אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 32155-07-14 רשות המיסים-מע"מ: היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים נ' א' ואח'

ת"פ 32155-07-14 רשות המיסים-מע"מ: היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים נ' א' ואח'

תאריך פרסום : 25/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
32155-07-14
18/10/2015
בפני השופט:
ג'ורג' קרא - סגן נשיאה

- נגד -
מאשימה:
רשות המיסים - מע"מ: היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים
עו"ד בר-עוז
נאשמים:
1. א' א'
2. מ' א'
3. מוקד דרך המלך (2004) בע"מ
4. דוד המלך חברה לאבטחה שמירה ותחזוקה בע"מ
5. מאיר ענני בע"מ

עו"ד ארליך
עו"ד עוז סיני
עו"ד בסרגליק
ג ז ר – ד י ן

 

כ ל ל י

1.כתב האישום המתוקן בשנית מיום 2.6.15, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, מייחס לנאשמים 1+2 שהינם בעל ואישה, ביצוע עבירות, כל אחד לפי חלקו, על חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: החוק ו/או חוק מע"מ) על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ועל חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").

העבירות בוצעו במסגרת תכנית עבריינית שבה היה הנאשם 1 הרוח החיה, והנאשמת 2 שימשה כיד ימינו בחלק מן העבירות.

מטרת התכנית היתה להונות את מנהל רשות המסים בכוונה לקבל לידיהם סכומים ניכרים על חשבון הקופה הציבורית.

לצורך מימוש התכנית השתמשו הנאשמים 1+2 בנאשמות 3, 4, 5 – חברות שלנאשמים 1+2 היתה שליטה בהן. בזמנים הרלוונטיים לעבירות, לנאשם 1 היתה שליטה בנאשמות 3+4 באמצעות "אנשי קש" שנרשמו לבקשתו כבעלים של חברות 3+4. נאשמת 2 היתה המנהלת הפעילה ובעלת השליטה בנאשמת 5.

להשלמת התכנית, פעל הנאשם 1 בעצמו או באמצעות מקורבים לו לרישום אחרים כעוסקים מורשים לצורך חוק מע"מ (להלן: העוסקים הפיקטיביים). באמצעות ויחד עם אחרים פעל נאשם 1, להוצאת מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס לנאשמות 3+4 מבלי שעשה או התכוון לעשות את העסקאות המפורטות בהן (להלן: החשבוניות הפיקטיביות).

2.כתב האישום 

כתב האישום מחזיק שלושה פרקים:

(א) הפרק הראשון מפרט את העבירות על חוק מע"מ, ובו שני אישומים:

אישום ראשון נגד הנאשמים 1+3 ואישום שני נגד הנאשמים 1+4.

(ב)הפרק השני מפרט את עבירות הלבנת ההון ובו שני אישומים. אישום ראשון נגד הנאשמים 1+3, ואישום שני נגד הנאשמים 1+2+4+5.

(ג)הפרק השלישי מפרט את עבירות מס ההכנסה ובו שני אישומים. אישום ראשון נגד הנאשמים 1+3 ואישום שני נגד הנאשמים 1+4.

3.האישומים והעבירות על חוק מע"מ

3(א)פרק ראשון - אישום ראשון

בתקופה שבין אפריל 2007 לדצמבר, פעל הנאשם 1 בעצמו ו/או באמצעות אחרים, העוסקים הפיקטיביים, להוצאת 17 חשבוניות מס פיקטיביות לנאשמת 3 וזאת מבלי שבוצעו העסקאות המפורטות בחשבוניות. סכום החשבוניות הפיקטיביות אשר הוצאו כאמור לעיל, הוא 21,949,065 ₪ (עשרים ואחת מיליון תשע מאות ארבעים ותשעה אלף שישים וחמישה ₪), וסכום המס הגלום בהן הינו 2,940,494 ₪ (שני מיליון תשע מאות ארבעים אלף ועוד ארבע מאות תשעים וארבע ₪).

הנאשמים 1+3 בעצמם או באמצעות אחרים, רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי החשבונות של הנאשמת 3, וניכו את מס התשומות הנובע מחשבוניות אלה. במעשים אלה הקטינו הנאשמים 1+3 את המס בו חבה הנאשמת 3 לשלטונות המס.

בגין האמור, יוחסו לנאשם 1, 17 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) יחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ. עוד יוחסו לנאשם 1 ונאשמת 3, 17 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5)+סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ ניכוי מס תשומות בלי שיש על כך מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, וכן עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ, שימוש בתחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות.

3(ב)פרק ראשוןאישום שני

על פי עובדות אישום זה, פעל הנאשם 1 בתקופה שבין ינואר 2009 לינואר 2012, בעצמו ו/או באמצעות אחרים, העוסקים הפיקטיביים, להוצאת 29 חשבוניות פיקטיביות לנאשמת 4 וזאת מבלי שבוצעו העסקאות המפורטות בחשבוניות. סכום החשבוניות הפיקטיביות לנאשמת 4 הינו 22,688,255 ₪ (עשרים ושניים מיליון שש מאות שמונים ושמונה אלף מאתיים חמישים וחמישה ₪), וסכום המס הגלום בהן הינו 3,138,498 ₪.

הנאשמים 1+4 בעצמם או באמצעות אחרים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי החשבונות של נאשמת 4 וניכו את מס התשומות, הנובע מחשבוניות אלה. במעשיהם אלה הקטינו הנאשמים 1+4 את המס בו חבה הנאשמת 4.

בגין האמור, יוחסו לנאשם 1, 29 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) יחד עם סעיף 117(ב2), הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבוניות במטרה להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות.

עוד יוחסו לנאשם 1 ולנאשמת 4, 37 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ – ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, וכן עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ. שימוש בתחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות.

 

4.האישומים והעבירות על חוק איסור הלבנת הון

עבירות המע"מ המיוחסות לנאשמים 1+3+4 באישומים הראשון והשני בפרק הראשון לכתב האישום, הן "עבירות מקור" כהגדרתן בחוק איסור הלבנת הון. הכספים שהגיעו לידי הנאשמים 1+3+4 כתוצאה מביצוע עבירות מע"מ (עבירות המקור), הן בגדר "רכוש אסור" שבגין העשייה בו, ייחסה המאשימה לנאשמים 1+3 בפרק השני באישום הראשון, עבירות בניגוד לסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון – עשייה פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו וכן עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. בפרק השני באישום השני ייחסה המאשימה לנאשמים 1+2+4+5 עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

4(א)האישום הראשון לפרק השני מייחס לנאשמים 1+3, ביצוע עבירות לפי סע' 3(א) וסע' 4 לחוק איסור הלבנת הון בהתייחס לרכוש האסור שהפיקו הנאשמים 1+3 מביצוע העבירות על חוק מע"מ כמפורט להלן:

1)הסך של 2,940,494 ₪ סכומי מע"מ שנשארו בידי הנאשמים 1+3.

2)הסך של 3,754,782 שנאשם 1 או מי מטעמו רשם בכזב בספרי נאשמת 3, כי שולם לכאורה באמצעות המחאות לעוסקים הפיקטיביים.

על אף שחלק מההמחאות הינו כביכול תמורה בגין החשבוניות הפיקטיביות לנאשמת 3, ונרשם כך בכרטסת הנה"ח של נאשמת 3, בחלק מהמקרים לא מסרו הנאשמים 1+3 את ההמחאות לעוסקים הפיקטיביים, אלא פרעו אותן באמצעות אחרים למזומן ו/'או רשמו את ההמחאות לאחרים שאינם קשורים לעוסקים, כתשלום בגין שירות או מכר.

