אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גינזבורג נ' כלמוביל בע'מ

גינזבורג נ' כלמוביל בע'מ

תאריך פרסום : 06/02/2018 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
19849-06-16
22/01/2018
בפני השופטת:
דפנה בלטמן קדראי

- נגד -
המבקשת:
מריה גינזבורג
עו"ד אלעד בוזגלו
עו"ד גדליה גולן
המשיבה:
כלמוביל בע'מ
עו"ד פישר
עו"ד בכר
עו"ד חן
עו"ד וול
עו"ד אוריון ושות'
פסק דין
 

 

 

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), בה התבקש בית המשפט להורות על מחיקת בקשת האישור, דחיית תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה ופסיקת גמול בסך 80,000 ₪ ושכר טרחה לעורך דינה בסך של 118,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (להלן: "בקשת ההסתלקות").

 

א. רקע

 

  1. ביום 8.6.2016 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה כי המשיבה גובה כספים ביתר מלקוחותיה בגין שעות עבודה שלא בוצעו בפועל. לטענת המבקשת, המשיבה רשאית לחייב את לקוחותיה עבור זמן העבודה שבוצע בפועל ולא יותר משעות העבודה הקבועות בשעתון היצרן (להלן: "בקשת האישור"). התנהלות המשיבה, כך נטען, גרמה לחברי הקבוצה נזקים כספיים, אשר הוערכו על ידה בסך כולל של למעלה מ- 250 מיליון ₪. בקשת האישור הושתתה על עילת תביעה של הטעיה בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תמ"א- 1981; הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בהתאם להוראות סעיף 39 לחוק החוזים, תשל"ג- 1973; ועשיית עושר ולא במשפט.

     

  2. ביום 14.11.2016 הגשה המשיבה תגובתה לבקשת האישור, בה נטען כי המשיבה פועלת כדין שעה שהיא מחייבת את לקוחותיה בהתאם לשעתון היצרן, וכי לקוחותיה אף יוצאים נשכרים מאופן חיוב זה. עוד נטען, כי לא קיימת בדין הוראה המחייבת את המשיבה לגבות תשלום בהתאם לשעות העבודה שבוצעו בפועל ולמבקשת לא ניתנה כל התחייבות חוזית או מצג כאילו תחויב בדרך זו. כן נטען, כי ככל שקיים פער בין שעות העבודה בפועל לבין שעות העבודה בשעתון היצרן, הרי שהפער הזה הוא לטובת חברי הקבוצה. בנסיבות אלו, טענה המשיבה כי לא מתקיימת עילת תביעה ולא הוכח כי נגרם נזק למי מחברי הקבוצה. המשיבה אף ביקשה להבחין בתגובתה, לעניין עילות הבקשה והנזק הנטען בה, בין מרכזי השירות שבבעלותה שבניהולה לבין מוסכי השירות מטעמה.

     

  3. ביום 17.1.2017 הגישה המבקשת כתב תשובה לתגובת המשיבה לבקשת האישור, אליו צורפו בין היתר הקלטות שהתקיימו בין נציג המבקשת ועובדי מרכז השירות של המשיבה. לאחר הגשת כתב התשובה, הגישה המשיבה בקשה למחיקת חלקים ממנו ואילו המבקשת הגישה בקשה להוספת טענות וראיות. בהחלטה שניתנה ביום 28.5.2017 התרתי למבקשת להוסיף ראיות וטענות עובדתיות חדשות, והוריתי לה להגיש כתב תשובה מתוקן וכן אפשרתי למשיבה להגיש כתב תגובה לכתב התשובה המתוקן.

     

  4. לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט, במהלכם שמעו הצדדים את הערות בית המשפט והמלצתו לסיים את ההליך שלא בדרך מיצויו - הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור וכב' השופט (בדימ') יצחק ענבר מונה כמגשר בתיק זה.

     

  5. ביום 19.1.2018 הוגשה בקשת ההסתלקות בהתאם למתווה מוסכם שהושג בעזרת המגשר, בגדרו התחייבה המשיבה לבצע שתי פעולות של הסדרה עתידית – הראשונה, הוספת הבהרה בהצעת המחיר במרכזי השירות בבעלותה לפיה "מספר שעות העבודה הנקוב לא ישתנה מכל סיבה שהיא, לרבות לעניין שעות העבודה בפועל, אלא אם יתגלו נזקים / ממצאים נוספים במהלך העבודה (שאז מספר שעות העבודה עשוי לגדול), וזאת בתוך 60 יום מיום אישור הסדר ההסתלקות; והשנייה – שליחת חוזר למרכזי השירות המורשים מטעמה, המבהיר כי מרכזי השירות אינם רשאים לחייב לקוחות בשעות טיפול החורגות משעתון היצרן וכי שעתון היצרן קובע את הזמן המירבי בלבד והמוסך רשאי לתמחר את שירותיו ולגבות כספים עבור מספר שעות עבודה נמוך מהמוגדר בשעתון היצרן, וזאת בתוך 30 יום מאישור הסדר ההסתלקות.

