אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' המועצה הצבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל - מלר"ז ואח'

מדינת ישראל נ' המועצה הצבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל - מלר"ז ואח'

תאריך פרסום : 09/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
65156-01-15
26/04/2018
בפני סגנית הנשיאה:
הדס יהלום

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אסף תומר
הנאשמים:
1. המועצה הצבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל - מלר"ז
2. חיליק רוזנבלום

עו"ד גיל מור
החלטה

 

 

1.כתב האישום בתיק זה הוגש נגד הנאשמת 1 – מלר"ז – המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (ע"ר) (להלן – הנאשמת) ונגד הנאשם 2, יושב ראש הנהלת הנאשמת במועד הרלוונטי לכתב האישום (להלן – הנאשם).

 

2.הנאשמת הינה עמותה רשומה אשר נרשמה בשנת 1961 והיא פועלת לקידום הטיפול בנושאי איכות חיים והסביבה.

לגבי הנאשמת נטען כי דרשה לקבל מדורשי עבודה את הפרופיל הצבאי וכי מדובר בעבירה על הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן - החוק).

סעיפי האישום שעל פי הם הואשמה הם סעיפים 2א(א), 2 (א)1 ו – 15 (א).

 

3. הנאשם שימש, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, כיושב ראש העמותה, בהתנדבות.

החל משנת 2013 משמש כמנכ"ל העמותה בשכר.

לגבי הנאשם נטען כי לא הוכיח שהעבירה דלעיל נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה והוא הואשם בעבירה על סעיף 16 לחוק.

 

4.בפתח הדברים אודיע כי החלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום , כפי שיובא להלן.

בעניינו של הנאשם, החלטתי לשקול הימנעות מהרשעה, אף זאת כפי שיפורט להלן.

 

5.בכתב האישום נטען כי בהמשך למודעת דרושים שפרסמה הנאשמת, פנה מר ליאור ויסבור לנאשמת לבחינת מועמדותו למשרה.

בתאריך 20.1.13 קיבל מר ויסבור מייל מהנאשמת, בו נכתב כי ככל שהוא מעוניין להתקדם בהליך הקבלה ,הוא נדרש למלא את השאלון שצורף. השאלון כלל בתוכו שאלות על הפרופיל הצבאי.

 

6.בכתב האישום פורטו שמותיהם של שלושה עובדים, אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הועסקו על ידי הנאשמת ואשר נדרשו למלא את השאלון, שכלל שאלות על הפרופיל הצבאי, טרם קבלתם לעבודה.

 

7.הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום.

 

8.מטעם המאשימה העידו מר עמאר דניאל – מפקח משרד הכלכלה והתעשייה, מר ליאור ויסבור - המתלונן וכן העובדים מר שלומי בן עמי, מר גב' דורית אשכנזי ומר יוסף אביב.

 

9.מטעם הנאשמים העיד הנאשם 2.

 

10.סעיף 2א(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע :

 

"מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא יעשה שימוש בפרופיל הצבאי שלו, אם הגיע לידיו, בכל ענין המנוי בסעיף 2(א)(1) עד (6)."

 

סעיף 2(א) 1 לחוק קובע –

 

"2 (א)לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:

(1)קבלה לעבודה;"

 

11.סעיף 15 (א) לחוק קובע –

 

"העובר על הוראות סעיפים 2, 2א, 6 או 8, דינוכפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

 

12.סעיף 16 לחוק קובע –

 

"נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותףלמעט שותף מוגבלאו פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה."

 

 

13.היסוד העובדתי -

מהראיות שבפנינו עולה כי הנאשמת דרשה ממועמדים לעבודה למלא שאלון אשר כלל שאלות לגבי הפרופיל הצבאי. הדבר נעשה במספר מקרים כמפורט להלן.

 

א. מר ליאור ויסבור העיד כי הגיש כנגד הנאשמת תלונה (מא/1) בה נרשם:

"שלום רב, עמותת מלר"ז (טשרניחובסקי 30, ת"א) שלחה לי שאלון למועמד לעבודה. השאלון מוצף בשאלות חודרניות. באופן ספציפי יש למלא פרופיל אישי בצבא בניגוד לחוק..."

 

לדברי העד, ביום 20.1.13 קיבל הודעת מייל מהגב' דורית אשכנזי, מזכירת העמותה (מא/3) בו נכתב:

"אם התפקיד מתאים לך והנך מעוניין/ת להתקדם בהליך הקבלה נודה על מילוי השאלון שמצורף למייל זה + תמונה עדכנית + תעודות ממוסדות חינוך מוכרים".

