אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גוליאן נ' מעדני יחיעם (1993) בע"מ

גוליאן נ' מעדני יחיעם (1993) בע"מ

תאריך פרסום : 09/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
16223-07-15
02/05/2017
בפני השופטת:
בטינה טאובר

- נגד -
תובעים:
אורן גוליאן
נתבעים:
מעדני יחיעם (1993) בע"מ ח.פ. 511894776
פסק דין
 

 

1.בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה על ידי הצדדים מכוח סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות").

 

הרקע לבקשה

 

2.ביום 08/07/15 הגיש מר אורן גוליאן (להלן: "המבקש") תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית כנגד מעדני יחיעם (1993) בע"מ (להלן: "המשיבה"). עניינן של התובענה ובקשת האישור הוא בטענת המבקש כי המשיבה הטעתה את הצרכנים בסימון מטעה, אותו מציינת המשיבה על מוצריה: "פסטרמה של פעם" "פסטרמה עוף על גחלים" "פסטרמה עוף בגריל", לפיו המוצרים מכילים שומן בשיעור נמוך (עד 2%) וכמות קלוריות בהתאם, בה בעת שבפועל מכילים המוצרים שומן באחוזים גבוהים יותר, ואסור לכנותם "דל שומן" וכן מכילים קלוריות רבות יותר, כפי שעלה ממספר בדיקות שערך מכון התקנים הישראלי עבור המבקש.

 

3.המבקש טען בנוסף כי סימון המוצרים בכיתוב "דל שומן" עומד בניגוד לקבוע בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 (להלן: "הצו"), אשר מפנה לתקן ישראלי 1145 בדבר סימון מזון ארוז מראש (להלן: "התקן"). לטענת המבקש, בהתאם לצו ובהתאם לנספח ב' לתקן, סימון בכיתוב דל שומן מחייב כי אחוזי השומן יהיו נמוכים מ-2% ללא אפשרות סטייה.

 

4.המבקש טען כי בהתנהלותה זו הפר המשיבה את הוראות סעיפים 2, 2(ב), 4, 6(א), 7 , ו-17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; (להלן: "חוק הגנת הצרכן") תקנות 6 ו- 8 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות בריאות הציבור"), ובמיוחד הוראות סעיפים 3 ו-8א; הוראות התקן במיוחד סעיף 3.4א, נספח ב' וטבלה ב-1. כן נטען על ידי המבקש כי המשיבה נהגה תוך רשלנות, תוך הפרת חובת תום הלב ותוך הפרת הוראות חוק המכר תשכ"ח-1968, וביחוד הוראת סעיף 11, וכי המשיבה הטעתה והפרה את חובות הגילוי לאור הוראות הדין.

 

5.הקבוצה המיוצגת הוגדרה במסגרת בקשת האישור כ-"כל אדם אשר רכש ו/או צרך מוצרים המכונים "פסטרמה...דל שומן" המיוצרים ו/או משווקים ו/או הנארזים על ידי המשיבה, ובכללם: פסטרמה של פעם; פסטרמה עוף על גחלים; פסטרמה עוף בגריל, בתקופה שתחילתה שבע שנים עובר למועד הגשת התובענה ועד למועד אישור ההסכם על ידי בית המשפט ".

 

6.הסעד שהתבקש במסגרת התובענה הייצוגית הוא סעד הצהרתי, הקובע כי המשיבה הפרה את הוראות הדין; צו עשה אשר יורה למשיבה לפעול לפי הדינים החלים עליה; פיצוי בגין נזק ישיר עקיף ונזק בלתי ממוני, כפי שייקבע על ידי בית המשפט, וכן השבה חלקית של עלות המוצרים. סכום התובענה הייצוגית הועמד על סך של 16.8 מיליון ₪.

 

7.ביום 22/02/16 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת האישור. במסגרת תגובתה, דחתה המשיבה את כל טענות המבקש וטענה, בין היתר, כי המוצרים בהם עסקינן הם מטבעם רזים ובעלי רמת שומן נמוכה בשל חומרי הגלם והמתכון המשמשים להכנתם; כי מדובר במוצר מן החי, אשר אינו הומוגני, וכי בדיקה ספורדית לגביו אינה יכולה להעיד כי הוא אינו עומד בדרישות הדין; כי המשיבה עורכת בדיקות שוטפות ביחס למוצרים, וכי קיימות עשרות תוצאות תקינות בקשר אליהם לאורך שנים, אשר לא מאפשרות לבסס את המסקנה כי הם אינם דלי שומן.