בגין כל האמור, יוחסו לנאשמים 1+3 פעולות ברכוש אסור בסך כולל של 6,695,276 ₪ במטרה להסתיר ולהסוות את מקורו, מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולה בו.

4(ב)האישום השני לפרק השני מייחס לנאשמים 1+2+4+5 עבירה על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, וזאת בהתייחס לרכוש אסור שהפיקו הנאשמים 1+4 מביצוע עבירות המקור, הן עבירות המע"מ (שבאישום 2 בפרק הראשון) ובהתייחס לרכוש האסור כדלקמן:

1)סכום המע"מ שנשאר בידי הנאשמים 1+4 הינו 3,148,494 ₪.

2)הסך של 22,883,737 ₪ שנרשמו בספרי הנאשמת 4 בכזב כתשלום לעוסקים פיקטיביים, באמצעות המחאות לעוסקים הפיקטיביים.

בפועל, נאשמים 1+4 החזיקו בחלק מההמחאות וערבבו אותם עם רכוש אחר, החזיקו והעבירו חלק מההמחאות לצורך שימושם הפרטי והעבירו חלק מן ההמחאות לאחרים.

בעשייתם כאמור עשו הנאשמים 1+4 פעולות ברכוש אסור בידיעה שהוא רכוש אסור, בסכום של 25,706,780 ₪.

ג.הנאשמים 1+4 החזיקו את הרכוש האסור בין היתר בחשבון הבנק של נאשמת 4, וזה שימש לפעילותה השוטפת של נאשמת 4 ולהוצאות אישיות של נאשם 1.

במטרה להעביר את הרכוש האסור מחשבון הבנק של נאשמת 4 רשמו נאשמים 1+4 או מי מטעמם בספרי הנה"ח של נאשמת 4 חשבוניות כוזבות על שם נאשמת 5, לכל הפחות בסך של 3,000,000 ₪ (שלושה מיליון ₪).

כנגד החשבוניות העבירו הנאשמים 1+2 תשלומים לכל הפחות בסך של 3,000,000 ₪ ששולמו באמצעות העברות בנקאיות לחשבון נאשמת 5, שם החזיקו בכספים.

בעשייתם כאמור, עשו הנאשמים 2+5 פעולות ברכוש אסור בידיעה שהוא רכוש אסור, לכל הפחות בסך של 3 מיליון ₪.

 

5.האישומים והעבירות על פקודת מס הכנסה

5(א)האישום הראשון בפרק השלישי מייחס לנאשמים 1+3 ביצוע עבירות על סע' 220(1)+220(4), 220(5) לפקודת מס הכנסה "(2) כמפורט בפרק הראשון באישום הראשון... כללו נאשמים 1+3 בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת 3 חשבוניות פיקטיביות על שם עוסקים שונים.

(3) בדו"ח שהוגש לשנת המס 2007 הצהירה הנאשמת 3 לפקיד השומה על הכנסות בסך 13,383,031 .

הנאשמים 1+3 כללו בדו"ח לשנת המס 2007 חשבוניות פיקטיביות בסך של 1,866,055  ובכך השמיטו הכנסות מתוך דו"ח.

(4) בדו"ח שהוגש לשנת המס 2008 הצהירה הנאשמת 3 לפקיד השומה על הכנסות בסך 22,001,465 .

הנאשמים כללו בדו"ח לשנת המס 2008, 12 חשבוניות פיקטיביות בסך 18,992,055  ובכך השמיטו הכנסות מתוך דו"ח."

בגין האמור, מואשמים הנאשמים 1+3 ב-2 עבירות לפי סעיף 220(1) לפקודה, השמטת הכנסות במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס, וב-2 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודה, הכנה וקיום פנקסי חשבוניות במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס, וב-2 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה, השתמש במרמה, ערמה ותחבולה כדי להתחמק או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום מס.

 

5(ב)האישום השני בפרק השלישי, מייחס לנאשמים 1+4 ביצוע עבירות על סעיף 220(1)+220(4)+220(5) לפקודת מס הכנסה, "(2) כמפורט בפרק הראשון באישום השני... כללו הנאשמים 1+4 בספרי הנה"ח של הנאשמת 4 חשבוניות פיקטיביות על שם העוסקים הפיקטיביים.

(3) בדו"ח לשנת המס 2009 הצהירה הנאשמת 4 לפקיד השומה על הכנסות בסך 27,424,024 . הנאשמים 1+4 כללו בדו"ח לשנת המס 2009, 17 חשבוניות פיקטיביות בסך 14,679,321  ובכך השמיטו הכנסות מתוך דו"ח.

(4) בדו"ח לשנת המס 2010 הצהירה הנאשמת 4 לפקיד השומה על הכנסות בסך 32,379,387; הנאשמים 1+2 כללו בדו"ח לשנת המס 2010, 12 חשבוניות פיקטיביות בסך 8,008,934  ובכך השמיטו הכנסות מתוך דו"ח."

בגין האמור, מואשמים הנאשמים 1+4 ב-2 עבירות לפי סעיף 217 לפקודה – השמיט הכנסה, ללא הצדק סביר, ערך דו"ח לא נכון או שמסר ידיעות לא נכונות ב-2 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודה – הכנה וקיום פנקסי חשבוניות במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס, ו-2 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה – השתמש במרמה, ערמה ותחבולה כדי להתחמק או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום מס.

 

6.ה ה ס ד ר

ההוכחות בתיק החלו ביום 14.4.2015. לאחר מספר ישיבות במהלכן נשמעו מספר עדים, הודיעו הצדדים בישיבת יום 5.5.2015, כי בסיועו של כב' השופט ג' נויטל ששימש כשופט מגשר, הם הגיעו להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום כפי שפירטתי לעיל. הנאשמים 1+2 ביקשו בשמם ובשם החברות 3+4+5 לחזור בהם מן הכפירה ולהודות בכתב האישום המתוקן. עוד נמסר כי הצדדים הגיעו גם להסכמות עונשיות.

להלן יובאו פרטי ההסדר וכפי שאלה הוצגו על ידי בא כוח המאשימה בישיבת יום 2.6.2015 עמ' 48 לפרוטוקול:

  • בענין הנאשם 1 - המדינה תעתור לעונש ברף עליון של 40 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט. ההגנה תהא חופשית לטעון כפי הבנתה בעניינו של נאשם 1.

  • בענין הנאשמת 2 - המדינה תעתור לרף עליון של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי לשיקול דעת בית המשפט. ההגנה תהא חופשית לטעון כפי הבנתה בעניינה של נאשמת 2.

  • כל הרכוש המפורט בנספח ו' לכתב האישום המתוקן, הכולל נכסי דלא ניידי, חנויות ודירות לרבות מזומנים, יחולט וימומש ותמורתו תועבר לצורך הסרת המחדלים במע"מ, וככל שתיוותר יתרה, גם היא תחולט לטובת המדינה.

  • המדינה איננה מתנגדת לכך שהנאשמים 1+2 יופנו לקבלת תסקיר ככל שיבקשו זאת.

    על פי ההסכמה ולאור בקשת באת כוח הנאשם 1, הוריתי על קבלת תסקיר בעניינו. בעניינה של הנאשמת 2 הוריתי על קבלת חוו"ד מאת הממונה על עבודות שירות, והטיעונים לעונש נדחו למועד מאוחר יותר.