 

השאלון הוצג בפני מר ויסבור אשר אישר שזהו השאלון שצורף למייל (מא/4). בשאלון נכתב בסעיף ו' שכותרתו "שירות צבאי" :

"פרופיל צבאי בשחרור: ____ פרופיל צבאי כיום:_____ :מס אישי: ____"

 

ב. מר בן עמי העיד שהחל לעבוד בנאשמת בחודש 1/12 וכי לפני תחילת עבודתו מילא את השאלון מוצג מא/7, שנשלח אליו במייל על ידי הנאשמת.

בסעיף ו' לשאלון נכתב:

"פרופיל צבאי: ____ מס אישי:____ תאריך שחרור ____".

 

ג.גב' דורית אשכנזי העידה כי החלה לעבוד בנאשמת בשנת 2010 וכי מילאה את השאלון מוצג מא/9 טרם תחילת עבודתה. בסעיף ו' לשאלון נכתב:

"פרופיל צבאי בשחרור:___ פרופיל צבאי כיום: ___מס אישי: ___"

 

כן העידה כי במסגרת עבודתה בנאשמת היתה שולחת למועמדים שאלון בנוסח השאלון שהוצג בפניה - מא/8. במוצג מא/8 נכתב בסעיף ו':

"פרופיל צבאי בשחרור: __ פרופיל צבאי כיום: ___: מס אישי: ____"

 

ד. מר יוסף אביב העיד כי החל לעבוד בחודש 3/07. העד אישר כי לפני תחילת עבודתו בנאשמת מילא טופס שאלון למועמד מוצג מא/6. במוצג מא/6 נכתב תחת הכותרת "שירות צבאי" –

"פרופיל צבאי: ___ מס אישי: ___ תאריך שחרור: ___"

 

מר אביב אישר כי לא מילא את הפרופיל ולמרות זאת התקבל לעבודה.

 

14.התישנות העובד יוסף אביב

ביחס לשאלון שמולא על ידי העובד יוסף אביב, נטענה טענת התיישנות.

העבירות המיוחסת לנאשמים הינן עבירות מסוג עוון וזאת מכוח סעיף 24(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן –חוק העונשין).

סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי תקופת ההתיישנות לעבירות מסוג עוון עומדות על 5 שנים.

 

בין מועד מילוי השאלון על ידי מר אביב בתאריך 17.1.06 ועד למועד הגשת כתב האישום, בינואר 2015, חלפה תקופת ההתיישנות.

על כן העבירה בעניינו של מר אביב, התיישנה.

 

15.יסודות העבירה

הנאשם אישר השאלון אותו התבקשו המועמדים למלא, כלל פרופיל צבאי. כך העיד:

 

"ש.שמענו את יוסי אביב ואת שלומי ואת דורית, הגשנו שאלונים שלהם. ראית אותם?

ת.כן.

ש.זה שאלונים שהם התבקשו למלא?

ת.כן.

ש.בשאלונים היה פרופיל צבאי?

ת.כן."

 

16.אם כן, הוכח כי הנאשמת דרשה ממועמדים לעבודה את הפרופיל האישי שלהם, כמפורט בכתב האישום, במסגרת הליכי קבלתם לעבודה.

על כן התקיים היסוד העובדתי של העבירה.

 

17.היסוד הנפשי

לטענת המאשימה, העבירה נשוא כתב האישום היא עבירת אחריות קפידה.

טענה זו לא ניתן לקבל, כפי שיבואר להלן.

 

18.לפי הוראת סע' 22(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, לגבי עבירות שנחקקו לאחר תיקון 39 לחוק העונשין, עבירה תיחשב כעבירת אחריות קפידה אם נקבע בדין, לרבות בפסיקה, שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.

 

תיקון 39 לחוק העונשין פורסם ברשומות ביום 23.8.94 ונכנס לתוקף ביום 23.8.95.

 

סעיף 2א' לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה חוקק במסגרת תיקון 2 לחוק השוויון והינו בתוקף מיום 19.1.95, דהיינו לפני תיקון 39 לחוק העונשין.

 

המאשימה לא הצביעה על פסיקה ממנה ניתן ללמוד כי עבירה על פי סעיף 2א לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הינה עבירה מסוג אחריות קפידה.

לפיכך היסוד הנפשי הנדרש לצורך גיבושה של העבירה נשוא כתב האישום הוא של מודעות לטיב ההתנהגות המקימה את העבירה.  

 

19.מהראיות עולה כי הנאשמים עשו שימוש שגרתי בשאלון במסגרת תהליך הקבלה לעבודה.

כך העיד הנאשם בפני מפקח העבודה:

 

"ש. מה תהליך קבלת עובדים רגילים בלי מוגבלויות לעמותת מלר"ז?