 

8.כמו כן, טענה המשיבה כי לא הוכחה סטייה מן התקן, הן ברמה העובדתית והן ברמה המשפטית, שכן התקן מפנה לתקנות בריאות הציבור, אשר לפיהן מותרת סטייה של עד 20% מהשיעור המסומן.

 

9.עוד טענה המשיבה כי המבקש לא הצליח לבסס כל נזק; כי בהתאם לפסיקה ולנוכח אופן ניסוח טענות המבקש, לא נגרם לו כל נזק ממוני או נזק בלתי ממוני; כי המבקש לא הביא כל חוות דעת מומחה קשר לנזק הנטען, וכי חוות הדעת שהוגשה על ידי המשיבה מבססת כי אין כל משמעות תזונתית או אחרת להפרה הנטענת, ומכאן שגם לא נגרם כל נזק.

 

10. לבסוף, טענה המשיבה כי המבקש אינו עומד בדרישות סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

11.ביום 31/01/16 הגיש המבקש תשובתו לתגובת המשיבה, במסגרתה שב על טענותיו בבקשת האישור, דחה את טענות המשיבה בתגובתה, וטען, בין היתר, כי בדיקות מעבדת המשיבה מאששות את טענות המבקש כי קיימות חריגות באחוזי השומן, שאינן זניחות, שכן יש להשוות אותן לערכים המוצהרים על גבי המוצר; כי לא קיימות חריגות ספורדיות או אקראיות; כי הסטייה המותרת בשיעור של עד 20% חלה רק בהתייחס להוראות תקנות בריאות הציבור, ולא חלה ביחס להוראות התקן. לבסוף, טען המבקש כי בקשת האישור עומדת בכל התנאים שנקבעו בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

 

12.במסגרת דיון מקדמי, שהתקיים ביום 31/03/16, שבו הצדדים וחזרו על טענותיהם והכחישו כל אחד את טענות רעהו. בתום הדיון ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הוצע לצדדים לנהל הליך גישור, אשר התנהל בפני כב' השופט (בדימוס), ד"ר ע. בנימיני.

 

13.הגם שהמשיבה סברה כי אין תקומה לטענות המפורטות בבקשת האישור, והמבקש סבר אחרת, בהשראתו של כב' המגשר הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה, המגלם לדעת הצדדים איזון הולם בין טענותיהם, שכן הוא כולל, כפי שיפורט בהמשך, שינוי של מדיניות השימוש בהיגד "דל שומן" על אריזות מוצרי המשיבה, וכן הטבה לציבור רוכשי מוצריה של המשיבה ולא רק לחברי הקבוצה, ובכך מגשים את התכלית העומדת מאחורי הגשת התובענה, כמו גם מאזן באופן ראוי את סיכויי התובענה וסיכוניה.

 

14.בעקבות הגשת הסדר הפשרה ביום 23/01/17, ניתנה ביום 24/01/17 החלטה אשר הורתה לצדדים לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק. בהתאם לכך, הסדר הפשרה והבקשה לאישורו פורסמו לציבור להתייחסות, והועברו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולמשרד הפנים.

 

עיקרי הסדר הפשרה ועמדת היועץ המשפטי לממשלה

 

15.עיקרי הסדר הפשרה המוצע, אליו הגיעו הצדדים, נוגע, כאמור, לשימוש בהיגד "דל שומן" ובהטבה כספית, והינם כדלקמן:

 

א.כל עוד לא חל שינוי בדין המאפשר זאת, המשיבה לא תשתמש בהיגד "דל שומן" לגבי מוצרים ששיעור השומן בהם עולה על רף מכסימלי של 2% שומן, ואחוז השומן המסומן במוצרי הפסטרמה לא יעלה על האחוז הרשום על גבי האריזה בתוספת 20%.

