אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מסילתי נ' מועצה מקומית אבן יהודה ואח'

מסילתי נ' מועצה מקומית אבן יהודה ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית משפט לעניינים מנהליים מרכז - לוד
59549-06-14
04/05/2018
בפני השופטת:
מיכל נד"ב

- נגד -
המבקש:
בנימין מסילתי
עו"ד אייל ראובן ולנר
המשיבה:
מועצה מקומית אבן יהודה
עו"ד חיה גוגיג (רזניק)
פסק דין
 

 

  1. לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 לאישור הסדר פשרה בין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש כנגד המשיבה.

    השתלשלות ההליך

  2. ביום 30.6.14 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת תשלומי יתר שנרשמו בספרי המשיבה כיתרות זכות לטובת הנישומים ואלה לא הועברו אליהם (להלן: "בקשת האישור").

  3. תמצית בקשת האישור - יתרות זכות שנרשמו בספרי המשיבה לטובת נישומים בתחומה של המשיבה מקורן בתשלומי יתר ששילמו הנישומים. על המשיבה להשיב את הסכומים שנרשמו כיתרות זכות בספריה בהתאם לסעיף 6 בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 בתוספת הצמדה וריבית, אלא אם הוחזרו בתוך 30 הימים מאז נרשמו יתרות הזכות (להלן: "חוק הריבית"). כמו כן היה על המשיבה לקזז את יתרות החובה מיתרות הזכות של כל נישום. המבקש הוא תושב המשיבה, ובספרי העירייה רשומות לזכותו יתרות זכות שאינן נושאות ריבית ושאינן מושבות לו.

    הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית היא – "כלל הנישומים בתחום שיפוט המועצה המקומית אשר לזכותם רשומה בספרי הנתבעת יתרת זכות אשר הנתבעת טרם העבירה אותה לידיהם במועד הגשת הבקשה" (סעיף 10 בבקשת האישור).

    עילות התובענה הן השבה מכוח סעיף 1(א) בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, עילות נזיקיות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, ודיני המשפט המינהלי.

    הסעד הנתבע בבקשת האישור הוא השבת יתרות הזכות העומדות לזכותם של הנישומים בחשבונם אצל המשיבה.

  4. תמצית תגובת המשיבה - המועצה פועלת זה מכבר, בעקבות דגש שהושם בנושא ע"י משרד הפנים, כדי למנוע מצב המעמיד נישומים ביתרות זכות משמעותיות, לרבות במקרים של חילופי בעלים, סקרי מדידה שהקטינו שטח של נכס ונסיבות שונות אחרות המטופלות ע"י מחלקת הגבייה כדבעי.

    המבקש יצר עילה אישית באופן פיקטיבי, בכך שסילק את החיוב בגין ארנונה לשנת 2014 אחרי המועד הנקוב בשובר.

    נישומים המשלמים את חיובי הארנונה באמצעות הוראת קבע בנקאית או באמצעות כרטיס אשראי מזוכים ביתרות הזכות ישירות לחשבון הדו-חודשי הבא. לגבי נישומים המשלמים באמצעים אחרים, באמצעות שוברים או באמצעות המחאות, נדרש למועצה פרק זמן סביר כדי ליצור קשר עם כל נישום ונישום ולתאם את הדרך המקובלת עליו להשבת כספו. המשיבה מתעדפת את הפרשי התשלום ופונה תחילה לבעלי יתרות זכות משמעותיות, המצדיקות השקעת זמן לאיתור הנישום.

  5. לאחר שהתקיים קדם משפט ולאחר שהצדדים ביקשו לדחות את דיון הוכחות שהיה קבוע, הגישו הצדדים ביום 6.9.15 הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה המקורי").

  6. ביום 29.12.15 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה וכן במקומון המתפרסם בתחומי המשיבה (שאינו מקומון המשויך לעיתון היומי הנ"ל), בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). כן הוריתי על משלוח העתק מההודעה בצירוף העתק הבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק הסדר הפשרה והעתק בקשת האישור למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה. ההודעה פורסמה בעיתונות ביום 22.1.16 (ר' הודעת המשיבה מיום 1.3.16).

