מדינת ישראל נ' נ'

1.ביום 10.8.17 הוריתי על זיכויו מחמת הספק של הנאשם – ולהלן נימוקיי.

2.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

3.על פי כתב האישום, ביום 12.7.15 בשעה 18:29 צעד הנאשם ברחוב בן יהודה בכפר סבא ביחד עם אחרת.

באותה עת רכבה מ.י. (להלן: "המתלוננת") על אופניה החשמליים מימין לנאשם, ועמדה לחלוף מימינו עם אופניה.

הנאשם תקף את המתלוננת בכך שהכה באגרופו בזרועה בעת שחלפה עם האופניים החשמליים.

בהמשך, חזרה המתלוננת על עקבותיה, פנתה לנאשם, וביקשה לברר את פשר התנהגותו, והוא בתגובה- הוסיף ותקף אותה בכך שהכה בה באגרופים בכל חלקי גופה, תוך שהוא הודף אותה לעבר השיחים שבקרבת מקום, והשליך את אופניה בקרבת מקום.

בהמשך בעט בה הנאשם בבטנה בחוזקה והפילה ארצה בעודה שוכבת חסרת אונים וזועקת לעזרה.

הנאשם המשיך ותקף את המתלוננת תוך שהוא צועק לעברה כי היא רוצה להרוג אותו , והכה בחלקי גופה השונים בעודה שכובה על הרצפה.

בנסיבות אלה, הגיע למקום עובר אורח אלמוני והרחיק את הנאשם מעל המתלוננת.

כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת שריטות מרובות ברגל ובזרוע ימין, שריטות בכתף ימין, שריטה בגב, ורגישות במישוש ובתנועה ביד ימין, והיא נזקקה לטיפול רפואי.

4.בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו.

לטענתו - צעד ברחוב בן יהודה, כשהמתלוננת חלפה לידו במהירות, והוא איבד את שיווי המשקל, זז לאחור, והרים יד. הוא לא הרגיש כי נגע בה , אם כי יכול להיות שנגע בה, והמשיך לצעוד.

בשלב זה, המתלוננת הסתובבה על אופניה, חזרה אליו, נתנה לו סטירה, העיפה את משקפיו והוא בתגובה הדף אותה ממנו- והיא נפלה.