 

ב.כל אימת שהמשיבה תעשה שימוש בהיגד "דל שומן" היא תנקוט, לכל הפחות, בפעולות הבאות להבטחת נכונות ההיגד:

1. שימוש במתכון ייצור, אשר בהתאם לדעת מומחים בתחום, מביא ליצירת מוצר שאחוז השומן שבו אינו עולה על 2%.

2.ביצוע בדיקות תקופתיות לבחינת היקף השומן בהיקף שלא יפחת מפעם בחודש.

3.ככל שבבדיקה כלשהי תתגלה כמות שומן העולה על 2%, לא יימשך שיווק המוצר עד לאחר ביצוע בדיקה שתסביר סטייה זו ואופן תיקונה. תוצאות הבדיקה יתועדו בכתובים, ויחתמו על ידי בעל תפקיד במשיבה.

4.הוראות אלה יחולו למשך פרק זמן שלא יפחת מ-18 חודשים מיום אישור ההסכם, ובלבד שככל שבמהלך 18 החודשים האמורים יתגלו מעל לשתי חריגות, כאמור בסעיף 20.3(ג) (ככל שיתגלו), תוארך התקופה באופן שסך הכל תהיה תקופה של 18 חודשים רצופים בהם לא יתגלו מעל ל-2 חריגות.

 

ג.לסילוק סופי של התובענה וכפשרה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוקת תובענות ייצוגיות, תישא המשיבה בפיצוי לצרכן שווה ערך לסך של 685,000 ₪ כדלקמן:

1.סכום הפיצוי ישולם על ידי המשיבה על דרך של מכירת מוצרים ממגוון מוצריה, כפי שפורטו בהסכם הפשרה, כשהם מוגדלים במשקל המוצר בשיעור 20% לעומת גודלם הרגיל בתקופה שקדמה להסכם (להלן: "המוצרים המוגדלים").

2.סך המוצרים המוגדלים שבמגוון, שעל המשיבה למכור כדי להגיע לסכום פיצוי לצרכנים בגובה הפיצוי המוסכם, עומד על 135,590 מוצרים (להלן: "כמות המוצרים").

3.מוצרים מוגדלים בהיקף כמות המוצרים יימכרו על ידי המשיבה לחנויות, להן היא מוכרת מוצרים אלו ברגיל, ללא שינוי בברקוד המוצרים ובלא שינוי מחירם לחנויות לעומת מחיר זה, כשהוא מתייחס לאותם מוצרים, ולאותן חנויות, כשהם אינם מוגדלים, כך שכלפי החנויות בהן המדובר, המדובר באותו המוצר.

4.על אריזות המוצרים המוגדלים יצויין כי מדובר בתוספת של 20%, אך לא יירשם שמדובר במבצע.

5.כמות המוצרים תימכר על ידי המשיבה לחנויות לא יאוחר מאשר 6 חודשים לאחר אישור הסדר פשרה זה, ומכירה תבוצע תוך פרק זמן של 18 חודשים, לכל היותר, מאז תחילתה. היה ומכירת המוצרים לא תתאפשר בתוך פרק הזמן האמור, תיתרם יתרת מוצרים מהמגוון, בשווי מוצרים אלה, לפי המחיר לצרכן לעמותת "לתת".

6.עם סיום מכירת כלל המוצרים המוגדלים, תאשר זאת המשיבה למבקש באמצעות באת כוחו בתצהיר מטעם המשיבה, אשר יפרט את כמויות המוצרים המוגדלים שנמכרו, והיכן הם נמכרו, וכן את הסכום שינתן כתרומת מוצרים לעמותת "לתת", אם יהא צורך בכך.

 

ד.הצדדים המליצו על פסיקת גמול בסך של 70,000 ₪ למבקש ושכר טרחה בסך של 120,000 ₪ לבאת כוח המבקש.

 

ה.בשים לב להסכמות הצדדים, הציעו הצדדים כי בית המשפט יאשר את הסכם הפשרה ללא צורך במינוי בודק חיצוני.