    תסקיר מיום 27.8.15 הונח בפני בית המשפט והצדדים ביום הטיעונים לעונש. כך הוכנה חוו"ד מאת הממונה על עבודות שירות, שקבעה את מסוגלותה של נאשמת 2 לשאת בכל עונש מאסר שיושת עליה בעבודות שירות.

     

    7.תסקיר מבחןהנאשם 1

    הנאשם כבן 58 שנים, נשוי ואב ל-6 ילדים משתי מערכות נישואים. מזה כ-25 שנה בעל חברות שמירה – הנאשמות בתיק הנוכחי.

    הנאשם בא מרקע אישי קשה ומורכב. מגיל צעיר שהה במוסדות ומעונות סגורים, ואף ריצה מספר עונשי מאסר בגין עבירות סמים, רכוש ואלימות. בעל רקע התמכרותי לסמים והימורים. לדבריו, לאחר שחרורו ממאסרו האחרון בשנת 1995 נגמל מסמים והיה נקי לפרק זמן של יותר מ-15 שנים. בעת הצלחתו הכלכלית המהירה והסחרור הכלכלי והרגשי שחווה, נטה להשתמש בסמים. בהתייחסו לעבירות נטה שלא להתייחס אל רישום החברות על שם אחרים ורישום החשבוניות הפיקטיביות והעלמת המס כמעשים חמורים.

    מאחר והינו נעדר השכלה, נעזר באחרים לביצוע המעשים. הכספים הרבים שנצברו בידו עקב ביצוע העבירות הולבנו על ידו באמצעות רכישת נכסים.

    חרף הודייתו "נראה כי אינו מבין את עומק וחומרת מעשיו, דפוסיו השוליים שמצויים בתכנון ובהסתרת הכספים ואת התנהלותו העבריינית."

    עקב מעצרו בגין העבירות כאן, חזר לשימוש בסמים, מטופל במסגרת פרטית "בית חם" שאינה מוכרת על ידי משרד הרווחה. לאחרונה מתגורר במסגרת "בית חם".

    התרשמות העו"ס שמטפלת בו, היא כי מדובר בנאשם בעל קשיים בתחימת גבולות ולא באדם מניפולטיבי.

    עקב מצבו הנפשי הירוד, דיכאון, סימני חרדה, אי שקט וקשיי שינה, פנה לקבלת טיפול במרפאה פסיכיאטרית, שם הוא מטופל תרופתית. להערכת דר' וולף המטפלת בו במרפאה הנ"ל, מדובר במי שזקוק להמשך טיפול עקב מצבו הנפשי האמור.

    הנאשם דיווח לשירות המבחן כי לפני כ-5 חודשים ביצע ניסיון אובדני לפני מספר שבועות ביצע ניסיון אובדני נוסף.

    לאחרונה באוגוסט 2015 פנה ליחידה לטיפול בנפגעי סמים "עבר הירקון", וכי הטיפול ביחידה יחל בספטמבר 2015.

    שירות המבחן מעריך כי מבנה אישיותו של הנאשם והקושי מצדו להבין לעומק את חומרת המעשים, חרף הודייתו, מגבירים את הסיכון להישנות העבירות. מאידך, המעצר וההליך המשפטי "ניערו" אותו ועוררו אותו להבין באופן קונקרטי יותר את חומרת המעשים, כאשר מאז המעצר לא נפתחו נגדו תיקים חדשים, וממשיך לשתף פעולה עם גורמי הטיפול, ובאלה רואה שירות המבחן כגורמים מגבירי סיכוי שלא יסתבך שוב עם החוק.

    שירות המבחן נמנע מכל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, ורואה צורך בענישה מחמירה שתהווה מענה הולם למעשים שעשה לאור דפוסי התנהלותו, דפוסי מרמה אשר מתנהל מזה שנים רבות באופן שולי ומרמתי.

    התסקיר נחתם בהתרעה המופנית לבית המשפט ולגורמי הכליאה בשב"ס, כי מדובר בנאשם בעל סיכון אובדני שכניסתו למאסר עלולה להוביל לניסיונות אובדניים נוספים.

     

    8.הראיות לעונש

    מטעם הנאשם 1, העידו מספר עדי אופי – מר מאיר סטאר, פואד חגאב, דוד אשר, משה נימני, עידו רהב ודוד חרמש. בעדויותיהם האירו עדים אלה את צדדיו החיוביים של הנאשם שעניינם מתן בסתר לפרטים נזקקים ומוסדות צדקה, וסיוע לפגועי שימוש בסם באמצעות עזרה בקליטה במוסדות גמילה ותמיכה בהם לאורך ההליך הטיפולי. מר סטאר הדגיש את הקושי עמו מתמודד הנאשם לאור המצוקה הנפשית והחרדה אליה נקלע, בין היתר, עקב מצבו הנפשי של בנו שחושש משליחת אביו לכלא.

    בנוסף לעדויות האופי ולתמיכה בהם הוגשו מכתבים מ"בית חם", המוסד הטיפולי בו היה הנאשם מאושפז לטיפול בהתמכרותו לסמים, מהמרכז לגמילות חסדים והכנסת אורחים ומנכדו של הרב כדורי.

    כמו כן, הוגשו שני מסמכים רפואיים בחתימתו של דר' אברבנאל יוסף, המתייחסים למחלתו של הנאשם והקשיים שעמם עלול הנאשם להתמודד בתנאי כליאה, לרבות חשש לפגיעה בבריאותו כתוצאה מכך.

    מטעם הנאשמת 2 הוגשו מסמכים רפואיים (סיכום יעוץ ובדיקות מעבדה), מהם עולה כי הנאשמת סובלת ממחלות שונות, המצריכות טיפול, ואולי בהמשך אף ניתוח כחלק מהטיפול, וכן אישורים וקבלות על תשלומים לע.ת.א. עבור טיפולי גמילה שעברה במסגרת שירותי הרווחה בעיר.

    מטעם הנאשמת 4 הוגש הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין בתיק ע"מ 14730-09-15, לפיו הנאשמת 4 מסלקת את חובותיה ומחדליה כלפי רשויות מע"מ מתוך סכום המזומן שנתפס במסגרת התיק הנוכחי, לאור הסכמת הנאשמים לחילוט מאסיבי כולל של רכוש ומזומנים שנתפסו בצווים זמניים.

    מטעם המאשימה, הוגש הגיליון הרישום הפלילי של הנאשם 1, ממנו עולה כי לנאשם הרשעות קודמות ישנות בעבירות סמים, רכוש ואלימות שהנאשם ביצע, עד לשנת 1995. העבירות האחרונות המופיעות בגיליון הרישום הפלילי, עניינן עבירות על חוק התכנון ובניה, אי קיום צו בית המשפט, ביצוע עבודות בלא היתר וכיו"ב.

    9.טיעוני הצדדים לעונש

    9(א)טיעוניו של בא כוח המאשימה היו קצרים וממוקדים. לאור העובדה שהצדדים הגיעו להסדר עונשי, נמנע מלפרט מתחמים מדויקים "העונש לעבירות מהסוג בהם הורשעו הנאשמים, בסכומים שבהם הורשעו, הן שנות מאסר". הוא הפנה לגזה"ד שניתן בת.פ. (מחוזי מרכז), 27579-06-11, בענין מ"י נ' ברק גאון ואח', שם הוטלו במסגרת "הסדר טיעון סגור" עונשים של 40 חודשי מאסר על מי שהיה מקבילו של הנאשם 1 כאן ועונש של 6 חודשים בעבודות שירות על מי שהיה מקבילה של נאשמת 2 כאן (להלן: "ענין גאון").

