אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 17511-12-13 כצמן נ' אפסווינג קפיטל בע"מ ואח'

ת"צ 17511-12-13 כצמן נ' אפסווינג קפיטל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
17511-12-13
02/02/2016
בפני השופטת:
דניה קרת-מאיר

- נגד -
המבקש:
כצמן דביר
עו"ד אחיעד הראל ואח'
המשיבות:
1. גילאון השקעות (1979) בע"מ (בעיכוב הליכים)
2. די-רום חברה לבנייה השקעות ופיתוח בע"מ - נמחקה
3. אפסווינג קפיטל בע"מ
4. ירון שלום ייני
5. בתיה אביטל כהנא
6. דב פקלמן
7. רם גרשון גונן
8. ענת גור סלע
9. מרים מזר

עו"ד נדב ויסמן ואח'
החלטה

 בפני בקשה שהוגשה על ידי המשיבים למחיקת סעיפים מסיכומי המבקש וכן מסיכומי התשובה של המבקש שהוגשו במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, ובקשה נוספת שהוגשה על ידי המשיבים להתיר להם להגיש מסמכים נוספים לתיק. 1.העובדות הרלוונטיותביום 9.12.2013 הגיש המבקש - כצמן דביר (להלן: "המבקש") בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הבקשה לאישור" ו"החוק" בהתאמה) נגד המשיבים - חברת גילאון והשקעות (1979) בע"מ (להלן: "החברה"), המשיבים 2-4 - בעלי השליטה בחברה והמשיבים 4-8 - נושאי משרה בחברה (להלן ביחד: "המשיבים").על פי הנטען בבקשה לאישור, המבקש מחזיק ב- 226,361 ע.נ אגרות חוב של החברה (מסדרה ב'). לטענת המבקש, מחזיקי אגרות החוב של החברה מסדרה ב' (הקבוצה הייצוגית) הוטעו תוך יצירת מצג שווא ופרסום פרטים מטעים בדיווחי החברה ובכלל זאת, כי פרעון אג"ח החברה מסדרה א' לא יפגע ביכולת החברה לפרוע את אגרות החוב מסדרה ב' במועד. כתוצאה מכך, נותרו חברי הקבוצה עם אג"ח לא סחיר אשר לא ניתן למימוש ואשר לא נפרע על ידי החברה, בניגוד לדיווחי החברה. בדיון המקדמי שנערך ביום 3.2.2015, הוחלט למחוק את המשיבה 2 מבקשת האישור וההליכים כנגד המשיבה 1, אשר ניתן נגדה צו פירוק, עוכבו.לאחר שהתקיים דיון בבקשה לאישור, הגישו הצדדים את סיכומיהם.2.טענות הצדדים בבקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המבקש לטענת המשיבים, בסיכומי המבקש ובסיכומי התשובה מטעמו, מועלות טענות עובדתיות ומשפטיות שזכרן לא בא בכתבי הטענות וכן טענות שאינן יכולות להתברר במסגרת תובענה ייצוגית. לטענתם, מדובר בהרחבת חזית המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות, באופן המקפח את זכותם של המשיבים להתכונן כראוי בפני טענות המבקש ולהביא ראיות להפרכתן.- לטענת המשיבים, בסיכומי המבקש התבקשו סעדים חדשים שלא נזכרו בבקשה לאישור: בבקשת האישור לא התבקש כל סעד ובכתב התביעה שצורף לבקשה לאישור התבקש סעד חוזי בלבד לפיו יחויבו המשיבים במלוא חוב החברה כלפי חברי הקבוצה. לעומת זאת, בסיכומי המבקש נטענו נזקים חדשים שלא נזכרו בבקשה לאישור ובכל מקרה, מדובר בנזקים נטענים שנגרמו לחברה ולא למחזיקי אגרות החוב.