 

16.חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה. באת כוח היועץ המשפט לממשלה הגישה עמדה ביחס להסדר הפשרה ביום 03/04/17, במסגרתה הודיעה כי היועץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד להסדר, למעט למוצע בהוראות סעיפים 5.1 ו-6.1 להסדר הפשרה, אשר על פי ניסוחם יקים מעשה בית דין רחב עד מאוד, שיכלול עילות תביעה (וחברי קבוצה), אשר לא נכללו בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ולפיכך, המליץ כי מעשה בית הדין יחול רק על עילות התביעה (וחברי הקבוצה) ולא על כל עניין הקשור לתביעה.

 

17.ביום 19/04/17 הגישו הצדדים תגובה משותפת לעמדת היועץ המשפטי, ובה הבהירו כי סעיף 5.1 להסדר הפשרה מתייחס אך ורק לחברי הקבוצה, כפי שהיא מוגדרת בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובהסדר הפשרה, תוך שמבוקש כי ההסדר יהווה מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה בלבד. כן הבהירו הצדדים כי ההסדר חל ביחס לעניינים הנוגעים לתובענה, והוא אינו חל על עילות שאינן קשורות לבקשת האישור.

 

דיון ומסקנות

 

18.בבואו של בית המשפט לדון בהסדר פשרה במסגרת של תובענה ייצוגית, הכלל הוא על פי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, כי בטרם אישור ההסדר ימנה בית המשפט בודק לבדיקת יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה. אי מינוי בודק הינו חריג שמצריך "טעמים מיוחדים", ובלשונו של סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות:

 

"(ב) (1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זהבודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

(2) לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי סעיף 18(ד) או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבענינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית."

 

 

19.בפועל, מינוי בודק מתבצע אך ביחס לחלק קטן מהסדרי הפשרה. מינוי הבודק מטרתו, אם כן, לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

 

20.השיקולים להעדר מינויים של בודקים לבדיקת התאמתם של הסדרי פשרה במסגרת של תובענות ייצוגיות מתחלקים לשלושה: ראשית, מבחינה פרקטית אין זה יעיל למנות בודק. מצב דברים זה מתקיים כאשר ערכו הכספי של הסדר הפשרה מוגבל, ואינו מצדיק את העלות המשמעותית, והעיכוב ביישום ההסדר, הכרוכים במינוי בודק; שנית, כאשר מבחינה עניינית אין הצדקה למינוי בודק, וזאת כאשר מדובר בהסדר פשרה המבוסס על השבה כספית מלאה לכלל חברי הקבוצה; שלישית, כאשר מבחינה דיונית אין צורך במינוי בודק, לרוב מאחר שבית המשפט היה מעורב בגיבושו ובעיצובו של הסדר הפשרה. ראה: ת"צ (מרכז) 30028-04-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' איל יצחקי (29/06/15).

 

21.נימוק נוסף, בעטיו נוטים בתי המשפט שלא להורות על מינוי בודק, עניינו במצבים בהם השאלה המרכזית שמתעוררת ביחס להגינות הסדר הפשרה תלויה בהערכת סיכוי התביעה. במצב דברים זה, אין צורך במינוי בודק על מנת שייעץ לבית המשפט ביחס לסיכוייה המשפטיים של התביעה, מאחר ששאלה זו מצויה בתחום התמחותם של בתי המשפט. ראה: ת"צ (מרכז) 60684-07-13 צובטרו נ' לאומי קארד בע"מ (27/04/15).

 

22.בענייננו, סבורים הצדדים כי לנוכח העלויות הנוספות והעיכוב הכרוך במינוי בודק, וכן לנוכח העובדה כי המדובר בבחינה של העילות המשפטיות, ובכלל זאת בחינת השאלה אם הופר תקן ואופי ההפרה הנטענת וכן קביעת הסכום הראוי לפיצוי, אשר ממילא הסמכות בגינם נתונה לבית המשפט, נכון וראוי כי בית משפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ויאשר את הסדר הפשרה מבלי לקבל חוות דעת מבודק שימונה לשם כך. דעתם של הצדדים בעניין זה מקובלת עלי. בשים לב לטיב העניין ולמהות המחלוקת הנסובה בין הצדדים, המתייחסת לפרשנות הוראות דין ולפרשנות הוראות התקן הישראלי ולשאלת הפרת הוראות אלה על ידי המשיבה, ולנוכח העובדה כי עיקר הנזק הנטען הוא נזק בלתי ממוני והסדר הפשרה אינו כולל פיצוי או השבה לחברי הקבוצה, אלא שינוי השימוש בהיגד "דל שומן" בסימון מוצריה של המשיבה, סבורני כי אין זה יעיל מבחינה פרקטית להורות על מינוי בודק, שכן השיקולים לאישורו של הסדר הפשרה הינם שיקולים משפטיים. וראה גם: ת"צ (מחוזי מרכז) 4642-08-12 ארגס נ' מילקו תעשיות בע"מ (24/03/14); ת"צ (מחוזי ת"א) 47729-07-12 הלר נ' ליימן שליסל בע"מ (05/08/15). בנסיבות העניין, לא מצאתי איפוא מקום למנות בודק.

