ת"פ 20168-07-12 מדינת ישראל נ' לוי ואח'

כ ל ל י

1.הנאשמים הם אחים. התביעה מייחסת לנאשם מס' 1 בגין האישום הראשון עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיפים 25 ו- 415 סיפא לחוק.

אחיו, נאשם 2, מואשם באישום זה בסיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 415 סיפא ו- 31 לחוק.

2.האישום השני מיוחס לנאשם מס'1 בלבד. באישום זה שענינו גניבת זהות אחיינו על ידי נאשם 1 מיוחס לנאשם זה עבירות של שבועת שקר לפי סעיף 239 לחוק והתחזות לאדם אחר עבירה לפי סעיף 441 לחוק.

3.באישום הראשון התביעה טוענת כי הנאשם מס' 1 החליט להציג עצמו בפני הבטוח הלאומי ורשויות נוספות כאדם מוגבל בתנועותיו וכנכה קשה על מנת לקבל שלא כדין גמלת נכות מהבטוח הלאומי.

4.התביעה טוענת כי באותה תקופה הנאשם עבד בעבודות הדורשות מאמץ פיזי הגיע לעבודתו באופניים והתאמן באופן יום יומי במכוני כושר.

5.במסגרת תכנית המרמה, החל מחודש יוני 2000 ועד 30.05.2010 (התקופה הרלוונטית לאישום), התייצג הנאשם בכזב, בפני בעלי מקצוע, כגון רופאים ועובדים סוציאליים כמוגבל בניידות הנעזר באורח קבוע באמצעי ניידות כגון כיסא גלגלים וקביים והכל כדי לקבל חוות דעת ומסמכים שתוכנם כוזב, המצביעים על מגבלה בניידות.

6. התביעה טוענת כי נאשם 2 סייע לאחיו לקבל במרמה גמלה מהביטוח הלאומי, בכך שליווה מספר פעמים את נאשם 1 לדיונים בוועדות רפואיות שהתקיימו בעניין מגבלת הניידות של נאשם 1, כשהוא מנייד את נאשם 1 באמצעות כיסא גלגלים, ביודעו כי בפועל נאשם 1 מסוגל ללכת על רגליו וכי מדובר במצג שווא.

7.מעשי המרמה שפורטו לעיל הצליחו וכתוצאה מכך קיבל נאשם 1 במרמה, קצבה חודשית מהביטוח הלאומי, הנע בין 2000 ל- 5600 ש"ח במשך כ- 10 שנים וכן ניסה לקבל במרמה רכב המותאם לאדם עם מוגבלות פיסית, והכל בסיוע נאשם מס' 2.

8.באישום השני המיוחס כאמור לנאשם 1 בלבד טוענת התביעה כי החל מחודש אוקטובר 2005 ועד אפריל 2010 התחזה הנאשם לאחיינו אורי לוי (להלן: "המתלונן"). המתלונן לא יצא את ביתו החל משנת 2007 בשל מצב נפשי רעוע.