ת"פ 19929-09-13 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' גולן

רקע

1. הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום המייחס לה ב- 32 אישומים הכוללים 43 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו – 1986.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, החזיקה הנאשמת בשובר תשלום של כרטיס אשראי מסוג ויזה השייך למתלוננת עליו מצויים מספר כרטיס האשראי, אותו מצאה במרכז המסחרי. בין התאריכים 19.11.11 ל- 15.2.12 ביצעה הנאשמת, ביותר מ- 32 הזדמנויות, הזמנות של שירותים ומוצרים לביתה, תוך שימוש במספר כרטיס החיוב, בסך כולל של 13,631 ₪.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמת הודתה בכתב האישום ונשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן.

   תסקיר שירות המבחן

4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 3.11.14, הנאשמת כבת 32, רווקה מתגוררת עם דודתה הקשישה וסועדת אותה. סיימה 11 שנות לימוד. במהלך השנים עבדה בעבודות מזדמנות. התקשה להתמיד בעבודה ולנהל אורח חיים יציב. סבלה משינויים חדים במצב רוח ולעיתים סבלה גם מדיכאון. ריצתה מאסר בן 8 חודשים בגין עבירות רכוש, אותה תיארה כתקופה בה עמדה על חומרת מעשיה ומאז פועלת לשינוי. עורכת מאמצים לגיוס כוחות וניתוק קשרים מסכנים, נוטלת טיפול תרופתי נגד דיכאון ונמצאת בקשר עם העו"ס באגף הרווחה. בהתייחסותה לעבירות בתיק זה, אשר נעברו עובר למאסרה, לוקחת אחריות ומביעה חרטה בגין התנהגותה. נוכח התרשמות שירות המבחן כי יש לשלב הנאשמת בהליך טיפולי התבקשה דחייה.

5. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 29.1.15, במהלך תקופה הדחייה שולבה בטיפול קבוצתי בשירות המבחן, וניכר כי היא בעלת תובנה ראשונית לבחינת דפוסי התנהגותה. עד כה הגיעה לכל המפגשים כשניכר כי מצבה הרגשי מעורער ומצב רוחה מאופיין בתנודות ושינויים חדים. כדי לעקוב אחר המשך שיתוף הפעולה התבקשה דחיה נוספת.

6. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 29.4.15, הנאשמת הגיעה בהתמדה למפגשים הקבוצתיים וניכר כי רכשה אמון בחברי הקבוצה והמנחים והיא משתפת פעולה בטיפול, לוקחת אחריות על ביצוע העבירות ומביעה חרטה. ניכר כי השכילה להבין שהטיפול הקבוצתי הינו חשוב בשיקומה שכן באמצעותו לומדת לזהות דפוסי התנהגות מכשילים וכלים להתמודדות בונה ומקדמת עם מצבים מורכבים. שירות המבחן מתרשם כי יתכן וזקוקה בנוסף גם למעקב עם גורמי בריאות הנפש. הנאשמת הביעה מוטיבציה להמשך השתתפותה בקבוצה ולקשר עם שירות המבחן. שירות המבחן התרשם מנאשמת שגדלה והתחנכה בהעדר דמויות הוריות מטיבות ומציבות גבולות. במהלך חייה התפחתה לאישיות לא בשלה רגשית, בעלת שינויים חדים במצבי רוח ללא שהשתלבה בטיפול פסיכיאטרי. בעלת דפוסי התנהגות מניפולטיביים. מתקשה לנהל אורח חיים יציב. הנאשמת הסבירה את ביצוע העבירות כשברקע קושי להתמודד עם קשייה ולשלוט בדחפיה. שירות המבחן התרשם כי התנהגותה נובעת ממניעים רגשיים ולא מתוך דפוסים עבריינים וכי אם תתמיד בטיפול, יפחת הסיכון למעורבות חוזרת עם החוק. לאור זאת המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשמת צו מבחן למשך שנה. שירות המבחן סבר בשגגה כי תלוי ועומד נגד הנאשמת מאסר על תנאי בר הפעלה, והמליץ להאריכו.

   טיעוני הצדדים

7. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומורן בן דוד, הנאשמת ילידת 1978, לחובתה 4 הרשעות קודמות משנת 2012 בעבירות רכוש ואחרות. ביום 1.2.12 נשפטה למאסר בפועל בן 8 חודשים. כמו כן ריצתה בשנת 2002 5 חודשי עבודות שירות. הנאשמת הורשעה בביצוע 43 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב. הערכים המוגנים שנפגעו הינם קניינו של הפרט וחיי מסחר תקינים בכלכלה המודרנית. הפגיעה בערכים הינה משמעותית שכן בוצעו מספר רב של רכישות, פעם אחר פעם תוך שהיא מציגה מצג שווא בפני בעלי העסקים. הנאשמת ביצעה את המעשים לאחר שנגזר עונשה בת"פ 7502-09-09, המאסר על תנאי שהוטל באותה תיק הינו החל מיום שחרורה מן המאסר ועל כן אינו חל בתיק דנן. אולם מכך עולה כי הנאשמת ניצלה את הזמן שבין גזירת העונש לבין תחילת ריצוי עונשה כדי לבצע את העבירות, הדומות באופיין לעבירות בהן הורשעה, שעה שהיא מודעת לחומרת מעשיה. ניכר כי ענישה אינה מרתיעה את הנאשמת וכי העובדה שביצעה עבירות דומות בסמיכות זמנים כה גדולה מעידה על עזות מצח והעדר מורא. אמנם הנאשמת משתפת פעולה עם שירות המבחן וכן הודתה וחסכה זמן שיפוטי. עם זאת נוכח ריבוי העבירות, הרצידיביזם בתחום עבירות הרכוש ועברה הפלילי עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת עונש מאסר ממושך לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.