ת"פ 32031-10-14 פרקליטות מחוז מרכז נ' דביר

על פי הודאתה הורשעה הנאשמת בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר.

בתאריך 8/11/13 בשעת לילה מאוחרת , במהלך סיור שגרתי , הבחינו שוטרים ברכב שנסע במהירות ועל כן סימנו לו לעצור. השוטרים ביקשו מנוסעי הרכב להזדהות בפניהם והנאשמת שהיתה אחת מנוסעי הרכב, טענה כי אין ברשותה תעודת זהות וכי אינה זוכרת את מספר הזהות שלה.

השוטר איתר את פרטיה של הנאשמת ובבדיקה במערכת המשטרתית גילה כי היא עריקה מצה"ל ועל כן הודיע לה כי עליו לעכב אותה.

הנאשמת סרבה להתלוות לשוטר, נכנסה לרכב בו נסעה וסגרה את דלתותיו. בעקבות כך הוזעקה למקום תגבורת ולמקום הגיע קצין תורן שהודיע לנאשמת כי היא עצורה.

גם לקצין התורן סרבה הנאשמת להתלוות והוא הוציא אותה מן הרכב, כבל אותה באזיקים, הכניס אותה לניידת והושיב אותה לצד מתנדבת.

במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה, תפסה הנאשמת בידה של המתנדבת ונשכה אותה, בהמשך שחררה את האזיקים ופתחה את דלת הניידת. כאשר עצר השוטר את הניידת ויחד עם המתנדבת מנעו מהנאשמת לצאת מן הניידת היא קיללה "זונה בת זונה שרמוטה".

התביעה ערה להמלצות שירות המבחן במקרה זה, אך ציינה כי אינה יכולה להסכים עימן. לטעמה של התביעה אין עניינה של הנאשמת עולה בקנה אחד עם המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה להימנעות מהרשעה ולא הוכחה בעניינה של הנאשמת פגיעה קונקרטית, כקבוע בפסיקה.

התביעה עתרה להותיר את הרשעתה של הנאשמת על כנה ולהטיל עליה צו של"צ וצו מבחן.

ב"כ הנאשמת ביקשה לאמץ את המלצות שירות המבחן. לדבריה מדובר בנסיות חריגות שאינן מאפיינות את הנאשמת ובמעשים המצויים ברף הנמוך של מעשים מעין אלה. לאחר שיחות עם שירות המבחן, פנתה הנאשמת מיוזמתה אל הצבא והסגירה עצמה, על מנת לפתוח דף חדש. הנאשמת נטלה אחריות על מעשיה כבר בחקירתה במשטרה והביעה חרטה. היא חוותה את האירוע כאירוע מאיים ומפחיד ככל הנראה אף על רקע נסיבותיה האישיות כמתואר בתסקיר.

ב"כ הנאשמת הדגישה כי מדובר בצעירה שכל עתידה לפניה ואין לפגוע בו ועל כן, כאמור, עתרה לסיים את ההליך בלא הרשעה.

מתסקיר שירות המבחן בעניינה של הנאשמת עולה כי היא בת 20, רווקה, בעלת בגרות חלקית ובכוונתה להשלים בגרויות ובהמשך ללמוד אדריכלות.

כיום היא מוכרת בחנות בגדים.

שירות המבחן התרשם כי בשל טראומות שחוותה בילדותה מתקשה הנאשמת להתמודד עם מכשולים בכלל ועם מסגרות סמכותיות בפרט וכי בבסיסה היא בעלת ערכים נורמטיביים וכי התנהגותה באירוע זה חריגה להתנהלותה דרך כלל.