דונשיק ואח' נ' טקטיקה ניהול מועדוני לקוחות בע"מ ואח'

בבקשה דנא מבוקש לתקן את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על ידי הוספת משיבים נוספים.

עניינה של בקשת האישור בטענת המבקשים כי המשיבות אשר הן בעלות אתר אינטרנט המפעיל מועדון מנויים הפרו את הוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב – 1982 (להלן "חוק התקשורת"), ופגעו בפרטיותם לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 בכך ששלחו דברי פרסומת לטלפון הסלולארי שבבעלותם מבלי שקיבלו על כך הסכמה מראש. בנוסף המסרונים לא כללו את שם המפרסם ולא כתובת ליצירת קשר עם המשיבה. נטען כי מדובר בשיטה חוזרת ונשנית.

בד בבד עם הגשת התגובה לאישור התובענה כייצוגית, הגישו המשיבות בקשה (בקשה 11) למתן רשות להגשת הודעה לצד ג' כנגד חברת אקיוטק שירותי תוכן בע"מ (להלן "אקיוטק"). לטענת המשיבות, הן התקשרו עם אקיוטק על מנת שתאתר עבורם, באמצעים חוקיים בלבד, "לידים" (מספרי טלפון של לקוחות שמעוניינים להשתתף חינם בהגרלת הלוטו), לפיכך ככל שנפל פגם בפעולתם, הרי שמקור הפגם הוא באקיוטק.

בהחלטה מיום 29/2/16 ניתנה רשות לצירוף אקיוטק כצד ג'.

בבקשה דנא, שהוגשה ביום 20/11/16, מבוקש להוסיף את אקיוטק (צד ג') ואת בן אופק שהוא דירקטור באקיוטק ובעל המניות העיקרי (על פי דרך שרשור החזקות ובעל שליטה בה) כמשיבים ישירים בבקשת האישור. הטעם לבקשה הוא בטענה, כי אקיוטק ובן אופק הם אחראים ישירים, כך על פי הודאת אקיוטק ואף לטענת המשיבות. המבקשים הטעימו, כי יש חשש לדחיית בקשת האישור באם הפרסום האסור לא ימצא באחריות המשיבות כמזמיני הפרסום ומבלי שיצרפו את המפרסמים עצמם. התיקון מבוקש על כן על מנת ליצור אחריות ישירה ובלתי תלויה בתוצאה כלפי המשיבות וזאת לאור פסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 2059/16 א.א. קליניקות כרמל בע"מ ואח' נ' כהן ואח' (מיום 27/7/16 פורסם בנבו).

אקיוטק מתנגדת לבקשה. לטענתה המבקשים התנגדו בתוקף לצירופה כצד ג' בטענה כי הצירוף מהווה פיקציה מה גם שהבקשה הוגשה בשיהוי רב . המשיבות אינן מתנגדות עקרונית לצירוף צדדי ג' כנתבעת ומשיבה בבקשת האישור ובלבד כי התביעה והבקשה נגדם תסולק על הסף.

אכן המבקשים התנגדו נמרצות לצירוף אקיוטק כצד ג' ואכן קיים שיהוי ניכר בהגשת הבקשה בחלוף 9 חודשים ממועד ההחלטה בבקשה לצירוף צד ג' ובחלוף 4 חודשים ממועד פסק הדין ברע"א 2059/16 לעיל. יחד עם זאת נראה כי המקרה דנא עומד בתנאים לתיקון בקשת אישור כפי שנקבעו בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר (מיום 22/11/12 פורסם בנבו), כמפורט להלן;

האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת; הסיבה להעלאת הטענה והצורך בתיקון באיחור ומידת האיחור; האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב; האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב;

כלל הוא, כי יש לאזן באופן ראוי בין מכלול השיקולים בהתחשב במאפיינים הייחודיים של התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, ביהמ"ש יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע; החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע.