ת"פ 53255-04-13 מדינת ישראל נ' טבע דיירקט בע"מ ואח'

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות נגד בריאות הציבור, נוכח שיווק אסור לכאורה של כמוסות המיועדות להגברת החשק המיני בשם "גברא MAX" (להלן – המוצר).

לא לחינם לא הגדרתי לעיל את העבירות הספציפיות בהן הואשמו הנאשמים, הואיל ובעניין זה – לא יכולה להיות מחלוקת – הקדיחה המאשימה את תבשילה, והגישה כתב אישום עם הוראות חיקוק שאינן נכונות או רלוונטיות.

ההגנה החרוצה, פעם אחר פעם, מלקה את המאשימה על כתבי האישום שהיא מגישה, אם לגופו של עניין, למשל – בטענה כי המוצר אינו נופל בגדר "מזון", ואם ביחס להוראות החיקוק הנכונות והמתאימות לעובדות, וזאת – גם לאחר תיקון כתב האישום על ידי בית המשפט.

לאחר שעיינתי במסמכים הרבים שהכבירה עלי ההגנה, ועיינתי בתשובות המאשימה, הגעתי לכלל מסקנה כי הגיעה העת להתקדם, ולברר את כתב האישום – שעל פני הדברים אינו מן המסובכים או הארוכים לבירור – לגופו.

ההגנה טוענת היום, כמה טענות מקדמיות, שהעיקריות והראויות לבירור לטעמי, הן אלה:

א) המאשימה התייחסה בכתב טענותיה להוראת חיקוק שכלל אינה קיימת. לשיטת ההגנה, לא קיימות תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה) תשנ"ו – 1977, והמאשימה בתגובתה מיום 29.6.14, אכן אישרה כי נפלה טעות סופר בשם החיקוק, ומדובר בתקנות שהן משנת תשנ"ז – 1997.

המדובר בטענה קטנונית, בכל הכבוד, שאיננה מהותית כלל ועיקר, והיא דוגמא מצויינת לכך שבית המשפט נאלץ לעסוק בזוטות, לעיין בעתירות ותגובות לרוב, ולבזבז זמנו תחת לברר את הענין לגופו.

באותה נשימה אומר, כי הטעויות הללו חוזרות ונשנות אצל המאשימה, והדבר אינו ראוי, ומשחק לידי ההגנה, גוזל זמן שיפוטי יקר, ובעיקר מרחיק את בית המשפט מלברר את הסוגיה האמיתית שבמחלוקת, לפחות עד היום. לא עוד.

ב) טענה נוספת של ההגנה היא כי כמוסות המוצר, אינן בגדר " מזון", ועל כן, ממילא – אין דרך להרשיע את הנאשמים. אני דוחה טענה זו, לפחות לעת עתה, הואיל והמדובר- על פני הדברים ובאופן מובהק – בטענה עובדתית, הצריכה בירור.