ת"פ 537-03-15 מדינת ישראל נ' מ'

בהתאם להוראות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, אני מודיע על זיכויו של הנאשם מהעבירות המיוחסות לו.

כתב האישום, ההליכים וראיות הצדדים.

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות כלפי בני משפחתו. האירועים מושא כתב האישום התרחשו ביום 23.2.15 ומיוחס לנאשם כי ביום זה איים על אחיו בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו כי "יקבור אותו וירצח אותו" וכן שתקף את אמו, בכך שדחף אותה באמצעות ידיו.

    

   בכתב האישום צוין עוד שהנאשם שבר מחשב נייד וכן עקר את דלת חדרו ממקומה, אך לא יוחסה לו כל עבירה בשל כך (ככל הנראה בשל כך שמדובר בציודו האישי).

    

2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. בתשובה לאישום נטען כי האירוע התרחש על רקע דרישת אחיו לקבל לידיו את מפתחות הדירה וכי במהלך אירוע זה האח הוא ששבר את המחשב ועקר את הדלת מציריה. לאור כך נשמעו ראיות הצדדים.

    

3. מטעם המאשימה העידו אחיו של הנאשם ואמו. על יתר העדים ויתר הסנגור והמסמכים שערכו עדים אלה, הוגשו בהסכמה. הנאשם העיד ולא הביא עדים נוספים. אסקור להלן בקצרה את עיקרי העדויות שנשמעו.

    

4. מר ל' מ' ל' מ' הוא אחיו של הנאשם (להלן – "האח"). האח תיאר כי ביום האירוע הגיע הנאשם הביתה כאשר הוא שתוי. לגרסתו, כאשר ביקש מהנאשם למסור את מפתח הדירה, הוא התעצבן, הפיל ארצה את המחשב, הוציא את דלת חדרו מציריה ודחף את אמם. האח טען כי בהמשך הנאשם נפל "בגלל שהיה מסטול", נפצע בפניו וירד לו דם. ביחס לאיום טען האח כי הנאשם אמר לו שימצא אותו ויהרוג אותו.