- לטענת המשיבים, בסיכומי המבקש מועלת טענה בהתבסס על מסמך שלא נזכר בבקשת האישור - תזרים מזומנים חזוי מיום 16.5.2012 (מוצג 12 מטעם המבקש). מדובר במוצג שהוגש בסוף חקירתה של גב' נור סלע נציגת המשיבים (להלן: "סלע"), מבלי שב"כ המבקש שאל אותה אף שאלה בנוגע אליו. ביחס למסמך זה, טען המבקש בסיכומיו כי הוא כולל פרט מטעה אשר גרם נזק לחברי הקבוצה כתוצאה מפרעון אג"ח א'. - לטענת המשיבים, טענות המבקש ביחס לחוב הנטען למס הכנסה אף הן השתנו בסיכומיו. כך, במסגרת הבקשה לאישור, טען המבקש כי עצם החבות למס הכנסה וגובה החוב מצויים במחלוקת. על אף זאת, לאחר שהתברר למבקש במהלך הדיון כי לחברה היו די והותר מקורות כדי לשלם את חובה לחברי הקבוצה, טען המבקש טענה חדשה לפיה אין כל מחלוקת לעצם קיום החוב למס הכנסה ולגבי גובהו.- לטענת המשיבים, העלה המבקש לראשונה בסיכומיו טענות המתאימות לעילה של תרמית. כך למשל, טענות לפיהן פרסומי החברה ומצגיה באסיפות המחזיקים שבוצעו על ידי המשיב 4 עולים כדי עוולת תרמית; כי מר מוטי מנשה אשר נרשם בפרוטוקולים של אספות המחזיקים כנציג החברה הוא למעשה נציגה של המשיבה 3. על כן, גם המשיבה 3 עוולה בתרמית כלפי חברי הקבוצה ויש להחיל גם על המשיבים 5-9 אחריות בגין עוולת התרמית.- לטענת המשיבים, העלה המבקש טענה חדשה בסיכומיו לפיה נושאי המשרה מרצים את בעל השליטה (מר ירון ייני) על חשבון נושי החברה. מדובר בטענה חדשה הנטענת ללא ביסוס עובדתי.- לטענת המשיבים, במסגרת סיכומיו העלה המבקש טענות פיננסיות המשתייכות לתחום המומחיות הפיננסית אשר לא המבקש ולא בא כוחו מתמצאים בה ושאין להן זכר בבקשה לאישור.בתגובתו לבקשה, טוען המבקש כי הכלל בדבר הרחבת חזית אוסר על בעלי הדין לסטות מן הפלוגתאות שהוגדרו על ידם בכתבי טענותיהם. בענייננו, הפלוגתא העיקרית בין הצדדים היא הימצאותה של החברה בקשיים פיננסיים משמעותיים במועד פרסום הדיווחים על ידה ומודעותם של נושאי המשרה לכך, או לחלופין התעלמותם מכך. פלוגתא זו זהה לפלוגתא המפורטת בסיכומי המבקש ובסיכומי התשובה מטעמו.ביחס לטענת המבקש בסיכומיו לפיה התאפשר לחברה לבצע את התשלום למחזיקי אג"ח סדרה א', טוען המבקש כי הוא התייחס לטענה זו כבר בסעיף 17 לתשובתו לתגובת המשיבים לבקשה לאישור.ביחס לטענת המבקש בסיכומיו לפיה נגרם נזק למחזיקי האג"ח בגין הוצאות הפעלה מיותרות של החברה - טוען המבקש כי טענה זו הועלתה כבר בסעיפים 18- 19 לתשובתו לתגובת המשיבים לבקשה לאישור. על כך מוסיף המבקש וטוען כי ממילא הטענות בדבר הנזק שנגרם למחזיקי האג"ח אינן יכולות להוות הרחבת חזית, שכן אין צורך לפרט סעד או תיאור נזק בבקשת האישור, אלא רק לציין את הסכום או השווי המשוער של תביעות חברי הקבוצה. מאחר והמבקש ציין את סכומי התביעה, הן בבקשת האישור והן בכתב התביעה, הוא יצא ידי חובתו בהקשר זה. יתרה מזאת, הלכה היא כי בשלב הבקשה לאישור אין להידרש כלל לשאלת מהות או גובה הנזק.די להראות כי אירע נזק כתוצאה מפרסום הפרט המטעה או כתוצאה מהעוולות אחרות שביצעו המשיבים.ביחס לטענה לפיה שינה המבקש חזית ביחס לחוב מס הכנסה, טוען המבקש כי בסעיף 21 לתשובתו לתגובה לבקשה לאישור, הזכיר את החוב הנטען לרשות המסים, לרבות את התנגדות רשות המסים להסדר הנושים שביצעה החברה.עוד טוען המבקש, כי טענות המשיבים בדבר הרחבת חזית שגויות מבחינה משפטית. לפי תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). על כתב התביעה לכלול רק את העובדות העיקריות המקימות את עילת התביעה. כל העובדות העיקריות תוארו בבקשת האישור ובתשובת המשיב ועל כן, על פי פסיקת בית המשפט, יש לגלות גמישות בכל הנוגע לאופן התיאור העובדתי והמשפטי. אין בעצם הזכרתן של עובדות נוספות במסגרת הסיכומים כדי ליצור שינוי חזית.על כן, גם אם במהלך דיון ההוכחות עלו עובדות נוספות שלא נזכרו בכתבי הטענות (ולא כך במקרה זה), לא מדובר בהרחבת חזית לנוכח פסיקת בית המשפט. ביחס לעוולת התרמית, טוען המבקש כי מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של עילת התביעה והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים שנפרשו בפני בית המשפט והצד שכנגד.ביחס לטענה כי תזרים המזומנים שהוצג על ידי המבקש כמוצג מהווה הרחבת חזית, טוען המבקש כי המשיבים כלל לא התנגדו להגשתו כראיה. בנוסף, מדובר בראיה ולא בבחינת "טענה". בהתאם לסעיף 71(א) לתקנות, אין מקום להביא את הראיות הבאות להוכיח את כתב התביעה ועל כן, על המבקש כלל לא חלה חובה לאזכר את תזרים המזומנים בכתבי טענותיו. בנוסף, מדובר במסמך פומבי שדווח לציבור המשקיעים בדיווח מיידי של החברה.בתשובתם, טוענים המשיבים כי על פי תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות") על המבקש היה לפרט בבקשה לאישור את כל העובדות המקימות את עילת התביעה ולא רק את העובדות העיקריות, את כל הטענות המשפטיות ואת כל הראיות התומכות בבקשה אישור. ככלל, אין להתיר הוספת ראיות בשלב מאוחר יותר, שעה שהיה ניתן לצרפן בשקידה ראויה לבקשה לאישור ועל המבקש להוסיף ראיות חדשות, לבקש אישור מבית המשפט למתן היתר לצירוף הראיות.עוד טוענים המשיבים כי המבקש כלל חלק ניכר מטענותיו החדשות במסגרת תשובתו לתגובת המשיבים לבקשה לאישור. זאת, על אף שאין להתיר "מקצה שיפורים" בבקשת האישור על דרך של הרחבת חזית במסגרת התשובה לתגובה. לטענתם, תשובה לתגובה נועדה על מנת ליתן מענה לטענות בלתי צפויות שלא ניתן היה להעלותן מראש כחלק מהמסכת השלמה עליה נסמכת הבקשה לאישור.עוד טוענים המשיבים כי המבקש לא התייחס לחלק מהטענות שביחס אליהן נטען כי הן מהוות הרחבת חזית ועל כן, יש לראותו כמסכים לכך: הטענה לפיה כל נושאי המשרה פעלו כדי לרצות את בעל השליטה; הטענה לפיה נשללה מחברי הקבוצה אפשרות לעצור את עסקת המיזוג בין חברה בת של החברה לבין חברת ספיץ' מודולס בע"מ (להלן: "עסקת המיזוג"); הטענה לפיה שווי נכסי החברה כפי שהוצג בדוחות הכספיים שגוי וכן טענות פיננסיות שבמומחיות שנועדו להוכיח את טענת המבקש כי החברה פרסמה פרט מטעה, בכך שסברה שיש ביכולתה לפרוע את התחייבויותיה כלפי חברי הקבוצה ללא הסדר. ביחס לטענת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, טוענים המשיבים כי טענות המבקש בעניין זה שגויות, שכן על פי תקנה 2(7) לתקנות תובענות ייצוגיות, נדרש התובע הייצוגי לפרט גם את האופן בו חושב או הוערך סכום התביעה. בענייננו, המבקש לא ביקש כל סעד ולא ציין את סכום התביעה או הנזק. בהקשר זה מציינים המשיבים כי לא חל כל שינוי בשער בו אג"ח ב' נסחרו לאחר פרסום הפרטים המוטעים כנטען ולאחר הודעת החברה שאג"ח ב' לא ייפרעו במועד. על כן, המבקש אף לא יכול לטעון כי הנזק לא היה גלוי. בנוסף, חוזרים המשיבים על טענתם לפיה בבקשה לאישור לא נתבע כל סעד; כי הסעד שהתבקש בכתב התביעה נזנח על ידי המבקש ואילו בסיכומיו, תבע המבקש סעד בגין הנזקים שנגרמו לטענתו בשל פרעון אג"ח א'.בנוסף, מעיון בבקשה לאישור, ניתן לסבור כי הנזק שנגרם לחברי הקבוצה עקב פרעון אג"ח א' לא מתבטא בגריעת כספים מנכסי החברה - כטענת המבקש בסיכומיו - אלא מכך שחברי הקבוצה לא יכלו למכור את אחזקותיהם בבורסה, כלומר, הנזק הוא ירידת שווי אחזקות חברי הקבוצה.עוד טוענים המשיבים, כי טענות המבקש לפיהן נגרם נזק למחזיקי האג"ח עקב הוצאות הפעלה של החברה הינה טענה חדשה שלא נזכרת בבקשה לאישור. הסעיפים אליהם הפנה המבקש בבקשה לאישור מתייחסים לסיבות מדוע לדעת המשיב הסדר הנושים לא יאושר.ביחס לתזרים המזומנים שלא צורף לבקשה לאישור, טוענים המשיבים כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, מסמך זה אינו נזכר בבקשה לאישור. ביחס לטענה כי המשיבים לא התנגדו להגשת התזרים, טוענים הם כי אין בכך די כדי לגבש הסכמה לסטייה מהנטען בכתבי הטענות.גם ביחס לחוב הנטען למס הכנסה, טוענים המשיבים כי מדובר בטענה חדשה וכי מתגובת המבקש עולה כי הוא אינו מתייחס לטענה זו. ביחס לטענת התרמית, טוענים המשיבים כי על פי תקנה 2(א)(2) ו-(5) לתקנות תובענות ייצוגיות, על בעל דין לפרט בבקשה לאישור את טיעוניו כולל הוראות הדין המקימות לו את עילת התביעה. משמע, גם אם כל העובדות היו מפורטות בבקשת האישור, הרי שחלה על המבקש חובה לפרט את עילת התרמית כבר בבקשה לאישור.  3.דיון החלטההחלטתי לדון בבקשה על סמך כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים. א.המסגרת הנורמטיביתכלל הוא כי בעלי הדין אינם רשאים להעלות טענה עובדתית חדשה, קרי, לשנות את חזית הדיון שהתוותה בכתבי הטענות ללא הסכמה, מפורשת או משתמעת, של הצד שכנגד (רע"א 282/06 לילי ניקוי יבש נ' עילית חברה לביטוח בע"מ, פסקה ו(3) (פורסם בנבו); ע"א 1653/08 ליפץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)). כאשר צד מתנגד להרחבת החזית, הדרך הנכונה שעל הצד שכנגד לנקוט בה היא לבקש לתקן את כתבי טענותיו.נכונים לענייננו דבריו של בית המשפט בבר"ם 4303/12 ‏תמר אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (פורסם בנבו):"לעתים קורה שלאחר שהוגשו כתבי הטענות (כולם או חלקם) מתעורר צורך לשנות את חזית הדיון ולהעלות טענות עובדתיות חדשות, שבירורן נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. צורך כזה עשוי להתעורר ממגוון של סיבות ובהן: הוספת עובדות חדשות בעקבות עיון במסמכים שנחשפו בהליכי גילוי; אירועים שקרו לאחר שהוגשו כתבי הטענות ומשליכים על היקף המחלוקת; ואף כאשר מי מבעלי הדין לא כלל בכתב טענותיו את כל העובדות והטענות הדרושות להכרעה במחלוקת מחמת טעות. הדרך לשנות את חזית הדיון, מקום שהשינוי אינו מוסכם על הצד שכנגד, היא להגיש בקשה לתיקון של כתב הטענות. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין) מסדירה אפשרות זו, וקובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עוד נקבע באותה תקנה כי תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.תקנה 92 לתקנות סדר הדין – שחלה, בשינויים המחויבים, גם על בקשה לתקן כתבי טענות הקשורים בתובענה ייצוגית (תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010; להלן: תקנות תובענות ייצוגיות) – מקנה שיקול דעת לבית המשפט להתיר תיקון של כתב טענות בכל עת".במסגרת תובענה ייצוגית, בניגוד לתביעה רגילה, המבקש ובא כוחו נדרשים לפרוש בבקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית המלאה הנדרשת לשם הכרעה (תקנות 2(א)(2), 2(א)(5) ו- 2(א)(8)-(10) לתקנות תובענות ייצוגיות). הבקשה לאישור היא כתב בי-דין התוחם את גדר המחלוקת בסוגיות המרכזיות העומדות לבירור בתובענה ייצוגית – הגדרת הקבוצה, זהות התובע, עילות התובענה והסעדים הנתבעים (סעיף 14 לחוק).בנוסף, הלכה היא כי תשובה לתגובה לבקשה לאישור המוגשת לפי תקנה 241 (ג) לתקנות, לא נועדה לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית או לערוך "מקצה שיפורים", אלא להשיב לטענות המועלות בתגובה, כדי לבסס את המפורט בבקשת האישור. כך גם מכוח "קל וחומר" לגבי סיכומים המוגשים במסגרת בקשה לאישור אשר נערכים לאחר שמיעת ראיות הצדדים.במן הכלל אל הפרט-הטענה בדבר הוספת סעדים שלא נזכרו בבקשה לאישורבמסגרת כתב התביעה שצורף לבקשה לאישור, הסעד שהתבקש על ידי המבקש הוא לחייב את המשיבים ביחד ולחוד במלוא חוב החברה כלפי חברי הקבוצה, נכון למועד התשלום.על פי הנטען בבקשה לאישור, הועלה על ידי מחזיקי אגרות חוב של החברה מסדרה ב' החשש שמא פרעון החוב כלפי מחזיקי אגרות החוב של החברה מסדרה א' יסכן את יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם. עוד, על פי הנטען, נציגי החברה הציגו בפני מחזיקי אגרות החוב מצגים חד משמעיים לפיהם אין בפרעון אגרות החוב מסדרה א' כדי להוות סיכון כלשהו ליכולת החברה לפרוע את אגרות החוב מסדרה ב' במועד.לטענת המשיבים, בסיכומיו, זונח המבקש את הסעד שהתבקש בכתב התביעה ומבקש סעדים ביחס לנזקים חדשים שנגרמו לחברה ולא למחזיקי אגרות החוב.מעיון בסיכומיו של המבקש, עולה כי אין מקום לטענת המשיבים. המבקש אינו מוותר על הסעד המצוין בכתב התביעה ואינו משנה את הסעד המבוקש מסעד חוזי לסעד נזיקי, אלא מפרט אירועים מסוימים בגינם הדרדר מצבה של החברה והביא לכך שאגרות החוב מסדרה ב' לא נפרעו במועדם (סעיף 26 לבקשה לאישור).יתרה מזאת, גם בסיכומים וגם בבקשה לאישור הועלתה על ידי המבקש הטענה כי נפרע חובה של החברה למחזיקי אגרות החוב מסדרה א'. לכן, אין מקום למחוק טענה זו מסיכומי המבקש ואין מקום לקבוע כי המבקש זנח לכאורה את הסעדים שהתבקשו על ידו במסגרת כתב התביעה.על אף זאת, כטענת המשיבים, לא הועלו אכן בבקשה לאישור הטענות האחרות המפרטות לדעת המבקש, את הסיבות לירידה במצבת נכסיה של החברה שלא גולו למחזיקי אגרות החוב: כך, הטענה כי עקב פרסום הפרטים המטעים, לא התאפשר לחברי הקבוצה לעצור את עסקת המיזוג והטענה לפיה הוברחה תמורה מעסקת המיזוג לבעלת השליטה בחברה. נושא זה עלה בחקירת סלע. אולם, ברור כי לא ניתנה למשיבים הזדמנות להתגונן מפני טענה זו כדבעי או להביא ראיות בעניין זה. יתרה מזאת, מדובר בטענות מהותיות אשר היה מקום להעלותן עוד במסגרת הבקשה לאישור.לאור האמור, על המבקש למחוק טענות אלו מסיכומיו.