     

  6. מתווה ההסתלקות שהושג גובש בשים לב להסדר ההסתלקות שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"צ (מחוזי ת"א) 27699-07-10 אגרט נ' דלק מוטורס בע"מ (פורסם בנבו, 17.11.2011) (להלן: "עניין דלק מוטרס"), וזאת לאור קווי דמיון בין שתי התובענות. שם, נטען כי המשיבות מכתיבות למוסכים מורשים זמני טיפול בכלי רכב, שעל פיהם נגבה התשלום, גם אם זמן העבודה בפועל היה קצר יותר מהקבוע בשעתון. בקשת האישור בעניין דלק מוטרס הושתתה על עילת תביעה מתחום ההגבלים העסקיים, אשר אינה נטענה בענייננו, ואולם הסדר ההסתלקות שאושר שם היווה נקודת ייחוס לצדדים בכל הנוגע להסדר ההסתלקות דנן, הן לעניין התחייבויות המשיבה והן לעניין סכום הגמול ושכר הטרחה שהוסכם.

     

    ב. דיון

     

  7. לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות ואת החומר שהוגש לעיוני, ראיתי לנכון לאשרה, כמפורט להלן.

     

  8. בשים לב לטעמי ההסתלקות ולנוכח התחייבויות המשיבה בדבר הבהרת המצב הקיים בדבר אופן חיוב רכיב שעות העבודה – מצאתי לנכון להורות על מחיקת התובענה הייצוגית ולהורות על דחיית תביעתה האישית של התובעת הייצוגית. בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום להורות על קיום הליכי פרסום, כקבוע בסעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות ובסעיף 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות. יוער, כי בקשת ההסתלקות המוסכמת נתמכת בתצהירים של המבקשת, בן זוגה – מר איליה ויסמן, ובאי כוחה, אשר הצהירו כי לא קיבלו כל טובת הנאה מהמשיבה, מעבר להסכמות הכלולות בבקשת ההסתלקות וכי בכפוף לאישורה מוותרים הם על כל טענותיהם כלפיה בעניינים נשוא בקשת האישור, ומתחייבים שלא להגיש או להיות מעורבים בהגשת תובענה בעילה דומה כנגדה.

     

  9. באשר לבקשת הצדדים בדבר תשלום גמול ושכר טרחה - בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בבואו של בית המשפט לפסוק טובת הנאה למבקש ולבא כוחו, שומה עליו לשים לנגד עיניו שני שיקולים: הראשון, קיומה של עילת תביעה לכאורה; והשנייה, מידת התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.

     

  10. לאחר בחינת הדברים, סברתי כי בקשת האישור הראתה עילת תביעה לכאורה בכל הנוגע לעילת התביעה שעניינה הטעייה. בשלב מקדמי זה, לא מן הנמנע כי היה באופן בו הוצג חיוב שעות העבודה כדי ליצור רושם מוטעה או היה עלול ליצור רושם מוטעה, לפיו שעות העבודה המשולמות הינן שעות העבודה שבוצעו בפועל.

     

  11. כמו כן, בקשת האישור הביאה תועלת לחברי הקבוצה, בכך שהמשיבה התחייבה להוסיף כיתוב מבהיר במסגרת הצעת המחיר במרכזי השירות בבעלותה לפיו מספר שעות העבודה הנקוב אינו דווקא שעות העבודה שיבוצעו בפועל ובכך שהתחייבה לשלוח חוזר למרכזי השירות המורשים מטעמה, הנועד לרענן את ההנחיות בעניין זה. כל אלה מביאים למסקנה כי בקשת האישור הביאה תועלת באופן העולה בקנה אחד עם דרישת סעיף 16(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.

  12. בנסיבות אלו, מצאתי לנכון לאשר את הסכומים עליהם המליצו הצדדים בגדר מתווה ההסתלקות, אשר הושג בעזרתו של המגשר, לאחר שמצאתי אותם סבירים והולמים בנסיבות העניין.

     

    ג. סוף דבר

     

  13. בקשת ההסתלקות מתקבלת ואני מורה על מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה.

     

  14. המשיבה תשלם למבקשת סך של 80,000 ₪ בתוספת החזר הוצאות משפט שנפסקו כנגדה בסך 1,500 ₪ ובסך הכל סך של 81,500 ₪ ושכר טרחת באי כוחה בסך של 118,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בתוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה.

     

    המזכירות תשלח פסק דין זה לב"כ הצדדים.

     

     

    ניתן היום, ו' שבט תשע"ח, 22 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