 

23.על רקע האמור, אגש כעת לבחינת סבירותו של הסדר הפשרה המוצע, ובכלל זה, תיבדק עמידתו של ההסדר בהוראות סעיפים 19(א) וסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובעים כדלקמן:

 

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

...

(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

 

24.בית המשפט יאשר הסדר פשרה, כאמור, ככל ששוכנע, "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות).

 

25.בענייננו נראה כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.

 

26.הסדר הפשרה הביא לשינוי מדיניות השימוש בהיגד "דל שומן", המופיע על גבי חלק מהמוצרים אותם מייצרת ו/או אורזת ו/או משווקת המשיבה באופן שהוא מבטיח את התאמת השימוש בהיגד להוראות הדין והתקן, כפי פרשנות המבקש, תוך שהמשיבה נטלה על עצמה התחייבות נוספת לערוך בדיקות ולנקוט באמצעי בקרה נוספים. בכך הושגה מטרתה של בקשת האישור, והסדר הפשרה הביא לאכיפת הדין.

 

27.תכליתן המרכזית של תובענות ייצוגיות בעניין סימון ואריזה של מוצרים היא להבטיח כי הסימון והאריזה של המוצרים יעשו מכאן ולהבא באופן התואם את הוראות הדין והתקן, ובצורה שמשרתת באופן מיטבי את ציבור הצרכנים. ראה: ת"צ (מחוזי מרכז) 382-01-14 שושני ואח' נ' יפאורה-תבורי ואח' (24/06/15); ת"צ 58295-07-14 רוזנפלד נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ (02/03/17). לפיכך, בתובעות ייצוגיות שתכליתן אכיפת רגולציה, שנועדה להגן על חברי הציבור ועל הציבור בכללותו, ואשר הנזק הנטען הינו רובו ככולו נזק בלתי ממוני, הסעד שיינתן בגין מחדלי העבר ראוי שיהיה בעל אופי קבוצתי, לצד התחייבות המשיבה להקפיד ולפעול מכאן ולהבא על פי הוראות הרגולציה הקיימת.

 

28.הסדר הפשרה המוצע משרת את התכליות הנוגעות לתביעה הייצוגית, הן לגבי העבר והן ביחס לעתיד. ביחס לעתיד, קבלה על עצמה המשיבה הוראות שיבטיחו את התאמת הכיתוב על אריזות המשיבה להוראות הדין והתקן, וכן התחייבה לנקוט באמצעי בקרה ובדיקה נוספים. ביחס לעבר, ההטבה הכספית לצרכנים שהינה שוות ערך לסך של 685,000 ₪ על דרך מכירת מוצרים ממגוון מוצריה של המשיבה, כפי שפורטו בהסדר הפשרה, כשהם מוגדלים במשקל המוצר בשיעור של 20% לעומת גודלם הרגיל, בהיקף המוצרים שנקבע בהסדר הפשרה ובמנגנון שנקבע, לרבות תרומת יתרת המוצרים, ככל שלא ישווקו במהלך תקופה הרלבנטית, לעמותת "לתת" מהווה פיצוי ראוי, וכן תמריץ מספק להתנהלות המתיישבת עם הוראות הרגולציה לעתיד לבוא.

 

29.לאור האמור, סבורה אני כי הסדר זה והסעדים עליהם הוסכם במסגרתו הינם הוגנים, ראויים וסבירים במכלול הנסיבות, ומצדיקים את אישורו של ההסדר, בפרט משלא הוגשו התנגדויות להסדר, ולא הועלתה התנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה לאישורו, למעט בסייג שצויין לעיל.

