה ופגעה ברכבי. אחרי התאונה היא יצאה מרכבה, והחלפנו פרטים. הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של -2,537 ₪ ושכ"ט שמאי -590 ₪ וירידת ערך -280 ₪. אני צרפתי לתביעתי את כל המסמכים המעידים על הנזקים שנגרמו לרכב שלי ואני מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות". (עמ' 1 לפרוטו', ש. 10 עד עמ' 2 לפרוטו', ש. 7).

התובעת לא נחקרה בחקירה נגדית על ידי נתבעת 1. בחקירתה הנגדית על ידי נציג נתבעת 2 לשאלה "אני מציג לך תמונה ושואל אותך אם בתמונה הזו רואים את שני מקומות החניה עליהם את מדברת?" (עמ' 2 לפרוטו', ש. 13, 14), השיבה "כן. התמונה מסומנת נ/1". לשאלה "ראית את הרכב של הנתבעת כשהיא נכנסה לחניה?" (עמ' 2, ש. 19), השיבה "בוודאי". לשאלה "תסבירי את הטענה שציינת בתביעתך שהיא נכנסה במהירות", השיבה "לא ציינתי שהיא נכנסה במהירות, ציינתי שהיא נכנסה ללא תשומת לב ופגעה ברכב שלי" (עמ' 2, ש. 22). לשאלה "כמה זמן היתה הדלת השמאלית קדמית שבצד מושב הנהג שלך פתוחה עד שהנתבעת פגעה בדלת?" (עמ' 2, ש. 23 – 24), השיבה "הדלת הקדמית שמאלית של הרכב שלי בכלל לא היתה פתוחה. היא נכנסה לחניה, לא שמה לב ובעת כניסתה לחניה היא פגעה בדלת השמאלית קדמית של הדלת שלי שהיתה סגורה." (עמ' 2, ש. 25, 26). לשאלה "אני מציג בפנייך תמונה של הרכב שלך שצילם השמאי מטעמך- מסומנת נ/2, ותמונה נוספת שמסומנת נ/3 שרואים בהן את הפגיעה בדלת קדמית שמאלית של הרכב שלך, ואני אומר לך שפגיעה כזו בדלת קדמי שמאלית כמו שהרכב שלך נפגע היתה יכולה להיווצר רק אם הדלת שלך היתה פתוחה לפני הפגיעה" (עמ' 2, ש. 27 – 30), השיבה "לא נכון, הדלת היתה סגורה והיא פגעה ברכב שלי" (עמ' 2, ש. 31).

נתבעת 1 תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"ביום 19/7/14 נהגתי ברכב שמספרו 26-765-71, זה רכב שבבעלותי. נהגתי ברכב ביהוד, רציתי להיכנס למקום חניה ומדובר בחניה שהיתה צד שמאל לדרך כיוון נסיעתי ומקום החניה היה במן מפרץ שכזה שיכולים לחנות בו שני כלי רכב, כפי שרואים בתמונה נ/1. אני רציתי להחנות את הרכב באופן שחזית הרכב תהיה מופנית לכיוון המדרכה והחלק האחורי של הרכב לצד הכביש. כשאני רציתי להיכנס לאותו מקום חניה אז בצד ימין של החניה עמד ג'יפ שהוא בדיוק יצא לאחור ונסע, בזמן שאני חשבתי להיכנס ולתפוס את מקום החניה של הג'יפ הגיעה הרכב של התובע שנסע בצד ימין כיוון נסיעתו, כלומר, מול כיוון נסיעתי ופנה ימינה כיוון נסיעתו ונכנס למקום חניה הימני שבין שני מקומות החניה שממנו יצא הג'יפ, אבל הנהגת שבדיעבד מסתבר שזו התובעת, כשהיא נכנסה למקום החניה הימני היא לא נצמדה לצד הימני של מקום החניה אלא היא עמדה באופן שחלק מהרכב שלה היה בחניה המסומנת בצד ימין וחלק אחר היה מעבר לקו שמפריד בין שני מקומות החניה ונכנס לחניה מצד שמאל, לכן עצרתי, ירדתי מהרכב ונגשתי לתובעת וביקשתי ממנה שתזיז את רכבה באופן שיעמוד כולו בחניה המסומנת מצד ימין כיוון נסיעתי ואני אוכל להיכנס למקום החניה הפנוי שמצד שמאל לאותו מקום חניה והיא אכן עשתה זאת. היא הזיזה את רכבה ועמדה במקום החניה הימני ואני התחלתי להסיע את רכבי שמאלה כיוון נסיעתי ולהיכנס למקום החניה השמאלי ובשניה שאני נכנסתי עם הרכב שלי למקום החניה השמאלי התובעת פתחה את הרכב השמאלית קדמית של רכבה וכתוצאה מכך רכבי פגע בדלת שמאלי קדמית של רכב התובעת. היו לי שני ילדים ברכב שישבו במושב האחורי, הם בני שנתיים ושש. אני טוענת שאני לא אחראית לתאונה.

אני גם מגישה את טופס ההודעה שלי לחברת הביטוח- מסומן נ/4" (עמ' 3, ש. 2 – 19).

נתבעת 1 לא נחקרה בחקירה נגדית ע"י התובעת.