ת"פ 1955-12-14 מדינת ישראל נ' אבו עסב (עציר) ואח'

הנאשם, כבן 21, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של שוד מזוין, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

כתב האישום הוגש נגד ארבעה נאשמים, ובהמשך אתייחס לנאשמים האחרים.

הרקע לביצוע העבירות הינו חוב אשר היה חייב המתלונן לאדם בשם איאד דעיס (אביו של הנאשם 4). הנאשם 1 נפגש עם המתלונן ואמר לו, כי אם לא ישלם לו סך של 100,000 ₪ תוך פרק זמן קצר, הוא יגיע וייקח לו את רכבו. בכתב האישום נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה, קשרו הנאשמים קשר לשדוד את רכבו של המתלונן.

ביום 16.7.14, הגיעו הנאשמים 2-4 אל רכבם של המתלוננים, בו שהו גם ארבעת ילדיהם. נאשם 2, אשר נשא אקדח, נעמד ליד דלת הנהג והורה לו לצאת מהרכב, ולאחר מכן הרים את היד באוויר וירה בכדי להטיל אימה על המתלונן ובני משפחתו. הנאשמים פנו למתלונן, והורו לו ולילדיו לצאת מהרכב, וכאשר יצאו שני ילדים מהרכב, הגיע אליהם מוחמד עותמאן אשר החזיק בידו סכין, אותה הרים לעבר הילדים. לאחר מכן, נכנסו הנאשמים 2-4 לרכב, כאשר נאשם 2 נוהג ברכב, ונסעו מהמקום.

הנאשמים הודו, כי במעשיהם אלה גנבו בצוותא רכב, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו, ביצעו בצוותא מעשה אלימות במתלוננים, ואיימו לבצע אלימות במתלוננים כדי להשיג את הדבר הנגנב.

הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בעבירה של סחיטה באיומים. הנאשמים 2-4 הורשעו על פי הודאתם בעבירה של שוד מזוין.

הסדר הטיעון עם הנאשם 4 לא התייחס לעניין העונש, ואולם, הוסכם, כי הנאשם 4 לא היה רעול פנים בעת האירוע, וכי לא החזיק כל חפץ בידו בעת האירוע. כמו כן, הוסכם, כי הנאשם 4 נכח יחד עם האחרים במקום, היה במעגל אקטיבי של ביצוע העבירה, אך לא תקף מי מהמתלוננים בעצמו.

בשים לב להיותו של הנאשם מתחת לגיל 21 בעת ביצוע העבירה, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

בתסקיר צוין, בין היתר, כי הנאשם מסר, כי המתלונן היה חייב לאביו כסף בשל עסקת נדל"ן בו הונה המתלונן את אביו, וכי הנאשמים האחרים באו לגבות מהמתלונן חוב אחר ולכן ביצעו את השוד. הנאשם מסר לשירות המבחן, כי הגיע למקום ללא תיאום עם הנאשמים האחרים אשר ביצעו את החוב, וכי לא היה בכוונתו לפגוע במתלונן או במשפחתו.