ת.....מפרסמים מודעה באתרי אינטרנט מפה לאוזן ולפעמים בעיתון, אנשים שיופנו יועבר אליהם שאלון למילוי לאחר שנקבל את החומר נעשה מיון, אחרי שהם שולחים את השאלון יש מיון שני, ואז מתכנסת וועדת כח אדם, או אני מצרף עוד עובדים אצלנו ומראיינים את העובד ומקבלים החלטה.

ש. מי נוכח בוועדת כח אדם?

ת. יש יושב ראש וועדת כח אדם שזה מאיר סיגל, ואני ועוד אנשים רלוונטיים...

ש. אילו מסמכים מונחים בפני חברי הוועדה?

ת. כל המסמכים שיש עד לישיבה, את קורות החיים, את השאלון, תעודות, זהו.

ש. האם אתה עובר על המסמכים של כל מועמד לעבודה לפני שאתה מראיין אותו?

ת. בדרך כלל כן, לא בדרך כלל תמיד."

 

 

20.עוד אישר כי ראה את השאלון ואף עסק בשינויים בו לאורך השנים:

"עמותת מלר"ז קיימת כבר 53 שנה וישנם מסמכים ותהליכים שעברו מדור לדור והשתכללו. מן הסתם אני גם הייתי חלק ממשכללי הטפסים."

 

21.הנאשמים טענו כי השאלון כלל "בטעות, מבלי משים ובתום לב" שאלות על הפרופיל הצבאי של המועמד.

נטען כי הדבר נעשה לכל היותר בשוגג ובתום לב, תוך הסתמכות על שאלוני קבלה לעבודה ישנים עמם עבדה הנאשמת הרבה לפני כניסתו לתוקף של חוק השוויון.

 

סעיף 34 יט' לחוק העונשין קובע:

"לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר".

 

לפיכך, הטענה לטעות בשוגג, אינה יכולה להוות הגנה מפני כתב האישום.

 

 

יתר על כן, בנסיבות העניין אינני סבורה כי מדובר בטעות בלתי נמנעת. שומה היה על הנאשמת לבדוק במהלך השנים את תהליכי הקבלה לעבודה ולהתאימם להוראות החוק. בכלל זה היה עליה לתקן את הטפסים והשאלונים.

 

22.הנאשמים טוענים כי השאלה בנוגע לפרופיל הצבאי, לא היוותה קריטריון לקבלה בפועל לעבודה.

מעדות העובדים שהעידו בפנינו עולה כי אכן, לא ניתן משקל לשאלת הפרופיל הצבאי. כך, הוכח שהתקבלו לעבודה גם מועמדים שלא מילאו את השורה של פרופיל צבאי (העובד יוסי אביב).

בנוסף, הנאשם העיד ועדותו לא נסתרה, לגבי עובדים רבים בעמותה שכלל לא שרתו בצה"ל:

 

"ש.תאמר לי בבקשה, האם יש עובדים אחרים במלרז לאורך השנים שלא עשו שירות צבאי או שאין להם פרופיל צבאי שעבדו במלרז?

ת.יוסי אביב שהיה פה קודם. לא מילא את.. היה בצבא 30 שנה ולא מילא טפסים של שירות צבאי. היו לנו עובדים ערבים. יש עובדים מוגבלים שלא היו בצבא. יש עובדת שהייתה בשירות לאומי. איילת ברגר. כך כל ההתנהגות שלהם. חקירות ושאלות ותשובות. הם הצליחו למוטט אותי. היום החלטנו להישאר עם 8 עובדים מוגבלים שההנהלה לא יכולה לפטר מבחינה נפשית ולא רוצה לפטרם. אין לנו עובדים שכירים. הצלחה של מש' הרווחה. היום מי שמכניס כסף הם העובדים המוגבלים כי אנחנו אוספים את הניירות והבניין נותן לנו כסף על האיסוף ואנו יכולים לשלם להם".

 

23.סיכומו של דבר, הוכח כי מתקיים בנאשמת היסוד הנפשי הנדרש, בדמות ידיעה על דרישת פרופיל צבאי ממועמדים לעבודה. יחד עם זאת הוכח שמבחינת הנאשמת, מדובר היה בדרישה טכנית שלא יוחסה לה חשיבות בשאלת אם לקבל מועמד לעבודה או לדחותו.

 

24.משהוכחו העובדות הנדרשות להרשעת הנאשמת, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט הנפשי, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. זאת למעט בעניינו של העובד מר אביב, שלגביו חלה התישנות.

 

25.אחריות הנאשם 

הנאשם הואשם בעבירה על סעיף 16 לחוק:

 

"נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותףלמעט שותף מוגבלאו פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה."