    עוד הפנה לע.פ. (מחוזי מרכז) 44036-01-13 בעניינו של תמיר נמני, במסגרתו התייחס בית המשפט למתחם ענישה בעבירות בהיקפים דומים (כ-10 מיליון ₪ מס), שם נקבע מתחם עונש שנע בין 5 שנות מאסר ל-7 שנות מאסר.

    באשר לחברות הנאשמות 3+4+5 ביקש כי יוטלו עונשי קנסות כספיים. להשלמת התמונה הריני להפנות לדברי ב"כ המאשימה בעת הצגת ההסדר בעמ' 560 שו' 18-20, שם נטען על ידו כי יתבקשו עונשי קנסות כספיים סמליים לחברות 3+4.

    באשר לנסיבות ביצוע העבירות, ציין לחומרא את עובדת ביצוע העבירות על פני שנים מספר, את אופי ביצוע העבירות, תוך שימוש הנאשמים באחרים פרטים וחברות, הכל על מנת להסוות זהותם ועצם ביצוע העבירות על ידם, כאשר את פרי העבירות גרפו הנאשמים 1+2 לכיסם.

    לזכות הנאשמים 1+2 ציין את עובדת הגעתם להסדר, הודייתם המהירה תוך חסכון בזמן מערכתי ושיפוטי יקר, והחשוב מכל, ההסדר הכספי שעמד בבסיס ההסכמות העונשיות לפיו הסכימו הנאשמים 1+2 לחילוט כל הכספים והרכוש שנתפסו במסגרת הפרשייה, כאשר מדובר בכספים בהיקף של כ-17 מיליון ₪, כשהנאשמים הסירו את המחדלים הפליליים שבכתב האישום.

    לאור האמור, סבור ב"כ המאשימה כי הרף העליון שבהסדר אליו הגיעו הצדדים אותו הוא מבקש כי בית המשפט יאמץ כעונש ההולם לעניינם של הנאשמים 1+2, הוא העונש הראוי שכן הוא מאזן נכונה בין האינטרסים השונים; משכך, ביקש כי יוטל על הנאשם 1 עונש מאסר לריצוי בפועל למשך תקופה של 40 חודשים, מאסר על תנאי, קנס כספי על פי שיקול דעתו של בית המשפט. על נאשמת 2, עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי וקנסות כספיים על החברות הנאשמות 3+4+5.

    9(ב)ב"כ הנאשם 1 לא חלקה על הערך המוגן בו פוגעות עבירות המס והן ערך השוויון בנשיאה בנטל המס ופגיעה בקופה הציבורית. באשר למדיניות הענישה הנוהגת, טענה כי גם בעבירות מס מהותיות על חוק מע"מ ועבירות הלבנת הון, קיימת פסיקה לא מועטה שהתמצתה בעבודות שירות וקנסות כספיים. להלן אזכיר חלק מן הפסיקות אליהן הפנתה. הרשימה המלאה של הפסיקה מצויה בטיעונים בכתב שהגישה. כך הפנתה לעפ"ג (ת"א) 47301-01-14 רשות המסים נגד פ.מ.מ. קיזוז חשבוניות פיקטיביות בסך 2 מיליון ₪ שהסתיים ב-6 חודשי מאסר בעבודות שירות לאחר הסרת מלוא המחדל (להלן: "ענין פ.מ.מ.").

    כך גם ב-עפ"ג (ת"א) 24375-12-12 דוד זרזבסקי מחדל בסך של 2.7 מיליון ₪ כאשר המחדל הוסר בחלקו; גם בתיק זה הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (להלן: "ענין זרזבסקי").

    ת.פ. 15640-06-15 (מחוזי ת"א, כב' השופט רוזן) עבירות מס והלבנת הון – עבירות מס בשווי של מיליארד וחצי ₪, חילוט של 18 מיליון ₪, הסדר טיעון של 33 חודשי מאסר, כאשר בנסיבות העבירות השתלבו עבירות של מרמה ועושק.

    באשר לנסיבות ביצוע העבירות טענה שעל אף שהנאשם איננו מתנער מאחריותו לביצוע העבירות, הרי שחלקו היחסי של הנאשם שאיננו יודע קרוא וכתוב, שלא יזם את התוכנית העבריינית, בביצוע העבירות היה קטן שכן מי שעמד מאחורי הרעיון והוצאתו לפועל היה מר רמי שלום, שלא הועמד לדין על חלקו כשבכך אף מתקיימת אכיפה בררנית ללא כל הצדק סביר.

    עוד לענין נסיבות ביצוע העבירות, טענה כי הנאשם 1 מצא עצמו כמי שנאלץ להתמודד עם מציאות עסקית שהכתיבה לו ביצוע העבירות כדי להמשיך בעבודת חברות השמירה והאבטחה, שכן התחום של השמירה נשלט על ידי בדווים וראיסים שלא עבדו בעבודה מדווחת, וכך מצא עצמו הנאשם 1 נאלץ להתאים עצמו לדרישותיהם של ספקי העובדים. כך שלא ניתן להתעלם מן העובדה שעבודה בוצעה, עסקאות נעשו, אך אלה לא דווחו בדיווחי אמת.

    עוד לענין הנזק שנגרם מביצוע העבירות ציינה, כי הנאשם 1 הסיר את המחדלים שנבעו ממעשיו, הוא הסכים לחילוט מאסיבי של מזומנים ונכסים שערכם הנומינלי ליום התפיסה עמד על לא פחות מ-17 מיליון ₪, כאשר כיום ערכם של הנכסים עלה ושוויים מוערך בלא פחות מ-20 מיליון ₪.

    באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציינה את ההודיה המהירה, נטילת האחריות הלכה למעשה שבאה לידי ביטוי ממשי בהסכמת הנאשם 1 לחילוט כמפורט לעיל, כאשר החילוט והסרת המחדל מהווים אקט ממשי של חרטה והכאה על חטא במובן תיקון תוצאות העבירה ופיצוי על הנזק שנגרם.

    באשר לפגיעה של העונש בנאשם, ציינה את גילו של הנאשם 1 והעובדה כי אינו אדם צעיר או בריא, כך שהפגיעה שיחווה משליחתו למאסר תהיה כואבת וקשה. הפגיעה היא גם כלכלית שכן עקב החילוט המאסיבי יוותר הנאשם מחוסר כל, שצריך לבנות את עתידו הכלכלי מחדש.

    בהקשר זה ביקשה כי לא יוטל על נאשם 1 קנס כספי, שכן לא יוכל לעמוד בתשלומו לאור התפרקותו מנכסיו וקריסת החברות שהפכו לחדלות פירעון, ולחילופין, במידה ויוטל קנס כלשהו כי יתאפשר תשלומו מתוך כספי החילוט שהם מעל ומעבר לנזק שגרם הנאשם במעשיו.

    הפגיעה היא גם בבני משפחתו של הנאשם, פגיעה כלכלית באלה שנסמכים על שולחנו ואלה שנתמכים בעזרתו הכלכלית, גם לאחר שבגרו; מעבר לפגיעה הכלכלית עוברת משפחת הנאשם טלטלה רגשית לא פשוטה, במיוחד בנו הקטין מנישואיו השניים כעולה מדברי עד האופי סטאר.

    עוד ביקשה לזקוף לזכות הנאשם מעבר להודיה המהירה את תרומתו לחברה וכפי שהעידו על כך עדי האופי הרבים, ולכל אלה צירפה את נסיבות חייו האישיות הקשות כעולה מתסקיר שירות המבחן.

    כך ציינה כי הנאשם הינו היחיד מבין מעורבים רבים אחרים, שנותן את הדין על המעשים, כאשר המאשימה נקטה באכיפה בררנית כלפי עוברי עבירה אחרים כדוגמת בעלי החברות, שכונו "אנשי קש", מנהלי החברות ומוציאי החשבוניות הפיקטיביות, כך שיש ליתן ביטוי לטענה זו במכלול השיקולים בבוא בית המשפט לגזור את הדין.

    לאור מכלול הטענות האמור, טענה ב"כ הנאשם 1 ש"במידה ובית המשפט יסבור כי מתחם הענישה הראוי ברף התחתון עולה על מאסר שאפשר שירוצה בעבודות שירות, יחרוג לקולא משיקולי שיקום בעונש שייגזר על הנאשם בתיק זה." כך שייגזר על הנאשם 1 עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

    9(ג)ב"כ הנאשמת 2 הפנתה את תשומת הלב לעובדה שנאשמת 2 הורשעה רק בעבירה אחת בודדת, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון – דבר שהינו חריג, שכן ככלל, לעבירה זו נלוות עבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. לאור נדירות וחריגות הדבר, אין בידה להצביע על פסיקה במקרים דומים.

    היא ביקשה להטיל על הנאשמת ענישה מינימלית בדמות מאסר מותנה ובמידה ובקשתה זו תידחה, להטיל עליה מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה ביותר ולמספר שעות מצומצם, זאת בהתחשב בנימוקים הבאים:

    נאשמת 2 כמו נאשם 1, הודתה בשלבים מוקדמים יחסית של ההליך המשפטי, על כל המשתמע מהודיה כזו. גם נאשמת 2 הסכימה לחילוט כספים מאסיבי מתוך כוונה לתקן נזקים ולהסיר מחדלים. ציינה כמו באת כוח הנאשם 1 את טענת האכיפה הבררנית והעובדה שמעורבים אחרים בביצוע העבירות לא הועמדו לדין, כאשר נסיבה זו צריכה לשמש להקלה בדינה של הנאשמת.

     

    את מרכז הכובד בטיעונה, הטילה ב"כ הנאשמת על נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של הנאשמת 2, היותה אם לשלושה ילדים קטינים, הזקוקים לה באשר הרחקתה מהם ולו גם למספר שעות ביום במסגרת ענישה בעבודות שירות, תפגע בהם ותקשה עליהם מאוד. זאת בהתחשב בעובדה שמדובר בשני בני זוג הנותנים את הדין באותו זמן, כך שהפגיעה בתא המשפחתי תהא קשה ביותר.

    מדובר במי שהינם (היא והנאשם 1), יחידה משפחתית אחת ויחידה כלכלית אחת, וכל ענישה כלכלית בדמות קנס כלשהו שיוטל עליה, תיפול ממילא כמעמסה על הקופה המשפחתית המרוקנת עקב ההליכים המשפטיים, חילוט הכספים וקריסת החברות שהניבו להם פרנסה לאורך השנים.

    כיום, מצויה נאשמת 2 במלחמת הישרדות. היא עובדת במסעדה על מנת לפרנס את בני משפחתה בכבוד. בנוסף לאמור, נפלה הנאשמת שוב לשימוש בסמים, ולאחרונה נגמלה באמצעות טיפולים שהוענקו לה על ידי רשויות הרווחה. היא אינה בקו הבריאות וסובלת מתחלואים שונים המצריכים טיפול והשגחה.

    לאור כל האמור לעיל ולאור החשש לפגיעה קשה בילדיה הקטינים של נאשמת 2, במיוחד בבנה הקטין, ביקשה כי ענישתה תהא במתינות ובמידת הרחמים.

    הנאשם 1 בדברו האחרון, הביע חרטה על מעשיו וביקש רחמי בית המשפט.

    נאשמת 2 בדברה האחרון, במלים שיצאו מהלב ונכנסו אל הלב, תיארה את מסכת חייה הקשה, את חייה מאז ילדותה ונערותה כילדה לאם גרושה המטופלת ב-5 בנות, את נפילתה לסמים, את היכרותה עם הנאשם 1 שהושיט לה יד וסייע לה להיגמל מסמים, נישואיהם, הולדת ילדיהם המשותפים כאשר לאורך שנים שמרה על ניקיון מסם ושינתה את אורחות חייה וכמיהתה היתה כי ילדיה לא יחוו קושי ומחסור כפי שהיא חוותה. תיארה כיצד העניקה להם חום ואהבה ושמרה עליהם שלא ילכו בדרך שבה הלכה, עד להסתבכותם בעבירות נשוא כתב האישום, הסתבכות שמוטטה אותם כלכלית ונפשית. מאישה שהיתה נקיה מסמים במשך שנים ארוכות, היא חזרה לשימוש בסמים, אך שוב אזרה כוחות והחליטה להיגמל, וכיום היא עובדת שעות ארוכות על מנת לקיים את עצמה ואת בני משפחתה. לתחושתה היא נענשה די ואין להוסיף לה על כך ענישה נוספת.

    ב"כ הנאשמת 4 ביקש כי יוטל על החברה קנס סמלי בלבד, לאור העובדה שהסירה את מחדליה, מחברה משגשגת ופעילה ובעקבות ההסתבכות, הפכה לחברה חדלת פירעון שהתרסקה כלכלית.

    שב וציין את סכום החילוט המאסיבי במסגרת ההליכים כאן, וביקש שבית המשפט במסגרת גזר הדין כאן, יבהיר כי הסרת מחדליה של הנאשמת 4 והחילוט המאסיבי שנעשה מסיימים הלכה למעשה את מכלול העניינים הכספיים התלויים ועומדים בין רשויות המס לבין הנאשמים כאן.

     

    10.דיון  והכרעה

    מעשי העבירהאירוע אחד

    אף שמעשי העבירה התפרשו על פני מספר שנים (בין השנים 2007-2012), ותוך שימוש בחברות שונות, יש לראות בכל המעשים "אירוע אחד". מדובר במכלול עברייני אחד, המאופיין במחשבה פלילית אחת ובתכנון עברייני אחד בעל זיקת קשר הדוקה בין כל המעשים. ראה לענין זה ע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מ"י, (ניתן ביום 29.10.14).

     

    הערך מוגן

    הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות המס לסוגיהן, הם שמירה על הקופה הציבורית החיונית לפעילות המדינה, הגנה על מנגנון גביית המס והפגיעה בשוויון בין אלו המשלמים מס לבין אלה המתחמקים ממנו. הערך המוגן שנפגע בביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון הוא חשיפת זהותם של מבצעי עבירת המקור, מחוללי הפשיעה הכלכלית לסוגיהם ומניעת אכיפה כלכלית נגדם תוך השארת בלעו של הגזלן בפיו.

    בענייננו, הערכים המוגנים נפגעו פגיעה ניכרת ומשמעותית לאור התפרסות ביצוע העבירות לאורך מספר שנים, וסכומי הכסף הגדולים שנגזלו מהקופה הציבורית.

