אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ק 10746-07-14 בן ארוש נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

ת"ק 10746-07-14 בן ארוש נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

תאריך פרסום : 02/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב-יפו
10746-07-14
28/09/2014
בפני הרשמת:
נעמה פרס

- נגד -
התובע:
1. שלמה בן ארוש
2. עו"ד

הנתבעת:
012 סמייל טלקום בע"מ
פסק דין
 

 

בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 5,027 ₪. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את הוראת סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בכך שלא ניתקה אותו במועד משירותי גלישה באינטרנט שהיא מספקת. לפיכך, יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים לדוגמא, בשיעור מחצית מהסכום המקסימאלי, הקבוע בסעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן.

 

עיקרי טענות התובע

באמצע חודש מאי 2014, עיין התובע בחשבונית המנוי אשר שלחה לו הנתבעת, ונתקל בהודעה המבשרת לו, כי החל מתאריך 20.5.14, יתייקר תעריף הגלישה באינטרנט מ- 20.24 ₪ ל- 27.36 ₪ . לטענת התובע, הודעה בדבר העלאת תעריף הגלישה צריכה להינתן בנפרד מההודעות האחרות, בכתב מודגש, ובאותיות בגודל של 2 ס"מ. התובע חש כי הנתבעת פועלת "במחשכים" על מנת להעלות את תעריף הגלישה, וכי התעריף החדש, גבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק של החבילה. לאור כל זאת, החליט התובע, לנתק את המנוי באותו היום. התובע פנה לנתבעת, ביום 16.5.14, הן באמצעות הדואר האלקטרוני אותו ציינה הנתבעת בחשבונית כמען לביטול שירותים, והן למייל פניות הציבור של הנתבעת, וביקש לנתקו מהשירות. הנתבעת שלחה מייל חוזר לפניית התובע והודיעה כי הניתוק יתבצע תוך יום עסקים אחד. למרבה הפליאה, בחשבונית המתייחסת לחודש יוני 2014, התובע גילה כי הנתבעת התעלמה מפניותיו וחייבה אותו ב-27.36 ₪. גם בחשבונית המתייחסת לחודש יולי 2014, חויב התובע בסך של 27.36 ₪. ביום 6.7.14, כחודש ומחצה לאחר הודעת הניתוק, ולאחר שחויב בגין חודש אחד, הגיש התובע את התביעה הנוכחית. אציין, כי התובע, שהינו עורך דין במקצועו, לא הקדים ופנה אל הנתבעת במכתב דרישה, טרם הגשת התביעה. עוד אציין, כי בדיון מיום 22.9.14, הודיע התובע כי היום הוא מנותק משירותי האינטרנט של הנתבעת.

 

עיקר טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי התביעה מופרכת וחסרת יסוד, שכל מטרתה הינה הוצאת כספים מהנתבעת שלא כדין, ועשיית עושר ולא במשפט. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מדובר בתביעה בסכום אסטרונומי, הגובלת בחוסר תום לב, שכן התובע טוען כי עסקינן בחיובים עבור חודשים יוני ויולי שנה זו בלבד.

לדברי הנתבעת, המחלוקת נסובה סביב שקלים בודדים, סכום הגבוה פי 200 מסכום התביעה שהגיש התובע. לדברי הנתבעת, התובע פועל בשיטת "מצליח" וזאת בכדי להוציא ממנה כספים שלא כדין. הנתבעת מציינת, כי בתאריך 16.5.14 פנה התובע אליה וביקש לדעת מה פשר העלאת תעריף שירותי הגלישה באינטרנט. בהמשך, ביקש התובע להתנתק מן השירות. בשים לב לכך שהתובע ביקש את ביטול התכנית בסמוך למועד סגירת החשבונית, חויב חשבונו בטעות בסכום של 27.36 ₪. כתוצאה מכך שהחיוב הראשון לאחר הודעת הביטול, נפל בין הכיסאות, חויב התובע פעם נוספת בחודש שלאחר מכן. רק לאחר הגשת התביעה, הבינה הנתבעת כי אירעה טעות, והתובע מיד נותק משירותיה. הנתבעת טוענת, כי התובע לא אפשר לה לפעול על מנת לתקן את שנעשה, ובמקום זאת רץ והגיש תביעה כנגדה בטרם מוצו כל ההליכים. התובע לא ניסה להתקשר או לבדוק הודעת הניתוק שלו אכן התקבלה ויושמה. לטענת הנתבעת, דה פקטו לא נגרם לתובע שום נזק כספי מכל סוג. בדיון מיום 22.9.14, הצהיר לפרוטוקול, ב"כ הנתבעת, עו"ד אחז-אגם, כך:

 

"מבירור שערכנו עולה כי הייתה תקלה טכנית לכן זה לא בוטל. אין לנו בעיה לתת זיכוי לתובע ובלבד שייתן לנו אמצעי תשלום. עד עכשיו לא היה לנו אמצעי תשלום כדי להעביר את הכסף בחזרה. נגרמו לנו גם הוצאות".

 

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות, ואנמק.

 

אכן, בענייננו הנתבעת לא ניתקה את מנוי התובע, בניגוד לחובתה בסעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן, למרות בקשה מפורשת ממנו. דא עקא, התובע בחר להגיש תביעתו לבית המשפט, כבר ביום 6.7.14, קרי, לאחר חודש אחד בו חויב בסך של 27.36 ₪ בגין שירותי הנתבעת. התובע לא טרח ליצור קשר עם הנתבעת טרם פניה בתביעה לבית המשפט, על מנת להסדיר את החיוב שבוצע או לפנות אליה במכתב התראה טרם הגשת תביעה. לאור התנהלותו זו של התובע, שהינו עורך דין במקצועו, ובשים לב לכך שמדובר בהפרה מינורית, אשר תוקנה זה מכבר, אינני רואה מקום, בנסיבות העניין לעשות שימוש בסמכות החוקית הנתונה לי בסעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן. הסמכות להורות על פסיקת פיצויים לדוגמא כנגד עוסק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט צריך לשקול מחד את חשיבות אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו ומאידך, את חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה. בענייננו טענה הנתבעת, וטענתה לא נסתרה, כי מדובר במקרה "אשר נפל בין הכיסאות". טעויות יכולות לקרות. אף אחד לא חסין מהם. לא כל טעות עולה כדי רשלנות ו/או כדי הפרת חובה חוקית המצדיקה שימוש בסמכות להטלת פיצויים לדוגמא.

 

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