ביחס לטענה לפיה עקב פרסום הפרטים המטעים, היו הוצאות הפעלה מיותרות של החברה בתקופה בה נוהל מו"מ בינה לבין חברי הקבוצה - אכן כטענת המבקש, טענה זו הועלתה עוד בתשובתו לתגובה לבקשה לאישור (סעיפים 18-19). יחד עם זאת, אין מקום להעלאת טענה שלא הועלתה בבקשה לאישור במסגרת תשובה לתגובה, כך בפרט כאשר מדובר בנושא שניתן היה להעלותו עוד בבקשה לאישור. יצוין כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, לא מדובר בטענות בדבר הערכת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה (שאז יכול להינתן היתר לפירוט הנזק בשלב מאוחר לבקשה לאישור). מדובר בהעלאת טענות חדשות ביחס לנזקים שנגרמו לחברה אשר, כנטען, השפיעו על יכולת הפרעון של האג"ח שלא נזכרו במסגרת הבקשה לאישור. במסגרת הבקשה לאישור, נזכרו אך ורק פרעון החוב למחזיקי אג"ח מסדרה א' ואי פרעון החוב לחברת אפסווינג בע"מ – אשר, על פי הנטען, הביאו לירידת כושר הפרעון של החברה. לא נזכרו גורמים אחרים בגינם שוויה של החברה לא היה כפי שהוצג.לאור זאת ומאחר ובניגוד לתביעה רגילה, בתביעה ייצוגית נדרש כאמור המבקש לפרט את כלל העובדות ומאחר ואי התייחסות לעובדות אלו בבקשה לאישור מנעה מהמשיבים להתגונן בפניהם- מדובר בטענות המהוות הרחבת חזית אסורה ויש למוחקן מסיכומי המבקש. -הטענה ביחס לצירוף ראיה חדשהכאמור, לטענת המשיבים, בסיכומי המבקש נזכר לראשונה מסמך שהוגש במהלך דיון ההוכחות - תזרים מזומנים אשר לפי הנטען נכלל בו פרט מטעה. ביחס להגשת ראיות חדשות במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, הודגש לא אחת הפסיקה כי נוכח חשיבותה הרבה של התובענה הייצוגית והשלכותיה על הציבור שמבקשים לייצגו ועל הגופים הנתבעים, על מגיש בקשת האישור לצרף לבקשה את כל הראיות שניתן לאוספן בשלב זה בשקידה סבירה וכי בתי-המשפט לא יתירו ככלל את בנייתן של בקשות האישור "תוך כדי תנועה" (רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (פורסם בנבו)). במקרה זה, אין מקום להתיר את הראיה החדשה. מדובר בראיה שניתן היה להגישה עוד במסגרת הבקשה לאישור. כך בפרט, כאשר מדובר במסמך פומבי, כפי שמודה המבקש וכאשר יתר המסמכים אשר על פי הנטען כוללים מצגים מטעים צורפו לבקשה לאישור, והמבקש לא הציג כל טעם או נימוק מספק לכך שהמסמך הוגש באיחור.יתרה מזאת, כעולה מפרוטוקול הדיון, סלע - אשר המסמך הוגש במהלך חקירתה - כלל לא נשאלה לגבי מסמך זה בחקירתה ולא ניתנה לה הזדמנות להגיב למסמך. בכך, גם נפגעה זכות ההתגוננות של המשיבים.בנוסף, אין באי התנגדות להגשת המסמך כדי להוות הסכמה מכללא להרחבת חזית המחלוקת (ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט(2) 843). לאור האמור, אני מורה על הוצאת המסמך (שסומן כמוצג מב/12) מתיק בית המשפט וכן מחיקת כל אזכור ביחס אליו בסיכומי המבקש.-הטענה בדבר העלאת טענות חדשות בסיכומי המבקש החוב הנטען למס הכנסהלטענת המשיבים, המבקש שינה את גרסתו ביחס לחוב הנטען של החברה למס הכנסה. בתשובה לתגובה לבקשה לאישור טען כי מדובר בחוב שגובהו שנוי במחלוקת, ואילו בסיכומיו טען כי אין כל מחלוקת לגבי עצם החוב וגובהו.