     

    הנזק הישיר שנגרם

    הנזק הישיר שנגרם נובע מחד, מהמס שלא שולם ומאידך, בעיוות שנוצר במנגנון גביית המס כתוצאה מדיווחים כוזבים ושימוש בחשבוניות מס פיקטיביות.

     

     

    התכנון

    כמי שראה ושמע את הנאשמים 1+2 והספיק להתרשם מהם ומאישיותם לאורך מספר ישיבות, נכון אני לקבל את הטענה כי הנאשם 1 נעדר ההשכלה, שאינו יודע קרוא וכתוב, לא ביצע במו ידיו את מעשי העבירה, וכי מאחורי התוכנית העבריינית עמד אחר/אחרים. עדיין התוכנית העבריינית לא היתה יוצאת אל הפועל אלמלא נאשם 1 שהיה בעל השליטה בחברות הנאשמות 3+4 ובעל זיקת השליטה גם בנאשמת 5 מכוח היותו בעלה של נאשמת 2, שהיתה מנהלת ובעלת השליטה בנאשמת 5, נתן את הסכמתו וידו להוצאתה לפועל של התוכנית המרמתית.

    כאן המקום להזכיר כי נאשם 1 היה הנהנה העיקרי מפרי העבירות, ומסלול הכסף התנקז בסופו של יום לכיסו, כספים שהגיעו לידיו הולבנו מאוחר יותר על ידו באמצעות קניית נכסי דלא ניידי. כך שחרף הטענה שנאשם 1 לא היה המתכנן בפועל הלכה למעשה, נתן נאשם 1 את ברכתו והסכמתו להוצאתה לפועל של התוכנית ו"חיבק אותה בשתי ידיו", כשהוא נהנה מפירותיה. חרף היעדר כל השכלה, הנאשם הבין בזמן אמת, כי מעשיו הם בגדר מעשי עבירה אסורים. הראייה לכך, שבזמן אמת דאג להסוות את פעילותו באמצעות שימוש באחרים וטשטוש נתיב הכסף, ובהמשך הלבנת כספי העבירה שהפיק.

     

    הסיבות שהביאו את הנאשמים לביצוע העבירה

    ב"כ הנאשם 1 טענה כי העבירות בוצעו על רקע מציאות בה נשלט שוק עבודות השמירה והאבטחה על ידי 'ראיסים', ספקי עבודה ובדווים שסירבו לעבוד בעבודה מדווחת, ובשל כך נזקק הנאשם 1 במעין אילוץ של אין ברירה, להשתמש בחשבוניות פיקטיביות כדי לכסות על תשלומים ששולמו לאותם ספקי עובדים, הינה טענה שלא ניתן לקבלה, אף בהנחה ומציאות כנ"ל אכן מתקיימת בשטח.

    ההסבר להיזקקות לחשבוניות פיקטיביות על רקע האמור, נשמע יותר כתירוץ מאשר הסבר מוצדק המתקבל על הדעת, שהרי ספקי עבודה שעבדו בדיווח אמת לא חסרו משוק העבודה, להבדיל מהסיטואציה שהתקיימה ב-ענין פ.מ.מ, שם מרבית פסולת המתכת לה נזקק המערער לתפעול עסקיו, הגיעה מהשטחים מסוחרים שלא ניהלו פנקסי חשבוניות.

    המחוקק שהכיר בקיומה של המציאות האמורה נדרש לתיקון חקיקתי, נימוק שערכאת הערעור נכונה היתה להתחשב בו במכלול שיקולי הקולא. דומה כי הסיבה האמיתית שהביאה את הנאשם 1 לביצוע העבירות היתה תאוות בצע לשמה ורצון להתעשרות מהירה על חשבון הקופה הציבורית.

    בקשר ישיר לטענה האמורה ביקשה ב"כ הנאשם 1 לראות בחשבוניות כ'חשבוניות זרות' וזאת כנסיבה לקולא להבדיל מחשבונית פיקטיבית ממש, כאשר בתי משפט נוהגים להקל במידת הדין כאשר מדובר בחשבוניות זרות. לענין זה שבה והפנתה לענין פ.מ.מ. הנ"ל. אכן בענין פ.מ.מ. לאור נסיבות ביצוע העבירה והסיבות שהביאו את המערער שם לעבור עבירות ייחסנו חשיבות לקולא לעובדה שבחשבוניות שקיבל גולם רכיב המע"מ והוא לא עשה את המעשים מתוך כוונה לקבל הנחה במחיר הסחורה, "אינו דומה אדם שרצה לחסוך לעצמו את מחיר המע"מ – אם באופן ישיר ובוטה בכך שיקנה סחורה ללא מע"מ, ואם אגב העמדת פנים שאכן שולם מע"מ, אלא שמראש ניתנה לו הנחה על מחיר הסחורה בידיעה שמנפיק החשבונית לא יעביר את המע"מ לשלטונות המס, לאדם ששילם את שוויה הריאלי של הסחורה... ללא כל הנחה והיה זכאי לנכות את מס התשומות לו עבד עם חברות "כשרות" ולא עם חברות פיקטיביות כפי שהיה במקרה הנוכחי."

    לכך הצטרפה אותה נסיבה ייחודית שהביאה לתיקון החקיקתי בתקנות מע"מ וכפי שעמדנו עליו בפסקה 14 בענין פ.מ.מ.

    מכל האמור, ניתן לראות כי אין הדברים דומים לענייננו כאן. להזכיר שחרף האמור בענין פ.מ.מ. הנ"ל עדיין ההלכה הקובעת שנזקה של חשבונית זרה כנזקה של חשבונית פיקטיבית, היא זו שבע"פ 5783/12 גלם נ' מ"י, (2014) "מן הראוי לציין בהקשר זה, כי גישה סלחנית לגבי החשבונית הזרה, עשויה לבוא בחשבון במקום שבו בוצעה עסקה כמפורט בחשבונית ושולם מס עסקאות על ידי מוציא החשבונית, הגם שהעסקה לא נקשרה ישירות עמו, ואולם, במקרים שבהם העוסק ביצע רכישות מגורמים שאינם רשאים להנפיק חשבונית, כאשר החשבוניות סופקו לו על ידי צד שלישי פיקטיבי, וכאשר ידוע לעוסק כי אותו צד שלישי לא שילם מס עסקאות, אין הבדל של ממש בין החשבונית הפיקטיבית לבין החשבונית הזרה... במקרים מעין אלה ניכוי מסי תשומות על ידי העוסק משמעו גזל הקופה הציבורית פשוטו כמשמעו."

    נזכיר שבענייננו, שימשו החשבוניות הכוזבות גם כבסיס לדרישת החזרי מס הכנסה משנכללו בספרי הנה"ח של הנאשמים והגדילו בכך במרמה את הוצאות הנאשמות 3+4 בסכום ניכר.

     

    מדיניות הענישה הנוהגת

    מדיניות הענישה בעבירות מס שעניינן גזל הקופה הציבורית, היא מדיניות ענישה מחמירה המקבלת ביטוי בהטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח וקנסות כספיים משמעותיים. בענייננו, לעבירות המס נלוו גם עבירות כלכליות על חוק איסור הלבנת הון. לאור הקביעה כי מדובר באירוע אחד ומאחר והצדדים טענו לענישה כמכלול, לא אכנס למתחמי הענישה בעבירות הלבנת הון.

