מדינת ישראל נ' טאטור (עציר)

לפניי בקשת המאשימה לדחיית ישיבת יום 28.1.18 בשלושה שבועות, לה מתנגדת ב"כ הנאשמת.

בתאריך 27.4.17 הסתיימה פרשת ההגנה ולשם הגשת סיכומיהם ניתנו לתביעה 45 ימים ולהגנה 45 ימים ממועד קבלת סיכומי התביעה.

המאשימה הגישה סיכומיה ביום 26.6.17, לאחר שנעתרתי לבקשת ארכה של שבועיים.

כפועל יוצא, המועד להגשת סיכומי ההגנה נדחה לתקופת פגרה, ומשכך ניתנה החלטתי מיום 14.8.17 לפיה על ההגנה להגיש סיכומיה עד ליום 7.9.17.

ניתנו בידי ההגנה חודשיים וחצי להגשת הסיכומים, אולם ההגנה עתרה למתן ארכה למשך 21 ימים נוספים בשל מורכבות הסיכומים ועומס עבודה. מתוך הבנת המורכבות, נעניתי למבוקש וניתנה ארכה עד ליום 28.9.17.

טרם חלוף המועד להגשת סיכומי ההגנה, עתרה ב"כ הנאשמת להגשת ראיות נוספות, אשר לא הוגשו במסגרת פרשת ההגנה.

בתאריך 15.11.17, הוריתי על הגשת סיכומים מטעם ההגנה תוך 30 ימים, קרי: עד ליום 15.12.17.

באותו מועד ביקשה המאשימה אפשרות להגיב בע"פ לסיכומי ההגנה לאחר הגשתם. מתוך הבנת המורכבות, נעתרתי לכך ונקבע דיון ליום 28.12.17, שבועיים לאחר המועד שנקצב להגשת סיכומי הגנה.

ההגנה לא הגישה סיכומיה במועד שנקבע ליום 15.12.17. בדיון מיום 28.12.17 הסבירה כי מדובר בשגגה וכי תגיש סיכומיה בהמשך אותו יום – 28.12.17. כדי לאפשר לנאשמת למצות זכויותיה, נעתרתי לבקשת ההגנה.

בהתאמה, נדחה הדיון להשלמת סיכומים בעל-פה ליום 28.1.18.