ת"פ 59144-11-14 מדינת ישראל נ' סראחין(עציר) ואח'

<#3#>

א.כתב האישום:

הנאשם, מחמוד סראחין, ת.ז. *** יליד 1978 מבית אולא, נעצר ביום 24/11/14 וביום 27/11/14 הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט זה.

כתב האשום שבו הודה הנאשם מייחס לנאשם כי ביום 24-11-14 שהה הנאשם בישראל ללא כדין.

ב.ראיות התביעה לעונש וטיעוני התביעה לעונש:

1.התביעה טענה כי מתחם הענישה הראוי הינו חודש לשישה חודשי מאסר (ברף הגבוה), וכן מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

2 . המאשימה טענה כי עברו הפלילי של הנאשם רלוונטי ויש בו כדי להכביד את עונשו.

3 . המאשימה טענה כי בעוברו את העבירה הפר המשיב את ריבונותה של המדינה וסמכותה לקבוע בשאלה מי יבוא בשעריה .

4 . המאשימה טענה כי לעבירה אשר עבר המשיב ישנן גם השלכות על בטחון המדינה.

ג. ראיות ההגנה לעונש וטיעוני ההגנה לעונש:

1.הסנגור טען כי נאשם חפץ לעבוד ולהביא שבר לביתו.

2.הסנגור טען כי רמת הענישה המקובלת במחוז בעבירות שב"ח, המבוצעות ממניעים כלכליים בלבד הינה עונש הכולל 31 ימי מאסר בפועל והתחייבות – ללא קנס .

3.הסניגור ציין כי לנאשם הרשעות קודמות ישנות ואין לזקוף אותם לחובתו.

4.הסנגור ציין כי הנאשם התחרט על העבירות, הודה הודאה מפורטת בביהמ"ש במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, עוד בשלב המעצר, בלי שהובטח לו דבר. עובדה זו מעידה, לדברי הסנגור, על חרטה, ויש להתחשב בה בעת גזירת העונש.