    "עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתירה נוכח פגיעתן הישירה בקופה הציבורית והעקיפה בכיסו של כל אזרח. ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנטל המס... לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם... עוד נקבע, כי בגין עבירות אלה אין להסתפק ככלל בהשתת עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, אלא יש למצות את הדין עם העבריינים באמצעות הטלת עונש מאסר בפעול, המלווה בקנס כספי.", רע"פ 977/13 אודיז נ' מ"י (20.2.13), זהו אפוא הכלל בענישתם של עברייני מס.

    כיוצא מן הכלל ניתן למצוא בפסיקה גם עונשים מתונים, החורגים מהמדיניות הנ"ל, אך זאת בעיקר בשל נסיבות שאינן קשורות לנסיבות ביצוע העבירות ואשר אינן משפיעות על קביעת המתחם.

    מתוך שלל הפסיקה שצוטטה על ידי באי כוח הצדדים, המקרה הדומה בנסיבותיו לענייננו הוא עניינו של גאון, שהסתיים ב"הסדר טיעון סגור". שם כמו בענייננו, בוצעו עבירות מקור על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, וכן עבירות הלבנת הון כאשר תקופת ביצוע העבירות התפרשה בין השנים 2008-2010, כאשר על נאשם 1 שם הוטל עונש של 48 חודשי מאסר וקנס כספי ע"ס 440,000 ₪, ועל נאשם 2 שהורשע בעבירה בודדת לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, הוטל עונש של 6 חודשים בעבודות שירות וקנס כספי בסך של 40,000 ₪. במסגרת גזר הדין שם, חולט סך של 12 מיליון ₪.

    בפסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ נאשם 1 בבקשתה לגזור מהם גזירה שווה לענין העונש, קרי: הטלת מאסר בעבודות שירות, להלן ענין פ.מ.מ. וזרז'בסקי, התקיימו נסיבות שאינן קשורות בעבירות וההקלה בדין התבקשה מקיומן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות; בז'רז'בסקי לא היה מדובר בחשבוניות מס פיקטיביות אלא בהוצאת חשבונית מס בלא ששולם במועד המס הכלול בה - עבירה לפי סעיף 117(א)(14) וסעיף 119 לחוק מע"מ ומסירת ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ וסעיף 119 לחוק, ובחשבונית אחת שעקב כישלון עסקי לא עמד המערער שם בתשלום המע"מ המתחייב מחשבונית זו. הנסיבות האישיות של המערער שם היו קרובות בהגדרתם יותר לטרגדיה משפחתית מאשר נסיבות אישיות קשות. מפאת צנעת הפרט לא אפרט.

    בתיק פ.מ.מ. היה שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות – זרות – תוך קיומה של נסיבה הקרובה ל'אילוץ' שבהמשך נזקק המחוקק לתיקון חקיקתי על מנת למנוע הישנות עבירות מהסוג שבוצע על ידי המערער שם. בנוסף לנסיבה זו התקיימו בענין פ.מ.מ. נסיבות של שיהוי וחלוף זמן חריגים ויוצאי דופן שהצדיקו את התוצאה העונשית החריגה, אשר התבטאה בהטלת עונש של מאסר בעבודות שירות וקנס כספי.

     

    נסיבות שני התיקים הנ"ל מוכרים לי היטב מעצם היותי חבר הרכב הערעורים שדן בהם, והיה שותף לתוצאה העונשית הסופית. כל שרוצה אני לומר שלעולם תימצא בענישה המרובה ענישה שאינה מתיישבת עם הזרם המרכזי עליו דיבר בית המשפט העליון ברע"פ אודיז הנ"ל. יוצאים מן הכלל וחריגים לעולם יימצאו, וכל מקרה נחתך על פי נסיבותיו המיוחדות וטוב שכך. תיקון 113 לחוק העונשין שמטרתו המוצהרת היתה להביא לאחידות בענישה לא ביטל את עקרון האינדיבידואליות שבענישה:

    "ענישת עבריינים אינה ענין מכאני. לא ראוי להטיל גזרי דין לפי תעריפים. בגדר שיקול הדעת הרחב שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מרבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים האינדיבידואלים העומדים בפניהם. זאת ועוד: קביעת העונש צריכה להיעשות תוך התחשבות במכלול מטרות הענישה: "מהן תועלתיותהרתעה כללית ואישית, מניעה שיקום וחינוך; ומהן מטרות שעניינן הגשמת צדק ללא שאיפות תכליתיותמעשיותתגמול והוקעה.. [שנועדו] לשקף את היחס הראוי בין חומרת העבירה לבין חומרת העונש, ואת הוקעתה של החברה את מעשה העבירה וסלידתה ממנו" ... על בית המשפט לתת למטרות הענישה השונות משקל יחסי, ההולם את נסיבות המקרה המסוים ואת הנאשם המסוים שבפניו." ע.פ. 5106/99 סעיד אבו ני'ג'מה נ' מ"י, פד"י נד(1) 350 עמ' 354-5; ראה גם ע.פ. 433/89 ג'ורג' אטיאס נ' מ"י, פד"י מג(4) 170,173.

    כעולה מן האמור, עקרון ההלימה הנגזר מנסיבות ביצוע העבירות ונסיבות מבצע העבירה, מתיישב עם עיקרון האינדיבידואליות שבענישה ואינו סותר אותו, וכדברינו בסע' 9 לפס"ד פ.מ.מ.: "הענישה האינדיבידואלית היא הביטוי האולטימטיבי לעקרון ההלימה. הלימה היא גמול, יש לגמול לרשע כרשעתו, לא יותר ואף לא פחות מכך ולא להצמידו בהכרח לעונש של אחרים, אך ורק משום שהוא חלק עימם מתחם."

     

    נסיבות שאינן קשורות לעבירות

    א)הפגיעה של העונש בנאשם ובני משפחתו

    לא יכולה להיות מחלוקת על כך, כי הנאשם ייפגע משליחתו למאסר. על פי תסקיר המבחן, הפגיעה הצפויה בו לאור מבנה אישיותו והניסיונות האבדניים שנעשו על ידו לאחרונה, עלולה להיות קשה עד מאוד. לכך יש לצרף את עובדת מצבו הבריאותי של הנאשם אף שזה אינו מצדיק הימנעות ממאסר וטיפול רפואי אינטנסיבי שהייתו במאסר במצבו, תקשה עליו את תנאי מאסרו. דווקא הנאשם שחווה את חוויית המאסר בעברו הרחוק יותר מפעם אחת, חרד מאוד מחוויה חוזרת וקשה זו.

    לענין הפגיעה בבני משפחתו. גם כאן נשמעו עדויות על הקושי עמו מתמודד בנו הקטין וחששו מלקיחת אביו הנאשם למאסר. אף שיש לי את כל האמפתיה וההבנה לנסיבה זו, אין מדובר בפגיעה ייחודית שאינה צפויה לבני משפחתו של כל נאשם.

    ב)לא נטען כי לנאשמים ייגרם נזק כלכלי כתוצאה משליחתם למאסר. הנאשם ממילא אינו עובד ונמצא בהליכי גמילה, כך עולה מטיעוני סניגוריתו בפני. מאידך, לנאשמת 2 עלול להיגרם נזק כלכלי משליחתה למאסר בפועל, לאור העובדה שזו עובדת ומפרנסת את משפחתה מעבודה במסעדה, אך מאחר והעונש עליו הסכימו הצדדים בעניינה של נאשמת 2, הנו ביצוע עבודות שירות, מידת הנזק תהא מצומצמת.