 

26.בטרם אבחן בחומר הראיות, בשאלת אחריותו של הנאשם, אקדים ואציין, כי לטעמי, נכון היתה פועלת המאשימה לו היתה נמנעת מלהעמיד את הנאשם לדין ולחילופין, לו היתה מסכימה למחיקתו מכתב האישום. זאת נוכח הפעילות הציבורית המרשימה של הנאשם בשורות הנאשמת ובכלל, כפי שיפורט להלן.

 

27.הנאשם העיד בפנינו, ופירט על פעילות העמותה ועל פעילותו בשורותיה:

 

"עמותת מלרז הוקמה סמוך ל-1961 פועלת קרוב ל-60 שנה. אני הכרתי את העמותה במסגרת תפקידי כמנהל המח' לאיכות הסביבה בר"ג –ב"ב רשויות מאוד מיוחדות. מטעם שתי העיריות. הקמתי את המח' בר"ג ופנו רבנים ואחרים כדי שאהיה גם בב"ב. זה הפך להיות יחידה אזורית.

 

אתייחס להקמה זו כי אני יזם חברתי, הקמתי עוד פרויקטים בנושא פעילויות חברתיות כמו רשות נחל הירקון וכמו מקימי שיכון שכונות. עוד פרויקטים סביבתיים אחרים שחלקם פועלים.

 

בזמנו לפני כ-20 שנה פנה עו"ד ידידה בארי ז"ל, יו"ר העמותה יחד עם פרופ' רז מאוב שניהלו את העמותה וביקשו ממני שאעזור להפעיל את העמותה כי הם לא צעירים וצריכים כוח נוסף שיעזור להם. כמובן בהתנדבות כי אני מתפרנס במקום אחר. זה עניין אותי כי אני יכול לעזור ברמה הארצית מעבר לרמה הלוקאלית שבה אני עוזר יום יום. זה לא הסתדר מיד כי נבחרתי להיות יו"ר היחידות הסביבתיות בישראל. אז לא התפניתי. יותר מאוחר התפניתי לעזור להם, בהתחלה כחבר הנהלה. ההנהלה הייתה ותיקה מאוד אפשר לומר הדור הקודם ובאתי לפעול ולהקשיב ולראות מה העמותה יכול לתרום כאדם שעובד במסגרת בעיריות יכול לחשוב מה העמותה יכול לעשות בעידן הזה.

 

אז הקמתי פרויקט של הפעלת זיהום אויר לרכב, דבר שלא היה קיים במדינה, שממונה על ידי רשויות. הרעיון היה שמלרז מופעלת בארגון בכיוון שלי לא מקבלת תרומות. רציתי לראות עמותה חדשה שלא חיה ולא מבקשת תרומות. אני לא אוהב לבקש תרומות. את פרויקט הניידת הייתי צריך לשדל עיריות קטנות כמו ת"א ר"ג ב"ב ופ"ת וכל אחת תממן את חלקה וככה מלרז תוכל לפעול וכך גם בנושאים אחרים.

 

העסק עבד 12-13 שנה עד בעיות עם המשרד להגנת הסביבה. זה היה הרעיון שיהיו גופים שממנים נותנים את העבודה והעובדים צריכים לדאוג שהעבודה תתקיים מעבודה ולא מתרומות. זה היה עידן חדש בנושא עמותות בכלל.

 

לצערי, עסקתי בזה עד, לימים נפטר עו"ד ידידה בארי ובהמשך לדברים פרופ' רז מואב, והתבקשתי כמן מובן מאליו להיכנס לתפקידו ואם אני מקבל שכר מהרשויות אני עושה עבודה זו בהתנדבות. אני יכול להקדיש פה ושם שעות לעניין הזה. חברי העמותה היו אנשים ותיקים והייתי כוח יותר דינמי שיכול לקדם את הדבר הזה. חשבתי על עוד מחשבות שיכולה לעשות עמותה ולא הגופים הרגילים.

 

בהמשך הפעלתי עוד כמה פרויקטים עד שלימים לפני כ-6 שנים יצאתי לפנסיה והתבקשתי להיות מנכל. שכר מנכל הוא דומה היום לשכר המינימום כדי שנבין במה מדברים. בנטו שלא יהיה אי הבנה. זה מה שאני מקבל. 4900 ₪ בלבד. אני יכול להמשיך את הרוח הזו של אותה גישה. יש לי פנסיה ואני לא צריך יותר מזה.

 

אנחנו מתעסקים היום בתקופה הזו במס' פרויקטים. הקמתי שוב פרויקט חדשני בתחום הקרינה. אני מכיר את הנושא של הקרינה עוד מתקופה קודמת בהיותי מנהל יחידה סביבתית וחשבתי שמלרז יכולה לעשות זאת בצורה מיוחדת ובאמת היא עושה זאת גם היום.

