ת"פ 39113-03-14 מדינת ישראל נ' גלאם(עציר)

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 ו- 335 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").

על פי כתב האישום המתוקן, ביום 4.3.14 בשעה 15: 00 או בסמוך לכך, הגיע בן עמרם (להלן: "המתלונן") למזנון בעיר נתניה (להלן: "המזנון"). בחלוף מספר שניות, נכנס הנאשם למקום כשחפץ חד מוסתר במכנסיו (להלן:"החפץ").

הנאשם והמתלונן, התיישבו יחדיו סביב שולחן ושוחחו ביניהם במשך מספר דקות. לאחר דין ודברים, קם המתלונן מכיסאו והחל ללכת לכיוון פתח היציאה של המזנון בעודם מדברים זה עם זה ומניפים ידיים.

באותה העת הלך הנאשם בעקבות המתלונן, הרים את חולצתו, שלף את החפץ ורץ לעברו. בפתח היציאה מהמזנון הניף הנאשם את ידו ודקר את המתלונן באמצעות החפץ. לאחר מכן, שב הנאשם והניף את ידו, על מנת לנעוץ את החפץ בבטנו של המתלונן ואולם הדבר לא עלה בידו מאחר והמתלונן נסוג לאחור ונמלט מן המקום.

כתוצאה מהמתואר לעיל נגרמו למתלונן חתך באורך של 1.5 ס"מ עם חתיכת אומנטום בתוכו, בגובה של צלע  10, דימום בחלל הבטן וחתך חודר בתוך העקומה הגדולה של הקיבה. הוא הובהל לבית החולים ונדרש לניתוח.

לאחר האירוע, נמלט הנאשם ממקום מגוריו ומשטרת ישראל חיפשה אחריו. הנאשם, אשר ידע כי הינו דרוש לחקירה, הסגיר עצמו למשטרה, באמצעות בא כוחו, כעבור 6 ימים.

טרם הוחל בשמיעת הראיות, הודיעו הצדדים לבית המשפט על גיבושו של הסדר טיעון. במסגרתו, חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בעובדות כתב אישום מתוקן.

על פי הסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תעתור למאסר בפועל של 56 חודשים, הכולל הפעלת מאסר מותנה אשר הושת על הנאשם במסגרת ת.פ. (מחוזי מרכז) 23195-02-12. בעוד ההגנה תעתור לרכיב זה כראות עיניה. עוד הוסכם כי באשר להשתת מאסר מותנה, יעתור כל צד כראות עיניו וכן כי הצדדים יעתרו במשותף לקנס בסך 10,000 ₪.

מטעם ההגנה הובאו לעדות, אביו של הנאשם, מר גלאם ניסים ואחיו, מר גלאם אלעד, על מנת להעיד על אודות אופיו הטוב.

אבי הנאשם טען כי העבירות בוצעו עת לא היה הנאשם נתון למרותו ועתר להקל בעונשו על מנת שיפרוש עליו חסותו ויקל עליו בגידול הילדים.