  7. לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מן הקבוצה.

  8. ביום 29.9.16 הוגשה עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה להסדר הפשרה המקורי ובה צוין כי בהסדר הפשרה חסרים פרטים והוראות נוספים. עוד צוין כי נדרש שההשבה על פי ההסדר תעשה בהתאם להוראות הדין (להלן: "ב"כ היועמ"ש").

  9. נוכח עמדת ב"כ היועמ"ש, הסכימו הצדדים לשנות את הסדר הפשרה, באופן המבהיר את הסדר הפשרה המקורי (להלן: "הסדר הפשרה השני").

  10. בעקבות הערות בית המשפט בהחלטה מיום 26.9.17, נקבע דיון במעמד הצדדים ובמעמד ב"כ היועמ"ש בעניין הסדר הפשרה השני.

  11. בדיון שהתקיים ביום 29.1.18, לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, נקבע כי הצדדים יגישו הסדר פשרה מתוקן בהתאם להבנות בדיון וכי ב"כ היועמ"ש יודיע עמדתו בהתייחס להסדר החדש שיוגש.

  12. ביום 11.2.18 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן, הוא הסדר הפשרה שלפניי. להלן יובא נוסח הסדר הפשרה המתוקן (להלן: "הסדר הפשרה").

  13. ביום 25.2.18, בעקבות הדיון שהתקיים ביום 29.1.18 ולאחר תיקון הסדר הפשרה בשנית, הודיע ב"כ היועמ"ש כי הוא אינו מתנגד להסדר הפשרה, "זאת מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה לאישור ההסדר".

    עיקרי הסדר הפשרה

  14. הסדר הפשרה חל ומהווה מעשה בית דין בהתייחס לבעלי יתרות זכות ב-24 החודשים עד ליום 31.12.14 בחשבונות המתנהלים אצל המשיבה.

  15. מתוך יתרות הזכות בסכום של 85,000 ₪ שנותרו בידי המשיבה על פי הסדר הפשרה המקורי, ובעקבות מאמצי המשיבה להשבתן, פחתו יתרות הזכות במועד הגשת הסדר הפשרה לסכום של 49,973 ₪. מרבית יתרות הזכות שלא הושבו נובעות מכך שנישומים הלכו לעולמם ולא ניתן היה להגיע ליורשים החוקיים.

  16. מחלקת הגביה של המשיבה מיסדה נוהל קבוע להשבת יתרות זכות או קיזוזן לפחות אחת ל-60 ימים, ככל שייווצרו כאלו, מהחשבונות הדו חודשיים של הנישומים, וזאת בדרך של עדכון הוראות הקבע של הנישומים. נישומים אשר אינם משלמים בדרך של הוראות קבע, המשיבה תחזיר את יתרת הזכות בדרך של תיקון בספריה של החיובים הבאים ובמשלוח הודעת חיוב מתוקנת (מופחתת) (זאת הודות להטמעתה מערכת מחשוב חדשה) או בדרך של החזר המחאה לפקודת הנישום, תוך פרק זמן סביר.

  17. במקרים בהם לא ניתן להעביר לנישום את יתרת הזכות לה הוא זכאי, תירשם היתרה לטובת בעליה בספרי המשיבה וזאת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

    • הנישום כבר לא נמנה על מחזיקי הנכס/ים בתחום המשיבה

    • הנישום עזב את תחום המשיבה תוך פחות מ-60 יום מיום שנוצרה יתרת הזכות.

    • ערכה של יתרת הזכות יהא פחות מעלות משלוח דואר רשום.

  18. המשיבה תאתר את הנישומים להם היא חייבת החזרים באמצעות תיעוד המצוי ברשותה, לרבות פנייה באמצעות מספרי טלפון שונים הקיימים בידי המשיבה, נוסף על כתובות ידועות או באמצעות אתרי האינטרנט (אתרי תקשורת), או פנייה לרשות האוכלוסין לקבלת פרטי הנישומים, וכן באמצעות שילוט בולט במשרדי המשיבה בדבר ביצוע ההחזר.