מעיון בכתבי הטענות עולה כי הדברים שנאמרו בסיכומי המבקש אינם מהווים הרחבת חזית לעומת הדברים שנטענו בתשובה לתגובה, שכן התייחסות שונה למצב הדברים ביחס לחוב למס הכנסה בפועל אינה עולה כדי הרחבת חזית. יתרה מזאת, מאחר והדברים הועלו על ידי המבקש בתשובתו, הייתה למבקשים הזדמנות להציג ראיות בקשר לכך ולחקור את המבקש ועל כן אף לא נפגעה זכותם להתגונן מפני טענות המבקש.לאור זאת, נדחית הבקשה למחוק סעיפים אלו מסיכומי המבקש.הטענה בעניין שווי נכסי החברהלטענת המשיבים, בסיכומי המשיב הועלתה לראשונה הטענה כי שווי אחזקות החברה בחברות אינטרקולוני השקעות בע"מ (להלן: "אינטרקולוני") ותשואה 10 בע"מ, כפי שהוצג בדוחותיה הכספיים, אינו נכון וכי היה על המשיבים לדאוג לכך כי שווי אחזקה זה יצוין בהתאם לשווי השוק של חברות אלו. מעיון בבקשת האישור עולה כי אכן לא הועלתה על ידי המבקש כל טענה ביחס לשווי אחזקותיה של החברה בחברות הללו. כך גם לא במסגרת התשובה לתגובה. זאת, על אף שהמשיבים העלו בתגובתם לבקשה לאישור את סוגיית אחזקת החברה במניות אינטרקולוני ואילו היו למבקש טענות ביחס לכך, היה עליו להעלותן במסגרת תשובתו.טענות אלו שהועלו בסיכומיו של המבקש, נועדו להוכיח כי מצבה של החברה בפועל לא אפשר לה לפרוע את חובותיה במועד פרסום המידע המטעה, כנטען.מדובר במידע מהותי אשר היה ביכולתו של המבקש לברר עוד בטרם הגשת הבקשה לאישור ולכן, היה עליו להיכלל במסגרת הבקשה לאישור.העלאת טענות אלו בסיכומים מהווה הרכבת הבקשה לאישור בצורת "טלאי על גבי טלאי" בניגוד לפסיקת בתי המשפט. יתרה מזאת, טענה מסוג זה מצריכה בירור עובדתי וחשבונאי ואין מקום לערוך בירור זה בשלב הסיכומים.על כן, על המבקש למחוק מסיכומיו התייחסות לשווין של החברות המוחזקות על ידי החברה.הטענה לפיה נושאי המשרה פעלו כדי לרצות את בעל השליטהטענה זו אכן לא הועלתה על ידי המבקש בבקשה לאישור. המבקש לא התייחס לטענת המשיבים בהקשר זה במסגרת תגובתו לבקשה שלפני. יחד עם זאת, לא מדובר בטענה חדשה, אלא בטענה המבוססת על טענה עובדתית אחרת שנטענה עוד בבקשה לאישור - הטענה לפיה המשיבים לא ערכו די בדיקות בעניין ירידת ערכה של החברה. אכן, טענה זו שבסיכומים מתייחסת לשווי אחזקות החברה בחברת אינטרקולוני ולכך שלא בוצעו די בדיקות בנוגע לכך על ידי נושאי המשרה. אולם, מאחר ומדובר בטענה כללית שמבוססת על עצם אי בדיקת מצבה של החברה בפועל - לא מדובר בהרחבת חזית.על כן, הבקשה למחוק סעיפים המתייחסים לסוגיה זו מסיכומי המבקש נדחית.-הטענה בדבר העלאת עילת תביעה חדשה - עילת התרמיתלטענת המשיבים, עילת התרמית לא הועלתה במסגרת הבקשה לאישור ואף לא בתשובת המבקש.מעיון בבקשה לאישור וכן מתשובת המבקש לתגובת המשיבים עולה כי עילה זו לא נזכרה בכתבי טענותיו, אלא לראשונה בסיכומיו.היה על המבקש לפרט את עילת התרמית עוד במסגרת הבקשה לאישור, כך בפרט, כאשר מדובר בעילה אשר דורשת פירוט עובדתי נרחב (תקנה 78 לתקנות). יתרה מזאת, לפי תקנה 2(א)(2) לתקנות תובענות ייצוגיות, חלה על המבקש לאשר תביעה ייצוגית לפרט אף את הוראות הדין אשר מקימות לו עילת תביעה. על כן, אין די באזכור העובדות העומדות בבסיס עילת תביעה זו כדי לעמוד בהוראות התקנות.לאור זאת, על המבקש למחוק את ההתייחסות לעילת התרמית מסיכומיו.