    ג)הנאשמים 1+2 הודו ונטלו אחריות כבר בתחילתו של ההליך המשפטי. להודיה מהירה ונטילת אחריות שהתבטאה בהסכמה לחילוט רכוש ומזומנים ע"ס של כ- 17 מיליון, יינתן משקל. הסרת המחדל והחזרת הגזלה הם הביטוי האולטימטיבי לחרטה כנה ואמיתית. במיוחד כאשר הנאשמים כאן הסכימו לחילוט כולל של כל הרכוש המפורט בנספח החילוט שבכתב האישום ללא כל מחלוקת ודיון משפטי. תיקון הנזק מצדם של הנאשמים הוא תיקון מלא ואין מדובר במאמצים בלבד.

     

    ד)כעולה מעדויות האופי הרבות שנשמעו בפני, לנאשם צדדים חיוביים ביניהם מתן בסתר, סיוע ותרומה לנזקקים, מעשים אלה ייזקפו לנאשם כהתנהגות חיובית ותרומה לחברה.

     

    ה)לא הונחה כל תשתית ראייתית שיש בה כדי להצדיק קבלתה של טענת אכיפה בררנית. נזכיר כי הנאשמים 1+2 הם הנהנים העיקריים מפרי העבירות ומבחינת מיקומם במדרג העברייני, מצויים הם בקדקוד העשייה. טענת אכיפה בררנית יכולה להישמע כאשר מדובר באפליה בהעמדה לדין בין מי שהם שווים. על פניו, לא כך מצב הדברים בענייננו.

     

    ו)באשר לטענת חלוף הזמן שבפי באי כוח הנאשמים, בטענה זו אין ממש. העבירות בוצעו לאורך שנים (בין 2007 ל-2012) ונפסקו, כך על פי כתב האישום, בשנת 2012. כתב האישום בתיק זה הוגש ביולי 2014. תקופת החקירה וההכנה של כתב אישום בפרשייה כגון זו, לרבות הליכי השימוע היא תקופה סבירה בהחלט, ולא מצאתי כי המדינה השתהתה בהגשתו של כתב האישום.

     

     

    קביעת המתחם וגזירת הדין

    בהתחשב מחד בהיקף ומגוון העבירות ובסכומי המס, ובתכנון שהיה כרוך בביצוע התוכנית העבריינית, שימוש באחרים תוך הסתרת והסוואת זהותם של הנאשמים ובהמשך, הלבנת הכספים הרבים שהפיקו כפרי עבירותיהם. מאידך, בהודייתם המהירה של הנאשמים, הסרת המחדלים על ידם והסכמתם לחילוט מאסיבי, בבחינת הטבת הנזק שגרמו. נסיבותיהם האישיות ופגיעות ונזקים נלווים לנאשמים כפי שמפורט לעיל, קריסת החברות, שהפכו לחדלות פירעון, מצדיקים קביעת מתחם שנע בין 24 עד 50 חודשים לנאשם 1, קנס כספי שנע בין 50,000 ל- 400,000 ₪.

    לנאשמת 2, מאסר של מספר חודשים בעבודות שירות עד ל-10 חודשים לריצוי בפועל וקנס בין 10,000 עד 40,000 ₪.

    כידוע, אין זהות בין מתחם הענישה לבין טווח הענישה עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון: "אין זהות בין השניים ובית המשפט אינו כבול לעונש שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, ועליו לבחנו בהתאם לאמות המידה המקובלות, כאשר אליהן יתווספו, ואף יקבלו מקום מרכזי, השיקולים המתחייבים מקיומו של הסדר טיעון." ע.פ. 5953/13 מדינת ישראל נ' אהרון (פורסם בנבו) 6.7.14.

    הצדדים הציגו הסדר טיעון לפיו תעתור המאשימה לעונש של 40 חודשי מאסר לנאשם 1, קנס כספי ומאסר על תנאי, ולנאשמת 2 מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, קנס כספי ומאסר על תנאי. הנאשמים היו רשאים לטעון לענישה כראות עיניהם.

    ה ע ו נ ש

    בבחינת העונש המוצע בהסדר הטיעון מצאתי, כי הוא עומד בנוסחת האיזון, ראה ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י, יתירה מכך הוא מצוי בגדרי המתחם שנקבע על ידי. משכך, ראוי הוא לכיבוד. החלטתי לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים בסטייה קלה מן הרף העליון שבו, ובסטייה בינונית מהרף העליון במתחם הענישה שקבעתי, ולהטיל על הנאשמים את העונשים הבאים כדלקמן:

    לנאשם 1 – 36 חודשים לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר בגין ההליכים בתיק זה מיום 13.3.12 עד ליום 3.4.12 מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור הנאשם עבירה מאלה שהורשע בהן כאן.

    אני מחייב את הנאשם 1 בתשלום קנס בסך של 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר חלף אי תשלום הקנס.

     

    לנאשמת 2 – 4 חודשים לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר של הנאשמת בגין ההליכים בתיק זה מיום 13.3.12 עד ליום 1.4.12, 10 חודשים על תנאי והתנאי הוא שבמשך תקופה של 3 שנים לא תעבור עבירה על סעיף 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון. אני מחייב את הנאשמת בתשלום קנס בסך של 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר חלף אי תשלום הקנס. עונש המאסר שהוטל על נאשמת 2 יומר בעבודות שירות אותן תבצע הנאשמת 2 ב-צ'יימס ישראל – מע"ש אחיקם, רחוב ארד 13, רמת החייל, וזאת למשך 6.5 שעות כל יום החל ביום 20.10.2015.

    לנאשמות 3+4+5 קנס בסך של 5,000 ₪ כל אחת.

    החלטתי לגזור את עונשי הנאשמים כאמור לעיל לאחר שנתתי משקל נוסף להודייתם של הנאשמים שבאה בשלביו הראשוניים של ההליך הפלילי, ולאחר שנשמע מספר מועט יחסית של עדים; להודיית הנאשמים התלוותה הסרת מחדל כוללת והסכמה לחילוט כספים מאסיבית. סכומי החילוט הינם חריגים בנוף הענישה והחילוט בעבירות מסוג זה. הודיה, הסרת מחדל, תיקון נזק ונטילת אחריות הינם אקט שראוי לעודד אותו. לאור סכומי החילוט לא מצאתי להכביד ידי בהטלתם של קנסות כבדים אף שבנסיבות ביצוע עבירות כלכליות, הדבר היה אך מתבקש.

    12.שתי הערות טעם נעילה

    א.להשקפתי, העונש על כל מרכיביו במיוחד החילוט המאסיבי, הסרת המחדלים הינו בבחינת סוף פסוק באשר לדרישות רשויות המס מן הנאשמים, ויהא זה אך הוגן וראוי כי האחראים על קבלת ההחלטות ברשויות המס יראו עין בעין עם בית המשפט את הדברים.

    ב.אני מפנה את תשומת לב שב"ס לכך כי בעברו של הנאשם 1 (לדבריו) שני ניסיונות אבדניים. דברים עלו בתסקיר שירות המבחן מפיו, ובית המשפט התבקש על ידי שירות המבחן להתריע על כך בפני רשויות שב"ס, וכך אני עושה.

    זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון

    <#4#>

     

    ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ו, 18/10/2015 במעמד הנוכחים.

     

    תמונה 2

     

    ג'ורג' קרא , שופט, סגן נשיאה 

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