 

נתבקשתי על ידי המשרד להגנת הסביבה שהבדיקות יהיו שונות מבודק רגיל שזו תהיה מעבדה מוסמכת על ידי הרשות עם תקן. מודד מסוג חדש. לא כל מי שמחזיק מכשיר הוא מודד.

 

במקביל ומזה כבר 12-13 שנים אני הפכתי פרויקט נוסף שהוא גם סביבתי אבל יותר אנושי-חברתי עבודה עם עובדים מוגבלים. אני מדבר על עובדים שהם נכים 1000% סובלים מפיגור שכגלי או מחלות קשות. יש להם כוח בידיים להרים שקי נייר. אז העובדים בכ-40 מגדלי משרדים, שהמגדלים נותנים סכום מסוים. מגדלים מאוד מוכרים לכולם. עזריאלי, בסר, מגדלים בגוש דן, וככה העובד יכול ביום לעבור איזה 4-5 מגדלים ולאסוף נייר, המגדל נותן סכום מסוים ואנחנו לוקחים את הנייר ויכולים לשלם לעובד. זאת, העובד נמצא ושוב זה היה חשוב לא להכניס את המוגבל למקום שרק עובדים שם מוגבלים. שיעבוד בקניון רמ"א שיש שם את כל היפים והיפות הוא נמצא שם כל הזמן. זה לא עובדים שמתחלפים כל הזמן. מדובר בתמיכה נפשית. עו"ס גם חוץ מהיבטי סביבה. מדובר בתמיכה נפשית שהעובדים צריכים לקבל מההשכמה ועד בכלל. הם גרים בכל מני סוגי מגורים. צריך לטפל בזה למצוא חדרים מאיפה לאסוף נייר. יש המון עבודה של טיפול בכל עובד ברמה יומיומית. יש לי רכז לעניין הזה שלצערי פצוע עכשיו.

 

28.עולה מהראיות כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם פעל בהתנדבות כחבר הנהלה ויו"ר הוועד המנהל, ביחד עם מספר חברי הנהלה נוספים.

בתקופה שבה פעל בהתנדבות, לא ישב במשרדי העמותה באופן שוטף אלא רק מעת לעת.

לדבריו:

"ש.מה ההבדל בין תפקידך כיו"ר לבין תפקידך כמנהל?

ת.כיו"ר לא יכולתי להימצא, אני עובד במקום אחר, לא יכולתי להימצא כל יום בעמותה. לכן יש את מזכירת העמותה שהיא מארגנת את הדברים ואני איתה בקשר. פעם זה היה פעם בשבוע, לפי מה שהתאפשר לי. כשבאתי באתי בדרך כלל אחרי שעות העבודה ואז בשעות שבדרך כלל העובדים היו צריכים ללכת. אבל הייתי בקשר פה ושם טלפונית. בהחלט. חברי, מי שאחראי על העובדים המוגבלים היה בקשר עם רכז העובדים וכו' יש עוד אנשים שהם בקשר עם אחראיים על..".

 

 

29.עוד עולה כי הנאשם היה מעורב בניהולה השוטף של הנאשמת, לרבות בכל הנוגע לקבלת עובדים:

מר אביב העיד כי הנאשם ישב בראש הוועדה אשר ראיינה אותו לעבודה בנאשמת.

כן העיד כי היה כפוף מקצועית לנאשם וכי כאשר ביקש העלאת שכר, פנה לנאשם.

 

מר בן עמי העיד אף הוא כי היה כפוף לנאשם. לדברי העד:

"לא הכרתי אף אחד, אני יודע שהיו כל מיני חברי הנהלה, אף פעם לא היתה לי אינטראקציה איתם"

בפרוטוקול ישיבת העמותה מחודש יוני 2013 (מא/11) במהלך דיון בעניין מינוי מנכ"ל בשכר לעמותה , נכתב בסעיף 5 א':

"חברי ההנהלה ציינו כי במשך שנים מילא חיליק רוזנבלום את תפקיד יו"ר הנהלת מלר"ז במסירות רבה ללא קבלת שכר, כשהוא דוחף ומניע פרוייקטים ויוזם ויוצר קשרים עם אנשים וגופים שונים. אחדים מחברי הנהלת מלר"ז הביעו דעתם שהנהגתו של חיליק רוזנבלום במלר"ז היא חיונית ביותר להצלחתה של מלר"ז בהמשך וספק אם העמותה תתקיים בלעדיו".

 

30.סיכומו של דבר, המאשימה הוכיחה כי הנאשם הינו "פקיד אחראי" בנאשמת, כי היה מעורב בניהולה השוטף של הנאשמת, זאת גם בתקופה בה שימש כיושב ראש בהתנדבות ובטרם מונה כמנכ"ל בשכר.