  • הטענה להרחבת חזית בנושאים הדורשים מומחיות חשבונאית

    לטענת המשיבים, במסגרת סיכומיו מעלה המבקש טענות בדבר מצבה הפיננסי של החברה ושווי נכסיה בחודש נובמבר 2012 שזכרן לא בא בבקשה לאישור ובכתב התביעה.

    מעיון בסיכומיו של המבקש, עולה כי הם כוללים טענות המנתחות את מצבה הפיננסי של החברה, על אף שטענות אלו לא נזכרו בבקשה לאישור או בתשובת המבקש. במסגרת כתבי טענותיו אכן טען המבקש כי מצבה של החברה לא אפשר את פרעון אגרות החוב לחברי הקבוצה הייצוגית. עם זאת, ניתוח המצב הפיננסי, שהוא מקצועי במהותו, נערך לראשונה בסיכומים.

    לאור זאת, על המבקש למחוק את סעיפים 34-37 לסיכומיו וכן את סעיף 5 לסיכומי התשובה מטעמו.

    4.הבקשה להוספת מסמכים

    לטענת המשיבים, יש להתיר להם להוסיף מסמכים נוספים לתיק – בקשה לגילוי מסמכים שהוגשה על ידי המבקש בטרם הגשת תביעה נגזרת כנגד החברה והמשיבים 4-9 (תנ"ג 44784-04-14) (להלן: "בקשת הגילוי"), וכן החלטת כב' השופטת רונן מיום 12.2.2015 בבקשת הגילוי.

    לטענתם, צירוף המסמכים נדרש שכן המבקש הרחיב בסיכומיו את חזית המחלוקת ובנוסף, טען בסיכומיו טענות הפוכות לטענות שטען במסגרת בקשת הגילוי. הנזק הנטען בסיכומי המבקש הוא בדיוק אותו הנזק שנטען בבקשה לגילוי מסמכים ולמעשה, מדובר בנזק שנגרם לטענת המבקש לחברה ולא לחברי הקבוצה.

    על מנת להראות לבית המשפט כי מדובר בנזקים שלטענת המבקש נגרמו לחברה ולא לחברי הקבוצה וכן את חוסר תום לבו של המבקש, יש לאפשר את הגשת המסמכים.

    לאור הכרעתי לעיל בבקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המבקש, במסגרתה התייחסתי גם לנזקים הנוספים אליהם מתייחס המבקש בסיכומיו – אין מקום לקבל את הבקשה להוספת מסמכים.

    כפי שנאמר לעיל, הנזקים שלטענת המבקש נגרמו לחברה אינם הנזקים הנתבעים על ידו, אלא מהווים הסבר לדרדור במצבה של החברה כנטען, מבלי שהדבר גולה לחברי הקבוצה, באופן שהביא לאי פרעון אגרות החוב שבידם. בנסיבות אלו, אף אם יש בבקשת הגילוי התייחסות לנזקים המתוארים בסיכומי המבקש, אין בה רלוונטיות להליך הנוכחי ואין בה צורך לשם הכרעה במחלוקת.

    לאור זאת, הבקשה להוספת מסמכים נדחית.

    5.סיכום

    הבקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המבקש מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.

    על המבקש להגיש סיכומים מתוקנים בתוך 14 יום.

    הבקשה להוספת מסמכים – נדחית.

    שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