    הדרך החלופית היא פרסום באתר האינטרנטי של המשיבה, ככל שיהיו נישומים שלא הצליחה המשיבה לאתרם.

  19. החזרת כל יתרות הזכות, בין הקיימות ובין העתידיות, תעשה בכפוף לקבוע בחוק הריבית.

  20. הסדר הפשרה המקורי נתמך בתצהירו של מר שמע אשר, גזבר המשיבה.

  21. הצדדים הסכימו על תשלום גמול בסכום של 2,000 ₪ לתובע הייצוגי ושכר טרחה לבא בכוחו בסכום כולל של 10,000 ₪, כולל מע"מ.

  22. על פי תצהירו של אשר שמע, גזבר המשיבה, השכר והגמול המוסכמים הם נוכח תרומת המבקש לאימוץ נוהל ההשבה ובשים לב לפעולות שנקטה המשיבה קודם לכן כדבר שבשגרה.

    מינוי בודק

  23. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

    בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

    "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

  24. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

  25. ולענייננו. הסדר הפשרה הביא להשבה מלאה של כל יתרות הזכות שבידי המשיבה, למעט לנישומים שלא אותרו, ויתרות אלה נשארות על שמם. בנוסף בהסדר יש הסדרה עתידית של השבת יתרות זכות לנישומים. בכך הביא הסדר הפשרה לקבלת מלוא הסעד המבוקש בתובענה ולכן לא מצאתי שנדרש בנסיבות העניין למנות בודק.

    דיון

  26. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

  27. סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

    (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

    (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

    (ג) עיקרי הסדר הפשרה.

    (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

    (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

    (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

    (ג) השלב שבו נמצא ההליך;

    (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

    (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

    (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר" (ההדגשה שלי – מ' נ').

  28. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא - בעלי יתרות ב-24 החודשים עד ליום 31.12.14 בחשבונות המתנהלים אצל המשיבה.

    אמנם בקשת האישור חלה על תקופה של 24 החודשים הקודמת למועד הגשת התובענה, היינו עובר ליום 30.6.14, בעוד שהסדר הפשרה חל לאחר מועד זה, עד יום 31.12.14. אולם מכיוון שעסקינן ביתרות זכות שאינן מוחזרות לנישומים, ונוכח העובדה שעל פי ההסדר אלו יושבו לנישומים, הרי שלא מצאתי שיש בכך כדי לפגוע בנישומים שלאחר 30.6.14, אלא דווקא להיטיב עמם. כך גם אין פגיעה בנישומים בגין דחיית תחילת מניין התקופה, מחודש יוני 2012 לחודש דצמבר 2014 מכיוון שככל שהיו לנישומים בתקופה זו יתרות זכות שטרם הושבו עד חודש דצמבר 2012, הרי שאלו נכללים בקבוצה, וככל שיתרות הזכות מתקופה זו הושבו עובר לחודש דצמבר 2012, אזי ממילא נישומים אלו לא נכללים בקבוצה.

  29. עילות התובענה הן השבה מכוח סעיף 1(א) בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, עילות נזיקיות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, ודיני המשפט המינהלי.

  30. הסעד הנתבע בבקשת האישור הוא השבת יתרות הזכות הרשומות לטובתם של הנישומים בספריה של המשיבה.

  31. השאלה המשותפת לחברי הקבוצה היא האם המשיבה מחזיקה ביתרות זכות הרשומות בספריה לטובת הנישומים ואינה מעבירה אותן אליהם או אינה מקזזת אותן כנגד תשלומי חובה.

  32. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).