עוד הוכיחה המאשימה שהנאשם ישב בוועדות קבלה, ראה את השאלון והיה מודע לתוכנו.

הנאשם העיד בפני מפקח משרד הכלכלה כי לאחר הביקורת שנערכה בעמותה, שלח את השאלון ליועץ המשפטי לבדיקה ולאחר מכן פעל באופן מיידי להסיר את שאלת הפרופיל הצבאי, מהשאלון.

 

31.הימנעות מהרשעה

לאחר שקבעתי את אחריותו של הנאשם לפעילות הנאשמת, אפרט מדוע לטעמי, בנסיבות המיוחדות של תיק זה, יש להמנע מהרשעת הנאשם.

 

32.בסעיף 71א לחוק העונשין נקבע:

"מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, משעשה כן יהיה דינו של צו השירות ולעניין סעיף 9 לפקודת המבחן (נוסח חדש) תשס"ט 1969 כדין צו מבחן".

 

 

הכללים להימנעות מהרשעה הותוו בפסק הדין ע"פ (עליון) 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב (3) 337.

 

כך נאמר בפסק הדין:

 

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים, ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

 

 

כן הובאו בפסק הדין דברים שנאמרו בפני המותב, על ידי ראש שירות המבחן, לעניין הקריטריונים להמליץ על שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה:

"1.השאלה אימתי ובאילו נסיבות רשאי בית המשפט לחייב הנאשם בשירות לתועלת הציבור ללא הרשעה אינה יכולה להיות מוכרעת לפי שיקולים הרמטיים. עם זאת רשאי בית המשפט לקבוע קווים מנחים (GUIDE LINES), שבלי להיות ממצים, יש בהם כדי להדריך את בתי המשפט בעניין זה. שיקולים אלה הם שיקולים של שיקום מחד גיסא ושיקולים של אינטרס הציבורי מאידך גיסא.

 

הזמנו את גב' פלאי, ראש שירות המבחן לטעון בפנינו: גב' פלאי הציעה לפנינו את שיקולי השירות להמליץ על שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה, שהם בעיקרם שיקולי שיקום: א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם. ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות ולביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם. שיקולים אלה, בלי שיהיו ממצים, מקובלים עליי כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה".

 

33.בפסיקה ענפה שנכתבה בעקבות עניין כתב, הובהר באופן מפורש, כי אין לעשות שימוש באפשרות של הימנעות מהרשעה, מקום בו מדובר בעבירה שאינה קלת ערך.

 

בעניין עפ (ארצי) 3043-09-14 מדינת ישאל נ' מישאלוף (מיום 22/2/12) נאמר:

 

"על השיקולים אותם על בית המשפט לאזן בשוקלו אם לבטל הרשעה נאמר בעניין לאופר [ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.2007)] כך:

"מקום שבנסיבות מיוחדות וחריגות עלול להיווצר יחס בלתי סביר באורח קיצוני בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי הכללי לבין עוצמת הפגיעה בנאשם הצפויה מההרשעה, עשויה לקום הצדקה לעשות שימוש בסמכות השיפוטית של אי הרשעה. לצורך כך, יש להתחשב, מן הצד האחד, במשמעותה של העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמות החברתיות, והמסר הציבורי המתחייב מהן; יש להתחשב בזהותו של עובר העבירה ובמעמדו בציבור, ולבחון באיזו מידה זהותו משפיעה על עוצמת הפגיעה שנגרמה מהעבירה על המערכת הציבורית; יש לשקול במבט רחב גם את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללותו, ואת המסר החברתי שאי הרשעה עלול לאצור בחובו בנסיבות הענין הספציפי.

מנגד, יש לתת את הדעת לנאשם האינדיבידואלי, לנסיבותיו האישיות המיוחדות, ולהשפעת ההרשעה על חייו, ועל סיכויי שיקומו; יש לקחת בחשבון נסיבות אישיות שונות – גיל, עבר פלילי קודם, ונתונים שונים הקשורים למצבו האישי והבריאותי יש לבחון את השפעת ההרשעה על עיסוקו המקצועי של הנאשם, ועל מצבו הכלכלי והמשפחתי. בסופו של יום, ניצבת השאלה בכל עוצמתה – האם, בנסיבות המיוחדות של הענין, השיקול האינדיבידואלי, על היבטיו השונים, גובר על השיקול הציבורי-מערכתי הכללי, באופן שהגם שהנאשם ביצע את העבירה בה הואשם, סובלת הנורמה החברתית הכללית את אי הרשעתו בדין".