 

30.לפיכך, ובשים לב לכלל הפסיקתי, לפיו ראוי לעודד ולתמרץ הסדרי פשרה במסגרת של תובענות ייצוגיות, ככל שהם ראויים, ומשסבורני כי הסדר הפשרה, שהוגש לאישור בית המשפט, הינו ראוי, הוגן וסביר, והוא אף הדרך הנכונה ביותר לסיום המחלוקות בין הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לאשר את הסדר הפשרה במתכונת בה הוגש.

 

31.נותר כעת לדון בשאלת הגמול ושכר הטרחה למבקש ובאת כוחו. כאמור, הצדדים המליצו כי הגמול למבקש יעמוד על 70,000 ₪, וכי שכר הטרחה של באת כוח המבקש יועמד על סך של 120,000 ₪ (בתוספת מע"מ). סעיף 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי בבחינת סבירות הגמול ושכר הטרחה, עליהם הומלץ על ידי הצדדים, גם כאשר מדובר בהליכי פשרה, על בית המשפט להתחשב בשיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה: הטרחה והסיכון שלקחו התובע המייצג ובא כוחו על עצמם; התועלת שהביאה בקשת האישור לציבור; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; האופן שבו ניהל בא כוח התובע הייצוגי את ההליך וכיוצ"ב שיקולים מנחים.

 

32.בענייננו, אין ספק כי עצם הגשת התובענה ובקשת האישור על ידי המבקשת הביאה תועלת לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו, אשר באה לידי ביטוי הן באשר לשימוש בהיגד "דל שומן" ובאמצעי הבדיקה והבקרה הנוספים שנטלה על עצמה המשיבה, והן בתועלת הכלכלית, המגולמת בהטבה לצרכנים.

 

33.בנוסף, עצם הגשת התובענה ובקשת האישור דרשה מן המבקש ובאת כוחו השקעה. הסדר הפשרה שהוגש חסך מזמנם של הצדדים ומזמנו של בית המשפט. מכאן עולה, כי התובענה ובקשת האישור נוהלו בצורה יעילה והגונה, ולבסוף, הביאו לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו, ואף לכך יש חשיבות ציבורית רבה. נוכח כל האמור, סבורני, כי במכלול הנסיבות, הסכומים עליהם המליצו הצדדים כגמול ושכר טרחה הינם סבירים ומאוזנים.

 

סוף דבר 

 

34.סיכומו של דבר, לאור כל השיקולים שנמנו, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין. לפיכך, אני מאשרת את הסדר הפשרה כנוסחו, שהוגש ביום 23/01/17 ובהבהרה שניתנה על ידי הצדדים לנוכח עמדת היועץ המשפטי לממשלה כמפורט בסעיף 17 לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

35.יובהר, כי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שהובא בפסק דין זה לבין נוסח הסדר הפשרה מיום 23/01/17, יגבר נוסח הסדר הפשרה, אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת, וכפוף לסייג שפורט לעיל.

 

36.המשיבה תגיש לבית המשפט תצהיר אודות ביצוע מלוא התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה תוך 45 ימים, או אז תינתן החלטה המורה על מחיקת התובענה ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה.

 

37.נוכח אישורו של הסדר הפשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

 

38.בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות, בו ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. למען הסר ספק יובהר בזאת, כי המשיבה היא זו שתישא בעלויות הפרסום.

 

39.בהתאם לסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, יובא נוסח ההודעה השנייה לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום. לאחר אישור נוסח ההודעה, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) לחוק תובענות יצוגיות.

 

40.המשיבה תדאג לפרסם את נוסח ההודעה השניה בשני עיתונים ארציים בעלי תפוצה רחבה. גודל ההודעה בעיתונות לא יפחת מ-15X15 ס"מ.

 

41.כאמור, המשיבה תישא בעלויות הפרסום.

 

42.הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה השנייה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

 

43.בנוסף ישלחו הצדדים העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

 

 

44.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

 

 

ניתן היום, ו' אייר תשע"ז, 02 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