  33. מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:

    "(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

    (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

    (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

    (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

  34. אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי וסביר והוגן ואלה טעמיי:

    בהסדר הפשרה התחייבה המשיבה לפעול כמיטב יכולתה להשיב את יתרות הזכות של הנישומים הרשומים בספריה. המשיבה כבר החלה בהשבת יתרות הזכות וצמצמה את היקפן מ-85,000 ₪ שהיו בעת הגשת הסדר הפשרה המקורי ל-49,973 ₪ בעת הגשת הסדר הפשרה המתוקן.

    כמו כן מיסדה המשיבה נוהל קבוע להשבת יתרות זכות או קיזוזן לפחות אחת ל-60 ימים, ככל שייווצרו כאלה לטובת הנישומים.

    בכך הביא הסדר הפשרה לאכיפת הדין ולשמירה על שלטון החוק, קרי השבת היתרות העומדות לזכות הנישומים, והבטחת מנגנון עתידי להשבה ללא עיכוב. בכך ניתן סעד הולם של השבה לנישומים, וההסדר הביא לסיום יעיל של ההליך.

    גמול ושכר טרחה

  35. הצדדים הסכימו כאמור על המלצה לתשלום גמול לתובע הייצוגי בסכום של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 10,000 ₪ כולל מע"מ.

  36. הצדדים סבורים כי הסכומים המוסכמים משקפים את המאמץ והסיכון שנטלו המבקש וב"כ בהגשת התובענה ובניהולה, את התוצאות שהשיגו לטובת הקבוצה והציבור בכללותו, ואת החיסכון בזמן ומשאבים לצדדים ולבית המשפט, הודות ליישוב התובענה בהסכמה ובשלב זה של ההליך.

  37. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

    "אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

  38. סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

    "(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

    (ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

    (1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

    (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

    (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

  39. סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

    "(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

    (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

    (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

    (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

    (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

    (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

    (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

  40. בענייננו מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים. כאמור, התובענה הביאה תועלת לקבוצה המיוצגת. בעקבות התובענה זוכים חברי הקבוצה להשבה בעין או לחילופין הפחתה של חיובים עתידיים בסכום יתרות הזכות הרשומות לטובתם בספרי המשיבה. יש להניח כי כל אחד מחברי הקבוצה לא היה פועל בתביעה אישית כנגד החיוב נושא התובענה. המבקש ובא כוחו נטלו את הסיכון שהתובענה לא הייתה מאושרת וחיובם בהוצאות. הגשת התובענה הצריכה השקעה, לרבות בגיבוש הסדר הפשרה. התובענה נוהלה בצורה יעילה והוגנת. יש חשיבות ציבורית לתובענה הייצוגית. מדובר בתובענה שהביאה לאכיפת הדין, ולהרתעה מפני הפרתו.

  41. הגמול ישולם למבקש עם מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן – מחצית עם מתן פסק הדין כאמור, והמחצית השנייה בתוך 30 יום ממועד שבו יסתיימו כל פעולות האיתור כאמור בסעיף 4 להסדר הפשרה לגבי הנישומים שלהם טרם בוצעה השבה, בדרכים הנקובות בו, ולאחר שיוגש תצהיר לבית המשפט של ב"כ המבקש ונציג המשיבה, המפרט את הפעולות, ותוצאותיהן.

     

     

     

    סוף דבר

  42. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

  43. המשיבה תשלם לתובע הייצוגי גמול בסכום של 2,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוח המייצג בסכום של 10,000 ₪ כולל מע"מ.

    שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן – מחצית עם מתן פסק הדין והמחצית השנייה בתוך 30 יום ממועד שבו יסתיימו כל פעולות האיתור כאמור בסעיף 4 להסדר הפשרה לגבי הנישומים שלהם טרם בוצעה השבה (סה"כ 49,973), בדרכים הנקובות בו, ולאחר שיוגש תצהיר של ב"כ המבקש ונציג המשיבה המפרט את הפעולות, ותוצאותיהן.

  44. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.

  45. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.

  46. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.

  47. הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

    ניתן היום, י"ט אייר תשע"ח, 04 מאי 2018, בהעדר הצדדים.

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