 

ובעניין ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (מיום 4/9/07) נאמר:

 

"... המשפט מניח כי רקמת החיים האנושיים, בהשתקפותה בהליך הפלילי, מולידה מצבים קיצוניים שאינם מתאימים להחלת העיקרון העונשי הרחב המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת האשמה. במצבים חריגים ומיוחדים, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה, נתון בידי בית המשפט הכוח להחליט, כי חרף אשמתו של הנאשם הוא לא יורשע בדין".

 

34.בנסיבות כפי שהובאו בפניי, אני סבורה שמתקיימים המבחנים שנקבעו בעניין תמר כתב ובפסיקה שניתנה לאחריה, המצדיקים לשקול הימנעות מהרשעת הנאשם, זאת במובחן מהנאשמת.

כפי שהובא מדברי הנאשם בדיון, שלא נסתרו, הנאשם פנסיונר שעוסק בהתנדבות במשך שנים רבות בתחום של איכות הסביבה. הנאשם פעיל מרכזי בעמותה, אשר עוסקת בנושאים שהם אך ורק לתועלת הציבור, תוך שהיא מעסיקה מוגבלים ובעלי נכויות, ואף בכך מביאה לתרומה רבה לציבור הישראלי.

לא ניתן להתעלם מכך .

עוד, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם עסק בניהול העמותה במשך שנים רבות, בהתנדבות וללא תשלום. כן, יש לשים אל לב את פעילותו הציבורית העניפה ואת מסירותו הרבה, כעולה באופן מפורט מעדותו.

 

הנאשם העיד בפניי כשהוא נרגש מאוד.

בסיום דבריו ביקש להוסיף:

" אני רוצה שבית המשפט יידע אנחנו קבוצה של אנשים בסביבות גיל ה-70 שבאנו להתנדב. כולנו עשינו צבא ביחידות קרביות וזה נורא שהדיון..." (העד מתקשה להמשיך בדבריו)."

 

35.מרבית המבחנים שנקבע בעניין תמר כתב כמצדיקים הימנעות מהרשעה, מתקיימים בעניינו של הנאשם.

מדובר בעבירה ראשונה של הנאשם. מעמדו ותפקידו בעמותה, במועדים הרלבנטיים, היו של מתנדב בעמותה לתועלת הציבור ולא של עובד שכיר. לא הוכחה סבירות לכך שהנאשם יעבור עבירה נוספת, בוודאי שלא מסוג בעבירה המתבררת בתיק כאן. הנאשם לקח אחריות על העבירה, לא הפיל את האחריות על אחרים וכן הוכיח שפעל במהירות המירבית לתיקון הפגם.

הנאשם העיד בדבר הקושי האישי שלו, לו יורשע בפלילים, נוכח שנות פעילות רבות בהתנדבות בנושאים שהם לתועלת החברה והציבור בישראל.

 

לכל אלה יש להוסיף כי הרשעת הנאשם בהליך כאן, תביא לטעמי להחטאת מטרתו של ההליך הפלילי, וכי הנזק שיגרם הן לנאשם באופן אישי והן לעמותה ולפעילותה, כתוצאה מהרשעת הנאשם באופן אישי, יגבר על הנזק שיגרם לציבור, אם בכלל, כתוצאה מאי הרשעתו.

דומה כי על עניינו של הנאשם נאמר, כמובא לעיל בעניין מד"י נ' קליין:

 

"...המשפט מניח כי רקמת החיים האנושיים, בהשתקפותה בהליך הפלילי, מולידה מצבים קיצוניים שאינם מתאימים להחלת העיקרון העונשי הרחב המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת האשמה. במצבים חריגים ומיוחדים, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה..."

 

36.עיון בפסיקה העניפה בסוגית הימנעות מהרשעה או ביטול הרשעה, מעלים כי עיקר השיקולים ששוקלים בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, הם לעניין הנזק הממשי הצפוי לנאשם כתוצאה מהרשעה. כך נקבע כי פגיעה בפעילות עסקית או פגיעה נטענת בהשתתפות במכרזים וכיו"ב, אינה מצדיקה ביטול הרשעה.

במקרה שבפנינו, אין מדובר בהכרח בפגיעה עסקית בנאשם, אלא במצב שבו הדעת אינה סובלת כי אדם שפעל כה רבות לתועלת הציבור ואשר כל מעשיו, במיוחד לאחר פרישתו לגמלאות, נועדו לקידום מטרות חברתיות וכלכליות של אזרחי המדינה, יורשע באופן אישי בפלילים בגין עבירה אשר בסופו של דבר, הוכח שלא גרמה נזק לאיש.

ודוק, דברים אלה מתייחסים אך ורק לנאשם באופן אישי. בכל הנוגע לנאשמת, כפי שהובא בהרחבה לעיל, עליה לתת את הדין על מעשים אשר נוגדים הוראות חוק ברורות.

37.אני סבורה כי די בראיות שהובאו בפניי, ובאמור לעיל, כדי לקבוע כבר עתה כי בעניינו של הנאשם, יש להימנע מהרשעה.

יחד עם זאת, בטרם תינתן החלטה סופית בסוגיה זו, אאפשר למאשימה לעמוד על הזכות הקבועה בחוק, להפנות את הנאשם לתסקיר שירות המבחן. ככל שהמדינה תעמוד על זכותה זו, יופנה הנאשם לשירות המבחן.

ככל שלא תעמוד על זכותה, ינתן פסק דין בהתאם לאמור לעיל.

 

38.בטרם סיום, אתייחס לטענות נוספות שהעל הנאשמים בסיכומים.

 

39.הגנת זוטי דברים

לטענת הנאשמים, על פי נסיבותיו הפרטניות של המקרה, מדובר במעשה "קל ערך" והאינטרס הציבורי הגלום בעבירה אינו תואם את הרשעתם של הנאשמים בפלילים, אל מול פועלם הרב למען הקהילה.

 

40.סעיף 34 יז' לחוק העונשין קובע –

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך."

 

בהתייחס למקרים בהם תוענק הגנת זוטי דברים נקבע בע"פ 807/99 מד"י נ' חיים עזיזאן , פ"ד נג(5) 761:

 

"... ההגנה תתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית".

 

41.בדברי ההסבר לתיקון 2 לחוק שוויון הזדמנויות לעבודה במסגרתו חוקק סעיף 2א', נאמר לעניין דרישת הפרופיל, כי היא:

"פוגעת בפרטיות האזרחים, ביחוד אלו בעלי פרופיל 21 אשר נפסלים על הסף בבקשה להתקבל לעבודה, ללא קשר לכשרותם לתפקיד".

דהיינו, תכליתו של הסעיף היתה למנוע פגיעה בפרטיות ואפליה הנובעת משיקולים זרים, בקבלה לעבודה.

בנסיבות מקרה זה, הוכח כי העובדות המהוות בסיס לעבירה, נמשכו על פני תקופה בלתי מבוטלת והתייחסו למספר עובדים. לפיכך, אין לקבל בהקשר זה טענת זוטי דברים.

 

42.גם הטענה כי מדובר בעבירה שהינה "אות מתה" אשר נעשה בה שימוש נדיר ובגדרי הליכים אזרחיים בלבד, נדחית.

אף אם נכונה טענת הנאשמים, כי לא נמצא מקרה נוסף בו הוגש כתב אישום בגין הפרתו של הסעיף, אין האמור מהווה מניעה להגשת כתב אישום.

 

43.הגנה מן הצדק

הנאשמים טענו כי נפלו בהליך פגמים הנובעים מהתנהלותה של המאשימה וכי קמה להם הגנה מן הצדק, המצדיקה את ביטולו של כתב האישום . בכלל זה נטען כי חוקרי המאשימה התנהלו בצורה ברוטלית, תוך הפעלת כח ושררה בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

 

הנאשמים הפנו למבחנים שהותוו בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ, מיום 31.3.05.

 

44.לעניין התנהלות החוקרים, גב' אשכנזי העידה כי חוקרי משרד הכלכלה הגיעו למשרדי הנאשמת, הציגו עצמם, הראו לה תעודות וביקשו להכנס למשרדים. לדברי העדה לגבי התנהלות החוקרים:

"ממש לא נהגו באלימות. אבל היו אסרטיבים".

מעדותה לא עולה התנהגות ברוטלית או בלתי סבירה של החוקרים.

 

45.עוד, לא מצאתי כי חל שיהוי של ממש בהגשת כתב האישום, ודאי לא כזה שיש בו כדי להוות עילה לטענת הגנה מן הצדק.

 

46.סוף דבר -

לאור כל האמור, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה על סעיף 2א(א) ו- 15(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988.

זאת למעט האישום המתייחס לעובד מר אביב, אשר לגביו חלה התישנות.

47.בכל הנוגע לנאשם, תודיע המאשימה עד ליום 20/5/18 האם עומדת על הפנייתו לשירות המבחן לקבלת תסקיר, בטרם מתן החלטה על הימנעות מההרשעה.

התיק יובא לעיוני ביום 21/5/18.

 

48.לאחר מתן החלטה בעניינו של הנאשם, יקבע מועד להשמעת טיעונים לעונש בעניין הנאשמת.

 

 

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ח, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

 

תמונה 2

 

הדס יהלום, סגנית נשיאה

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